סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי· רבי אברהם דיוויס
ליום שלישי דעשי"ת · פרק ה
עא. מיוסד על פי תשר"ק. חתום שלמה הבבלי.
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ
תַּעֲרֹג אֵלֶיךָ
כְּאַיָּל עַל אֲפִיקִים.
שָׁחָה לְקֵץ רְוָיָה
וְאֵין מְפִיקִים
רָחוֹק וְעָמֹק
וְלִדְלוֹת לֹא מַסְפִּיקִים.
קוֹוִים וְחוֹכִים
וַאֲמָנָה לֹא מַפְסִיקִים:
צְמֵאֶיךָ
צוֹק לָהֶם יִחוּל לְבָבָם.
פָּנֶיךָ לֵרָאוֹת
בֵּית מְעוֹן חֲבִיבָם.
עֲבֹר בַּסָּךְ
וְעַמּוּד אֵשׁ סְבִיבָם.
סוּר עָרֵל וְטָמֵא
בַּעֲלֵי דְבָבָם:
נַכְחִידֵם
נִירְשָׁה לָמוֹ
נָמוּ חָרְשׁוּ.
מִירֻשָּׁתְךָ אֲשֶׁר הוֹרַשְׁתָּ
עַמְּךָ גָרְשׁוּ.
לְהַשְׁמִיד יוֹם יוֹם
עוֹד יִדְרוֹשׁוּ.
כְּנֹס מַס וְחָמָס
וַעֲנִיֶּיךָ יְרוֹשֵׁשׁוּ:
יָבוֹזוּ יְבַזּוּ יְדִידֶיךָ
יְכַנּוּם כְּלָבִים,
טִפֵּשׁ וְנָבָל
כֹּמֶר תַּעַר הַגַּלָּבִים.
חֶרְפָּתָם שׁוֹמְעִים עֲלוּבִים
וְלֹא עוֹלְבִים.
זָר לֹא נִשְׁלָבִים
וְעָלֶיךָ נִצְלָבִים:
וַאֲנַחְנוּ
נֶגְדְּךָ זֶה עִנּוּיֵינוּ.
הַעַל אֵלֶּה
תִּתְאַפַּק תֶּחֱשֶׁה
וּתְעַנֵּנוּ.
גַּם גֵּיא צַלְמָוֶת
וְאֵלֶיךָ עֵינֵינוּ:
בָּנוּ נִקְרָא שִׁמְךָ
אַל־יִתְחַלָּל.
בְּךָ כָּל זֶרַע יִשְֹרָאֵל יִתְהַלָּל.
אִם עֲווֹנֵינוּ רָבּוּ
וּמִלְאוּ חָלָל
אָנֹכִי מוֹחֶה פְשָׁעֶיךָ
פִּיךָ מִלָּל:
שְׁגִיאוֹת שִֹים זֵדִים
וְלֹא קוֹנֵס.
לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין
לָנוּ הִכָּנֵס.
מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה.
יֵבוֹשׁ הָאוֹנֵס.
הַנֵּס יִתְנוֹסֵס
וְנִדְחֵי יִשְֹרָאֵל יְכַנֵּס:
הָרֵץ בַּת פּוּצִי
וְקָרְבָּן תִּשַׁע
קַבֵּץ יַחַד עֲשִֹירִית
עִם תֵּשַׁע.
טַבַּע חֵטְא
וְלֹא יִזָּכֵר רֶשַׁע.
נוֹשֵֹא עָווֹן
וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע:
אֵל מֶֽלֶךְ.
יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ.
מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים
וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.
עוֹשֶׂה צְדָקוֹת
עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.
לֹא כְרָעָתָם
תִּגְמוֹל:
אֵל
הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר
שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם
בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ
לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב
וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן
וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם
וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:
קהל וחזן:
וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו
וַיִּקְרָא:
יְהֹוָה יְהֹוָה
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם
וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:
נֹצֵר חֶֽסֶד
לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע
וְחַטָּאָה
וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ
וּנְחַלְתָּֽנוּ:
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי
טוֹב וְסַלָּח
וְרַב חֶֽסֶד
לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:
אֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב
וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ:
אָח לֹא־פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ
לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ:
פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת־יִשְׂרָאֵל
מִכֹּל צָרוֹתָיו:
עֲנֵנוּ יְהוָה כִּי־טוֹב חַסְדֶּךָ
כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ׃
פּוֹדֶה יְהוָה נֶפֶשׁ עֲבָדָיו
וְלֹא יֶאְשְׁמוּ
כָּל הַחֹסִים בּוֹ:
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:
לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,
עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:
יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ
מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:
יְהֹוָה צְבָאוֹת,
אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:
יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,
הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה,
כְּגֹֽדֶל
חַסְדֶּֽךָ.
וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.
מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.
וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה
סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,
פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,
וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,
אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,
כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:
אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,
אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,
אַל תְּאַחַר.
לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,
כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא
עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: