ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק ה · פסוק יט
וְהִשְׁבִּיעַ. שֶׁיֹּאמַר לָהּ שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיהָ שְׁבוּעַת הָאָלָה בִּתְנַאי זֶה.
אִם לֹא שָׁכַב. עַתָּה.
וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה. פְּעָמִים אֲחֵרוֹת.
הִנָּקִי. מִפְּנֵי שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר ״כִּי לֹא יְנַקֶּה ה׳ אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא״ (שמות כ:ז), בְּאֹפֶן שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁיִּשָּׁבַע הָאָדָם עַל אֱמֶת בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה, הִנֵּה אִם יִהְיֶה הַדָּבָר בִּלְתִּי צָרִיךְ, כְּמוֹ הַנִּשְׁבָּע עַל הַיָּדוּעַ, לֹא יִנָּקֶה הַנִּשְׁבָּע מִן הָאָלָה. הִנֵּה אַתְּ שֶׁגָּרַמְתְּ לִהְיוֹת הַדָּבָר סָפֵק אֶצְלֵנוּ וּלְחַיֵּב עַצְמֵךְ בִּשְׁבוּעָה זוֹ, הָיָה רָאוּי שֶׁגַּם שֶׁתִּשָּׁבְעִי עַל הָאֱמֶת לֹא תִּנָּקִי. מִכָּל מָקוֹם קַבְּלִי אֶת הָאָלוֹת עַל זֶה הַתְּנַאי, שֶׁתִּנָּקִי מֵהֶם אִם לֹא שָׂטִית.