ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק ד · פסוק כד
לַעֲבֹד וּלְמַשָּׂא. לַעֲבֹד בַּחֲנוֹתָם, וּלְמַשָּׂא בְּעֵת הַמַּסָּע. לְפִי שֶׁלְּמַעְלָה כְּשֶׁאָמַר ״וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן בְּאֹהֶל מוֹעֵד״ (במדבר ג:כה) דִּבֵּר עַל מִשְׁמַרְתָּם בְּעֵת חֲנִיָּתָם, אָמַר כָּאן שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָיָה תַּחַת עֲבוֹדָתָם בְּמִשְׁמֶרֶת הַחֲנִיָּה הָיָה גַּם כֵּן בְּמִשְׁמֶרֶת הַמַּשָּׂא בְּעֵת הַמַּסָּע.