ספורנו על במדבר· ספורנו
פרק א · פסוק מז
לֹא הָתְפָּקְדוּ. לֹא הָפְקְדוּ עַל יְדֵי הַפּוֹקְדִים וְלֹא הִתְפַּקְּדוּ מֵעַצְמָם, שֶׁלֹּא הֵכִינוּ עַצְמָם כִּשְׁאָר הָעָם לְהִקָּהֵל וּלְהִתְיַחֵס. וְזֶה הָיָה קֹדֶם שֶׁיֹּאמַר הָאֵל יִתְבָּרַךְ לְמֹשֶׁה ״אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד״ (במדבר א:מט), כִּי אָמְנָם הִמְתִּינוּ לִרְאוֹת מַה יְצַוֶּה ה׳ לָהֶם, מֵאַחַר שֶׁלֹּא הִזְכִּיר שֵׁבֶט לֵוִי עִם שְׁאָר הַשְּׁבָטִים בְּאָמְרוֹ ״וְאִתְּכֶם יִהְיוּ אִישׁ אִישׁ לַמַּטֶּה״ (במדבר א:ד).