ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק יד · פסוק כח
אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אָנִי נְאֻם ה׳ אִם לֹא. שְׁתֵּי שְׁלִילוֹת בִּמְקוֹם חִיּוּב. כְּלוֹמַר כִּי אָמְנָם כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנַי בְּאָמְרְכֶם (במדבר יד:ב) ״אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מַתְנוּ״. וּבְאָמְרְכֶם (במדבר יד:ג) ״נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז״. וְכֵן לַמְרַגְּלִים בְּאָמְרָם (במדבר יג:לב) ״אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִיא״, שֶׁהַכֹּל יִתְקַיֵּם בָּכֶם.
כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם. בִּזְמַנִּים מִתְחַלְּפִים, וּבָזֶה נִשְׁבַּע מַה שֶּׁהֵעִיד הַמְשׁוֹרֵר בְּאָמְרוֹ (תהלים קו:כו) ״וַיִּשָּׂא יָדוֹ לָהֶם לְהַפִּיל אוֹתָם בַּמִּדְבָּר וּלְהַפִּיל זַרְעָם בַּגּוֹיִם״. וְכֵן יְחֶזְקֵאל (כ:כג) בְּאָמְרוֹ ״וְגַם אֲנִי נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם בַּמִּדְבָּר לְהָפִיץ אוֹתָם בַּגּוֹיִם״.