ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק א · פסוק מט
אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַרְתִּי ״שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ (במדבר א:ב), וְהַלְוִיִּם מִכְּלָלָם לִהְיוֹת נִמְנִים גַּם הֵם, מִכָּל מָקוֹם הֵם נִבְדָּלִים מִשְּׁאָר עַם יִשְׂרָאֵל רִאשׁוֹנָה בְּעִנְיַן הַמִּנְיָן, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִסְפַּר אִישֵׁיהֶם וְלֹא סְכוּם כֻּלָּם עִם הַשְּׁאָר.
לֹא תִפְקֹד. לֹא יִהְיֶה מִסְפַּר אִישֵׁיהֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים וּלְמַעְלָה, כְּמוֹ שֶׁהָיָה מִסְפַּר שְׁאָר הָעָם.
וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא. כְּשֶׁתַּעֲשֶׂה סְכוּם כָּל פְּקוּדֵי הַשְּׁבָטִים, לֹא יִכָּנֵס בּוֹ סְכוּם שֵׁבֶט לֵוִי.