סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי· רבי אברהם דיוויס
ליום שלישי דעשי"ת · פרק ד
ע. על פי א"ב. חתום בנימין.
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ
אֵלֶיךָ הָאֵל
עֵינֵי־כָל־יְצִיר תְּלוּיוֹת.
בְּעַד כִּי־לְפָנֶיךָ
מְכֻסּוֹת גְּלוּיוֹת.
גְּדוֹל הָעֵצָה
וְרַב הָעֲלִילוֹת.
דַּיַּן־אֱמֶת וּמוֹכִיחַ
עֵד וּבַעַל־דִּין לַבְּרִיּוֹת:
הֵן־אֵין לְפָנֶיךָ מַשּׂוֹא פָנִים
וְשׁוֹעַ וָדַל בְּשָׁוֶה נִדּוֹנִים.
זָכִיּוֹת תְּחַפֵּשׂ
לְזֶרַע־אֱמוּנִים.
חֲמֹל עֲלֵיהֶם
כְּרַחֵם אָב עַל־בָּנִים:
טִכַּסְתָּ וְהִקְדַּמְתָּ
תְּשׁוּבָה לִיצוּרִים.
יַדּוֹת רֹעַ־מַעַשׂ
וְלִבְרֹר
מַעֲשִׂים הַבְּרוּרִים
כֹּחַ יֵצֶר־רַע
הַמֵּסִית וְהַמַּדִּיחַ
מִנְּעוּרִים.
לְמַעַנְךָ תַּדִּיחֶנּוּ
בְּלִי־לְהַכְשִׁיל
לֵב־הָעֲצוּרִים:
מִלְּפָנֶיךָ כּוֹנֵן־לָנוּ
תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה.
נָאוֹר בְּיָדְךָ
חַדְרֵי־רוּחַ וּנְשָׁמָה.
סַרְעַפֵּינוּ תְּטַהֵר
מֵחֵטְא וְאַשְׁמָה.
עָדֶיךָ לָשׁוּב
בְּלִי־עָוֶל וּמִרְמָה:
פְּלָאֶיךָ רַבִּים פְּלָאוֹת.
צִדְקוֹתֶיךָ צֶדֶק נוֹרָאוֹת.
קוֹרְאֶיךָ בְּחִיל וּמוֹרָאוֹת.
רַחֲשָׁם שְׁעֵה נָא
וַעֲשֵׂה־עִמָּהֶם לְטוֹבָה אוֹת:
שִׁחַרְנוּךָ
קֹדֶם עַמּוּד הַשַּׁחַר.
תָּאִיר־לָנוּ פָנֶיךָ
כְּעַפְעַפֵּי שַׁחַר.
בְּנוֹגְהֶךָ יָהִיל מְאוֹר
נִשְׁקָפָה כְמוֹ־שָׁחַר.
אֲדֹנָי שְׁמָעָה אֲדֹנָי סְלָחָה.
אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה
אַל־תְּאַחַר:
אֵל מֶֽלֶךְ.
יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ.
מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים
וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.
עוֹשֶׂה צְדָקוֹת
עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.
לֹא כְרָעָתָם
תִּגְמוֹל:
אֵל
הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר
שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם
בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ
לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב
וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן
וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם
וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:
קהל וחזן:
וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו
וַיִּקְרָא:
יְהֹוָה יְהֹוָה
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם
וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:
נֹצֵר חֶֽסֶד
לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע
וְחַטָּאָה
וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ
וּנְחַלְתָּֽנוּ:
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי
טוֹב וְסַלָּח
וְרַב חֶֽסֶד
לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:
כְּאַיָּל תַּעֲרֹג
עַל־אֲפִיקֵי־מָיִם
כֵּן נַפְשֵׁנוּ תַעֲרֹג
אֵלֶיךָ אֱלֹהִים:
אֱלֹהִים זֵדִים קָמוּ־עָלֵינוּ
וַעֲדַת עָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשֵׁינוּ
וְלֹא שָׂמוּךָ
לְנֶגְדָּם סֶלָה:
אֲשֶׁר אָמְרוּ נִירְשָׁה לָּנוּ
אֵת נְאוֹת אֱלֹהִים:
הַעַל־אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְהוָֹה
תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ
עַד־מְאֹד:
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:
לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,
עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:
יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ
מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:
יְהֹוָה צְבָאוֹת,
אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:
יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,
הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה,
כְּגֹֽדֶל
חַסְדֶּֽךָ.
וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.
מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.
וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה
סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,
פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,
וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,
אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,
כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:
אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,
אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,
אַל תְּאַחַר.
לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,
כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא
עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: