ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק ה · פסוק טו
וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ. וְלֹא נֹאמַר מֵאַחַר שֶׁבְּכָל זֶה שֶׁשָּׁטְתָה אִשְׁתּוֹ מִדַּרְכֵי הַצְּנִיעוּת וּמָעֲלָה בוֹ מַעַל יָשַׁב וְדָמַם, אֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב, וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּעְלַם מֵעֵינָיו שֶׁשָּׁכַב אִישׁ אוֹתָהּ, לֹא נָחוּשׁ לְקִנְאָתוֹ. וְכֵן אִם קִנֵּא בְּלִי סִבָּה, לֹא בִּשְׁבִיל זֶה נֹאמַר שֶׁתִּהְיֶה קִנְאָתוֹ דָּבָר בָּטֵל. כִּי אָמְנָם אַף עַל פִּי כֵן נִמְחוֹק הַמְּגִלָּה וְנַקְרִיב כַּכָּתוּב בַּפָּרָשָׁה.