אור ברסלב
סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי לערב ראש השנה › פרק ח

סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי· רבי אברהם דיוויס

לערב ראש השנה · פרק ח

פרק ז

כח. על פי א"ב. חתום יואל בר יצחק הלוי:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אֶל אֶלוֹהַּ דָּלְפָה עֵינִי.

אֲשַׁוֵּעַ וְיֹאמֶר הִנֵּנִי.

אֲמָרַי הַאֲזִינָה בְּהִתְחַנְּנִי.

עֲנֵנִי יְהֹוָה עֲנֵנִי:

בְּמֹאזְנַיִם כִּי תְפַלֵּס דַּרְכִּי.

בְּמִצְוֹתֶיךָ

דַלּוֹתִי חֶלְקִי וְחִשְׁקִי.

וְאִם כְּפָעֳלִי תַּשְׁלִים חֻקִּי.

וָאִירָא כִּי עֵירוֹם אָנֹכִי:

גָּרֵשׁ כַּלֵּה חֵטְא וָמֶרִי.

גַּלֵּה נַרְתֵּק מַרְפֵּא וּצֳרִי.

וְעָנְתָה־בִּי צִדְקָתִי

לְיוֹצְרִי.

בְּיוֹם־מָחָר

כִּי־תָבֹא עַל־שְֹכָרִי:

דֹּפִי כַּבֵּס

וְלַבֵּן אֲדַמְדָּם.

דְּרֹשׁ אֶת־עֲפַר־יְסוֹדָם.

וְאַל־תְּשַׁלֵּם כִּגְמוּל יָדָם.

כִּי רַבָּה רָעַת־הָאָדָם:

הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת בַּמֶּה תִתְכַּפֵּר.

הוֹן לֹא־יוֹעִיל וְרֹב כֹּפֶר.

הֶעֱמַדְתָּ עֵד

מְמַהֵר לְסַפֵּר.

מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר:

וּמַה־יִכְפֹּר

וּבְיָדוֹ סְדוּרוֹת.

עִוּוּת מַעֲשָֹיו וְכָל־הַקּוֹרוֹת.

וְאֵיךְ־יֹאמַר

מִי־יוֹדֵעַ סְפֻרוֹת.

וְהִנֵּה הַנֶּגַע בַּקִּירוֹת:

זַכִּים הַמְלַוִּים עִמְּךָ

בְּכָל־פֶּלֶךְ.

זְרִיזִים לִשְׁמָרְךָ

בְּכָל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.

וְשׁוֹכֶבֶת־בְּחֵיק,

תָּעִיד בְּעָשִׁיר וָהֵלֶךְ.

וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ:

חַלְתִּי לֹא־יִכְחַד כֹּל מֶנְהוּ.

חַוּוֹת לְאָדָם מַה־שִׂיחֵהוּ.

וְאִם עַל־הַמִּשְׁכָּב הוּא,

וְחִשַּׁב עִם קוֹנֵנוּ:

טֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֶיךָ

בְּעֵרָבוֹן.

טַהֵר עַצְמְךָ מִכָּל־עָוֹן.

לֹא־יוּכַל לְהִמָּלֵט

בְּכָל־עִזָּבוֹן.

יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן:

יִעֵד אַרְבָּעָה פְרָקִים וְהֶחְרִית.

יָדוּן בָּמוֹ נַחֲלַת שְׁאֵרִית.

וְאִם־מָעֲלוּ־בָךְ,

הַבֵּט לַבְּרִית.

וְאַל תַּעֲמֹד־עַל־הַפֶּרֶק

לְהַכְרִית:

כִּי בְּיוֹם כֶּסֶה

יָבֹא. כָּל־מִקְרֵה־אִישׁ

לִפְנֵי חוֹצְבוֹ.

אִם־דַּל אִם־עָשִׁיר בְּרִיבוֹ.

עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ:

לְעַמְּךָ מֵלִיץ יֹשֶׁר תְּמַנֶּה.

לְעֵת יָבֹאוּ כָּל־בְנֵי־אָדָם,

בְּשִׁבְטוֹ לְהִמָּנֶה.

תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן

עַל־יְדֵי מוֹנֶה:

מִשְׁפַּט עַמּוֹ תְּחִלָּה בִּקְרֹב.

מִשַּׁחַת תַּעַל חַיָּתָם

לְטוֹב תַּעֲרֹב.

וְיָדִין לְאֻמִּים לְבַדָּם מִלַּעֲרֹב.

