ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק טו · פסוק לט
וּרְאִיתֶם אוֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֺת ה׳. תִּזְכְּרוּ שֶׁאַתֶּם עֲבָדִים לָאֵל יִתְבָּרַךְ וְשֶׁקִּבַּלְתֶּם מִצְוֹתָיו בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה, וְזֶה בִּרְאוֹתָם הַצִּיצִית שֶׁהוּא כְּחוֹתַם הַמֶּלֶךְ בַּעֲבָדָיו. וּבָזֶה תַּחְדְּלוּ מִתּוּר אַחֲרֵי לְבַבְכֶם לְהַשִּׂיג שְׁרִירוּת לִבְּכֶם בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד, אֲפִלּוּ בְּגֶזֶל.
וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם. לְהַשִּׂיג תַּאֲווֹת שֶׁנְּתַתֶּם עֵינֵיכֶם בָּהֶן.
אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. מַטִּים נַפְשְׁכֶם הַשִּׂכְלִית בָּהֶן מִדַּרְכֵי חַיֵּי עוֹלָם לְדַרְכֵי אֲבַדּוֹן וָמָוֶת.