ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק ד · פסוק מט
אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ וּפְקֻדָיו. מָנָה כָּל אֶחָד מֵהֶם עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּעֵת הַחֲנָיָה, וְעַל מַשָּׂאוֹ בְּעֵת הַמַּסָּע, שֶׁיֵּדַע כַּמָּה מִשְׁקַל מַשָּׂאוֹ, וְיֵדַע גַּם כֵּן פְּקוּדָּיו, וְהוּא שֶׁיֵּדַע שְׁמוֹת הַכֵּלִים שֶׁיִּשָּׂא הַנְּקוּבִים בְּשֵׁם, כְּאָמְרוֹ ״וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם״ (במדבר ד:לב).