ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק יד · פסוק כז
עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת. אַף עַל פִּי שֶׁסָּלַחְתִּי כִּדְבָרְךָ לְהַאֲרִיךְ לָהֶם שֶׁלֹּא לַהֲמִיתָם תֵּכֶף וְלֹא כֻלָּם יַחְדָּו, מִכָּל מָקוֹם לֹא סָלַחְתִּי לַעֲדַת הַמְרַגְּלִים.
אֲשֶׁר הֵם מַלִּינִים עָלָי. שֶׁהֵם הַמַּחֲטִיאִים, וְחֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בָּהֶם, וְלֹא אַאֲרִיךְ לָהֶם כְּלָל. וְעִם זֶה.
אֶת תְּלוּנוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵמָּה. הַמְרַגְּלִים מַלִּינִים עָלַי שָׁמַעְתִּי, וְאָשִׂים פָּנַי לְעָנְשָׁם, לְפִיכָךְ.