לְבִלְתִּי הֱיוֹת שָׁם עָרֹב:

נָאוֹר,

אֵלֶיךָ מִי־יְחֻבָּר.

נוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם,

אֵין מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלִי מְשֻׁבָּר.

וְלֹא־תִבְזֶה,

לֵב נִדְכֶּה וְנִשְׁבָּר.

הֲיִפָּלֵא מֵיְהֹוָה דָּבָר:

סַתְּתוּ אֶבֶן־נֶגֶף

לְעֵמֶק־שָׁוֶה.

סוּרוּ טָמֵא,

קִרְאוּ כְּסִיל הַמְחֻבֶּא.

כִּי אֵין־הַצָּר בְּנֶזֶק שֹׁוֶה.

הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ

פֶּן־יִרְבֶּה:

עוֹבֵד שְׁנֵי־אֲדוֹנִים

כְּפִי־שָׁנָיו.

עֲשֹוֹת לְיוֹצְרוֹ

וּלְיִצְרוֹ כִּרְצוֹנָיו.

וְטוֹב הִדָּבֵק לְבוֹרְאוֹ

כָּל־זְמַנָּיו.

וְעֶבֶד חָפְשִׁי מֵאֲדוֹנָיו:

פְּנוֹת הַיּוֹם סְעוּדָתוֹ יִכֹּן.

פַּעֲלוֹ לָזֶה

וְלַבָּא יְהִי נָכוֹן.

וְעוֹשֵֹהוּ בַשַּׁבָּת

מַה־יִסְכֹּן.

מְעֻוָּת

לֹא־יוּכַל לִתְקֹן:

צְעָקָה לָכֵן קִדַּמְנוּ

לְיוֹם הַדִּין, וְתַקְשִׁיב.

צוֹם וּתְשׁוּבָה־שְׁלֵמָה

חֲמָתְךָ יָשִׁיב.

וְלֹא

כְּשָׁב עַל־קִיאוֹ,

בְּאֶחֱטָא וְאָשִׁיב.

לֹא מָצְאָה יָדוֹ

דֵּי־הָשִׁיב:

קוּמוּ יְשֵׁנֵי־מַכְפֵּל

לְסַעֲדִי.

קַלּוֹתִי וּמַעַשֹ אֵין בְיָדִי.

וְזַעֲקוּ וְהִתְפַּלְּלוּ לְאֵל עִמָּדִי.

וּמִכֹּחֲכֶם

שִׁחֲדוּ בַּעֲדִי:

רַחֲמִים תְּעוֹרֵר,

לָתֵת עָצְמָה לְאֵין אוֹנִים.

רָם,

כִּי־נִשְׁכְּחוּ זֶה כַּמֶּה־שָׁנִים.

שַׁעֲרֵי־דְמָעוֹת תִּפְתַּח

לְנִטְעֵי נַעֲמָנִים.

בִּבְכִי יָבֹא וּבְתַחֲנוּנִים:

שַׁדַּי, בְּמֶרְיֵינוּ

הֲלֹא כְּנָכְרִים נֶחְשַׁבְנוּ.

שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ,

וּכְאָב עַל־בֵּן תְּרַחֲמֵנוּ:

זְכֹר כִּי בָנִים קְרָאתָנוּ,

וְאָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ.

לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם־אָבִינוּ:

תְּשׁוּרָה אֵין בְּיָדִי לְפָנַי.

תְּמוּרָתָהּ תִּכֹּן תְּפִלָּתִי וְתַחֲנוּנָי.

קַח נָא אֶת הַמִּנְחָה

הַהוֹלֶכֶת לְפָנָי.

וְיֵדְעוּ כָּל הָעָם־הַזֶּה

כִּי־אַתָּה יְהֹוָה:

יָדַע וְהֵכִין

מֵרֵאשִׁית תְּשׁוּבָה.

אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטוֹבָה.

בְּכֵן רַצְנוּ עָדֶיךָ לָשׁוּבָה.

הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ

וְנָשׁוּבָה:

יְדִידִים צָעֲקוּ

חָלוּ, קְרוֹת בִּמְהוּמִים.

הַקּוֹל לִמְכוֹן וִעוּדוֹ, יִשָּׁמַע

מִמְּרוֹמִים.

יִכָּמְרוּ רַחֲמָיו,

בִּזְכוּת שְׁלשֶׁת תְּמִימִים.

אֵל־שַׁדַּי, יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

תוכן העניינים

סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה