סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי· רבי אברהם דיוויס
ליום שני דעשי"ת · פרק ט
סו. חתום יצחק בן גיאת
בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר קְרָאתִיךָ
אֵל מְהֻלָּל.
יֶעֱרַב־לְךָ חִין־עֶרְכִּי
יוֹם לִבִּי לְךָ סוֹלָל.
וְתַגִּיהַּ אֶת־חָשְׁכִּי
וּכְאוֹר בֹּקֶר יְהֻלָּל.
מַלְכִּי וֵאלֹהָי
כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל:
צָרַי מַזְעִימֶיךָ
בְּאַף חֵרְפוּ עַמֶּךָ.
וְנָשָֹאתִי אֵימֶךָ
בְּרֶגֶשׁ שְׁאוֹן קָמֶיךָ.
שְׁפוֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ
וַחֲרוֹן אַף מִמְּרוֹמֶיךָ.
וְקַנֵּא אֵל לִשְׁמֶךָ
אֲשֶׁר בַּגּוֹיִם מְחֻלָּל:
מַלְכִּי וֵאלֹהָי
כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל:
חַי
רוֹכֵב עַל־עָב קַל.
אִם תַּעֲלֵנִי בְּמִשְׁקַל,
צִדְקִי
כְּחוֹל־יָם יִתְקַל.
וְרִשְׁעִי כְנוֹצָה יֵקַל.
וְאִם נְתִיב אָרְחִי מְעֻקָּל
וְדִינִי
כְּשׁוֹר הַנִּסְקָל.
שִׁקְלָה בְּפֶלֶס מְהוּלָל.
אִישׁ מִפְּשָׁעִים מְחוֹלָל:
מַלְכִּי וֵאלֹהָי
כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל:
קוֹמֵם אָרוֹן וּבַדָּיו
וְהַלְבֵּשׁ אַהֲרֹן מַדָּיו.
וְרוֹבֶה וְצוֹדֶה בְּצֵידָיו
יֹאכַל פְּרִי מַעֲבָדָיו.
וְאִישׁ נוֹהֵם עַל־מְרָדָיו
לְשׁוֹן־אֵשׁ תֹּאכַל בַּדָּיו.
וּבָעֲרוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו
כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל:
מַלְכִּי וֵאלֹהָי
כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל:
קָדוֹשׁ עַל־כָּל־אָדוֹן
עִם כָּל יְצוּרָיו נָדוֹן.
חֲזֵה יְרִיבִי אִישׁ מָדוֹן
מְדַבֵּר עָלַי בְּזָדוֹן.
וְנוֹכְחִי יְעוֹרֵר כִּידוֹן
וְתוֹתָח בִּי יָדוֹן.
תְּנָה אֶת נַפְשִׁי לְשָׁלָל
מוֹלִיךְ יוֹעֲצִים שׁוֹלָל:
מַלְכִּי וֵאלֹהָי
כִּי אֵלֶיךָ אֶתְפַּלָּל:
אֵל מֶֽלֶךְ.
יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ.
מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים
וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.
עוֹשֶׂה צְדָקוֹת
עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.
לֹא כְרָעָתָם
תִּגְמוֹל:
אֵל
הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר
שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם
בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ
לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב
וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן
וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם
וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:
קהל וחזן:
וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו
וַיִּקְרָא:
יְהֹוָה יְהֹוָה
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם
וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:
נֹצֵר חֶֽסֶד
לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע
וְחַטָּאָה
וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ
וּנְחַלְתָּֽנוּ:
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי
טוֹב וְסַלָּח
וְרַב חֶֽסֶד
לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים.
מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ
כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד:
חַטֹּאת נְעוּרֵינוּ וְפְשָׁעֵינוּ
אַל תִּזְכֹּר
כְּחַסְדְּךָ זְכָר לָנוּ אַתָּה
לְמַעַן טוּבְךָ יְהֹוָה
זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה
וַחֲסָדֶֽיךָ
כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה:
זָכְרֵֽנוּ יְהֹוָה
בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ
פָּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ:
זְכֹר עֲדָתְךָ
קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם
גָּאַֽלְתָּ שֵֽׁבֶט
נַחֲלָתֶֽךָ
הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ:
זְּכוֹר יְהֹוָה חִבַּת יְרוּשָׁלָֽםִ
אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח:
זְכֹר יְהֹוָה
לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽםִ
הָאֹמְרִים
עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ:
אַתָּה תָקוּם
תְּרַחֵם צִיּוֹן.
כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ
כִּי בָא מוֹעֵד:
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל
עֲבָדֶֽיךָ
אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ
וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם
אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם
כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם.
וְכָל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי
אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם
וְנָחֲלוּ לְעוֹלָם:
זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ
לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.
אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה
וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ:
אַל נָא
תָשֵׁת עָלֵֽינוּ חַטָּאת
אֲשֶׁר נוֹאַֽלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָֽאנוּ:
חָטָֽאנוּ צוּרֵֽנוּ
סְלַח לָֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ: