סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי· רבי אברהם דיוויס
ליום שלישי דעשי"ת · פרק ג
סט. חתום שמואל ברבי אברהם
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ
שִׁחַרְנוּךָ בִּקַּשְׁנוּךָ
יוֹצֵר הָרִים
מַגִּיד לְאָדָם שִֹיחַ וּדְבָרִים.
וְחִלִּינוּךָ וּדְרַשְׁנוּךָ
בּוֹשִׁים וַחֲפוּרִים.
אֶת־חַטֹּאתֵינוּ
הַיּוֹם אָנוּ מְסַפְּרִים:
לֻהַקְנוּ וֻעַדְנוּ זְקֵנִים וּנְעָרִים.
בְּבֵית הַתְּפִלָּה מִקְדָּשׁ מִזְעָרִים.
רְפוּיֵי יָדַיִם מְעוּדֵי אֵבָרִים.
בְּהוּלִים וּסְעוּרִים מִכָּל עֲבָרִים:
יָגוֹרְנוּ וְדָאַגְנוּ מִשְּׁנֵי גּוֹלְיָרִים.
אַף וְחֵמָה שְׁנֵיהֶם קַטֵּגוֹרִים.
בְּפִשְׁפְּשֵׁנוּ מַעֲשִֹים
וְהִנָּם מְכֻעָרִים.
רֶתֶת אֲחָזַתְנוּ
חֲבָלִים וְצִירִים:
הֻשְׁחֲרוּ פָנֵינוּ
וְהָלַכְנוּ קוֹדְרִים.
מוֹט הִתְמוֹטַטְנוּ
וְנַעֲשֵׂינוּ פֵרוּרִים
חֻלְחָלוּ מָתְנֵינוּ
וְכַיּוֹלֵדָה מְצִירִים.
זָחַלְנוּ וַנִּירָא
מֵעֲוֹנוֹתֵינוּ הַיְתֵרִים.
קַחְנוּ דְּבָרִים
בְּשִׁלּוּם פָּרִים.
תְּמוּכִים בְּטוּחִים
וּלְרַחֲמֶיךָ מְסַבְּרִים:
כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים
אָנוּ בְטוּחִים,
וְעַל צִדְקוֹתֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים,
וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים,
וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים:
אַתָּה הוּא מֶלֶךְ,
אוֹהֵב צְדָקוֹת מִקֶּדֶם,
מַעֲבִיר עֲוֹנוֹת עַמּוֹ,
וּמֵסִיר חַטֹּאת יְרֵאָיו:
כּוֹרֵת בְּרִית לָרִאשׁוֹנִים,
וּמְקַיֵּם שְׁבוּעָה
לָאַחֲרוֹנִים:
אַתָּה הוּא, שֶׁיָּרַדְתָּ
בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל הַר סִינַי,
וְהֶרְאֵיתָ דַּרְכֵי טוּבְךָ
לְמֹשֶׁה עַבְדֶּךָ:
וְאָרְחוֹת חֲסָדֶיךָ
גִּלִּיתָ לוֹ,
וְהוֹדַעְתּוֹ
כִּי אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן,
אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד
וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב,
וּמַנְהִיג אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ
בְּמִדַּת הָרַחֲמִים:
וְכֵן כָּתוּב:
וַיֹּאמֶר
אֲנִי אַעֲבִיר
כָּל־טוּבִי עַל־פָּנֶיךָ
וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה
לְפָנֶיךָ.
וְחַנֹּתִי
אֶת אֲשֶׁר אָחֹן,
וְרִחַמְתִּי
אֶת־אֲשֶׁר אֲרַחֵם:
אֵל אֶֽרֶךְ־אַפַּֽיִם אַתָּה.
וּבַֽעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵֽאתָ.
וְדֶֽרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵֽיתָ:
גְּדֻלַּת רַחֲמֶֽיךָ וַחֲסָדֶֽיךָ.
תִּזְכֺּר הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם
לְזֶֽרַע יְדִידֶֽיךָ:
תֵּֽפֶן אֵלֵֽינוּ בְּרַחֲמִים.
כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הָרַחֲמִים:
בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה
פָּנֶֽיךָ נְקַדֵּם.
כְּהוֹדַֽעְתָּ
לֶעָנָיו מִקֶּֽדֶם:
מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב.
כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב:
וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ
נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן.
כְּיוֹם
וַיֵֽרֶד יְהֺוָה בֶּעָנָן:
תַּעֲבֺר עַל־פֶּֽשַׁע
וְתִמְחֶה אָשָׁם.
כְּיוֹם
וַַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם:
תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵֽנוּ
וְתַקְשִׁיב מֶֽנוּ מַאֲמַר.
כְּיוֹם
וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה,
וְשָׁם נֶאֱמַר:
קהל וחזן:
וַיַּעֲבֹר יְהֺוָה עַל פָּנָיו
וַיִּקְרָא:
יְהֺוָה יְהֺוָה
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם
וְרַב־חֶֽסֶד וֶאֱמֶת:
נֹצֵר חֶֽסֶד
לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע
וְחַטָּאָה
וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ
וּנְחַלְתָּֽנוּ:
סְלַח־לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי־חָטָֽאנוּ.
מְחַל־לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי־פָשָֽׁעְנוּ:
כִּי־אַתָּה אֲדֺנָי
טוֹב וְסַלָּח
וְרַב־חֶֽסֶד
לְכָל־קוֹרְאֶֽיךָ:
אֵלֶיךָ יְהוָה שִׁוַּעְנוּ
וּבַבֹּקֶר תְּפִלָּתֵנוּ תְקַדְּמֶךָּ׃
אֵלֶיךָ נָשָׂאנוּ אֶת־עֵינֵינוּ
הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:
נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם
אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם:
אֶלֹהִים מַלְכֵּנוּ מִקֶּדֶם
פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:
אַתָּה־הוּא מַלְכֵּנוּ אֱלֹהִים,
צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב:
הוֹשַׁע יְהוָה אֶת־עַמְּךָ
אֶת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל:
הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ
וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן־הַגּוֹיִם
לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ
לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ:
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:
לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,
עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:
יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ
מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:
יְהֹוָה צְבָאוֹת,
אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:
יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,
הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
קהל ואח"כ חזן:
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה,
כְּגֹֽדֶל
חַסְדֶּֽךָ.
וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.
מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.
וְשָׁם נֶאֱמַר:
הקהל אומרים:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה
סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,
פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,
וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,
אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,
כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:
אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,
אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,
אַל תְּאַחַר.
לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,
כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא