ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק ח · פסוק יז
כִּי לִי כָל בְּכוֹר. שֶׁהָיְתָה מִקֶּדֶם הָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, מִפְּנֵי הֱיוֹתָם הַנִּכְבָּדִים בְּבֵיתָם וְלָהֶם מִשְׁפַּט הָעֲבוֹדָה.
בְּיוֹם הַכּוֹתִי כָל בְּכוֹר. הִקְדַּשְׁתִּי. אֲבָל מַה שֶּׁהִצְרַכְתִּי אוֹתָם לְפִדְיוֹן, הָיָה הַטַּעַם בִּשְׁבִיל שֶׁבְּיוֹם הַכּוֹתִי הִקְדַּשְׁתִּים לִי שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ בַּעֲבוֹדַת הֶדְיוֹט כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁאָסַרְתִּי גִּזָּה וַעֲבוֹדָה בִּבְכוֹר בְּהֵמָה. וְזֶה עָשִׂיתִי כְּדֵי לְהַצִּילָם בְּתוֹרַת הֶקְדֵּשׁ, שֶׁלֹּא הָיוּ רְאוּיִים לְהִנָּצֵל מִנִּגְעֵי מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים (תהלים עח:מט), בִּהְיוֹת הֵם הַנִּכְבָּדִים בָּעָם וְקוֹלַר כֻּלָּם תָּלוּי בָּהֶם. וְאָמַרְתִּי שֶׁיִּפָּדוּ כְּדֵי שֶׁיֵּצְאוּ לְחֻלִּין, בָּזֶה שֶׁיִּהְיוּ מֻתָּרִים בַּעֲבוֹדַת הֶדְיוֹט.