סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי· רבי אברהם דיוויס
ליום שני דעשי"ת · פרק ח
סה. ע"פ א"ב
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ
אֶזְרָחִי מֵעֵבֶר הַנָּהָר.
אֵלֶיךָ רָץ וְלֹא־אֵחַר.
בְּחַנְתּוֹ בְּנִסְיוֹנוֹת עֶשֶֹר.
וְנִמְצָא שָׁלֵם בְּלִי־חֹסֶר:
גֹּרָשׁ מֵאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.
גּוֹי בָּעוֹלָם שַֹמְתּוֹ.
דְּבָרְךָ הֵקִים
וְלֹא הֵפֵר.
וְנָם אָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר:
הִקְרִיב חָלָב וְחֶמְאָה.
וְנֶחֱנַט פְּרִי לְמֵאָה.
וְנָאַמְתָּ־לוֹ
הַעֲלֵהוּ לְעוֹלָה.
בִּקַּע עֵצִים
וְעָרַךְ וְהֶעֱלָה:
זְכָר־לָנוּ הַיּוֹם עֲקֵדָתוֹ.
וְהַשְׁלָמַת יְחִידָתוֹ
חֹן הַיּוֹם
שִׁבְטֵי־תָּם.
וְתִשְׁכֹּן בְּמַקְהֲלוֹתָם:
טִיעַת מַטּוֹת שְׁנֵים־עָשָֹר.
מֶזֶג מֵהֶם אַל־יֶחְסַר.
יְדִידוּת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ תְּבִיאֵם.
בְּהַר נַחֲלָתְךָ
תִּטָּעֵם:
כַּנֵּס כָּל פְּזוּרֵי נִדָּחֵיהֶם.
נַהֲגֵם לְבֵית מַאֲוָיֵּיהֶם.
לְקוּחִים מִמָּוֶת תַּחְשֹׂךְ.
פֶּה מַשְׂטִין סְתֹם וַחֲשֹךְ:
נַשְּׂאֵנוּ וְנַטְּלֵנוּ כִּימֵי־עוֹלָם.
וְכַפֶּר־לָנוּ כָּל־זָדוֹן וְנֶעְלָם.
סְלַח וַעֲבֹר עַל פֶּשַׁע.
וּמְחַל אַשְׁמָה וָרֶשַׁע:
עֲנֵה הַיּוֹם כָּל מְיַחֲלֶיךָ.
כִּי־עֵינֵינוּ נְשֹוּאוֹת אֵלֶיךָ.
פְּדֵנוּ מִצָּרָה וְצוּקָה.
וְתַעֲלֵנוּ מִשּׁוּחָה עֲמֻקָּה:
צַעֲקָתֵנוּ הַיּוֹם תְּקַבֵּל:
וְתַצִּילֵנוּ מִידֵי מְחַבֵּל.
קוֹמֵם בֵּית־שְׁכִינַת הוֹדֶךָ.
וְאַל־תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ:
רְפָא עַמְּךָ מִכָּל־שֶׁבֶר.
כִּי־בָאוּ בָנִים עַד־מַשְׁבֵּר.
שָׁבָץ אֲחָזַתְנוּ
כַּיּוֹלֵדָה.
וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה:
תִּגְאַל עַמְּךָ מֵהַבְהַב.
כִּי־עָלֶיךָ מַשְׁלִיכִים יַהַב.
תַּנְחֵם לְעִיר הַבְּנוּיָה.
תְּמַהֵר תִּשְׁבִּי
מְנַחֵם וּנְחֶמְיָה:
אֵל מֶֽלֶךְ.
יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ.
מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים
וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.
עוֹשֶׂה צְדָקוֹת
עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.
לֹא כְרָעָתָם
תִּגְמוֹל:
אֵל
הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר
שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם
בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ
לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב
וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן
וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם
וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:
קהל וחזן:
וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו
וַיִּקְרָא:
יְהֹוָה יְהֹוָה
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם
וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:
נֹצֵר חֶֽסֶד
לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע
וְחַטָּאָה
וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ
וּנְחַלְתָּֽנוּ:
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי
טוֹב וְסַלָּח
וְרַב חֶֽסֶד
לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: