ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק ד
פסוק ה
בִּנְסֹעַ הַמַּחֲנֶה. אַחַר שֶׁנִּסְתַּלֵּק הֶעָנָן, כִּי קֹדֶם לָכֵן הָיָה אָסוּר לָהֶם לִיכָּנֵס.
פסוק י
וְנָתְנוּ עַל הַמּוֹט. וְאָז יִזְכּוּ הַלְוִיִּם לָשֵׂאת.
פסוק טז
וּפְקֻדַּת אֶלְעָזָר. לְצַוּוֹת מִי וָמִי יִשָּׂא וּמַה יִשָּׂא כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
פְּקֻדַּת כָּל הַמִּשְׁכָּן. וּבְעֵת נְסִיעָתָם וַחֲנִיָּתָם הָיְתָה פְּקֻדָּתוֹ לְצַוּוֹת הֲקָמָתָם וְהוֹרָדָתָם וַהֲנָחָתָם בַּמָּקוֹם הָרָאוּי לָהֶם.
פסוק יח
אַל תַּכְרִיתוּ. אַל תַּנִּיחוּ אֶת הַמַּשָּׂאוֹת בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה בָּהֶם כָּל הַקּוֹדֵם, כִּי בָּזֶה הָאֹפֶן יִקְרֶה שֶׁיִּדְחֲפוּ זֶה אֶת זֶה וִיחַלְּלוּ אֶת הַקֹּדֶשׁ, וְזֶה יִהְיֶה סִבָּה לְהַכְרִיתָם, כְּמוֹ שֶׁסִּפְּרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא כג-כד) שֶׁקָּרָה בִּתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן.
פסוק יט
וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ אִישׁ עַל עֲבוֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ. וְלֹא שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַקּוֹדֵם זוֹכֶה, אֲבָל יַמְתִּין כָּל אֶחָד לִהְיוֹת מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה.
פסוק כ
וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת. בְּאֹפֶן זֶה לֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּשֶׁהַכֹּהֵן מְכַסֶּה אֶת כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ, כְּדֵי לְהַקְדִּים אִישׁ אֶת חֲבֵרוֹ, וְלֹא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְחַיְּבוּ מִיתָה.
פסוק כד
לַעֲבֹד וּלְמַשָּׂא. לַעֲבֹד בַּחֲנוֹתָם, וּלְמַשָּׂא בְּעֵת הַמַּסָּע. לְפִי שֶׁלְּמַעְלָה כְּשֶׁאָמַר ״וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בְּאֹהֶל מוֹעֵד״ (במדבר ג:כה) דִּבֵּר עַל מִשְׁמַרְתָּם בְּעֵת חֲנִיָּתָם, אָמַר כָּאן שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָיָה תַּחַת עֲבוֹדָתָם בְּמִשְׁמֶרֶת הַחֲנִיָּה הָיָה גַּם כֵּן בְּמִשְׁמֶרֶת הַמַּשָּׂא בְּעֵת הַמַּסָּע.
פסוק כו
וְעָבָדוּ. בְּעֵת הַחֲנִיָּה תִּהְיֶה מִשְׁמַרְתָּם עַל כָּל הַכֵּלִים הָאֵלֶּה וְעַל כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה לָהֶם וּבִשְׁבִילָם כְּדֵי לַעֲבוֹד, כְּגוֹן צֶבֶת וּמַקָּבוֹת לִנְטוֹעַ וְלַעֲקוֹר הַיְתֵדוֹת.
פסוק כז
לְכָל מַשָּׂאָם. בְּעֵת הַמַּסָּע.
וּלְכָל עֲבוֹדָתָם. בְּעֵת הַחֲנִיָּה.
פסוק מט
אִישׁ אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ וּפְקֻדָיו. מָנָה כָּל אֶחָד מֵהֶם עַל הָעֲבוֹדָה שֶׁיַּעֲשֶׂה בְּעֵת הַחֲנָיָה, וְעַל מַשָּׂאוֹ בְּעֵת הַמַּסָּע, שֶׁיֵּדַע כַּמָּה מִשְׁקַל מַשָּׂאוֹ, וְיֵדַע גַּם כֵּן פְּקוּדָּיו, וְהוּא שֶׁיֵּדַע שְׁמוֹת הַכֵּלִים שֶׁיִּשָּׂא הַנְּקוּבִים בְּשֵׁם, כְּאָמְרוֹ ״וּבְשֵׁמֹת תִּפְקְדוּ אֶת כְּלֵי מִשְׁמֶרֶת מַשָּׂאָם״ (במדבר ד:לב).