סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי· רבי אברהם דיוויס
ליום רביעי דעשי"ת · פרק ח
פג. מיוסד על פי א"ב.
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ
אֵיתָן לִמַּד דַּעַת.
טֶרֶם לַכֹּל מוּדַעַת:
בֵּאֵר שִׁמְךָ לְכָל־בָּאֵי־עוֹלָם.
גִּלָּה כָּל־סָתוּם וְנֶעְלָם:
גִּלּוּלִים מָאַס וְשִׁבֵּר.
תּוֹעִים לְשִׁמְךָ חִבֵּר:
דֶּרֶךְ מִישׁוֹר בָּחַר.
תּוֹרָה וּמִצְוֹת שָׁמַר וְלֹא אֵחַר:
הִצַּלְתּוֹ מֵאוּר כַּשְֹדִּים.
גְּנַנְתּוֹ בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים:
וִעַדְתּוֹ
שְֹכָרְךָ הַרְבֵּה־מְאֹד
וִתַּקְתּוֹ
רֹב־עשֶׁר וְכָבוֹד:
זָעַק וְהֵשִׁיב
מַה־תִּתֶּן לִי.
שֹׁרֶשׁ וְעָנָף אֵין־לִי:
חִיַּלְתּוֹ בִּרְאִיַּת מַחֲזֶה.
בִּשַּׂרְתּוֹ לֹא־יִירָשְׁךָ זֶה:
טֶנֶא בִּכּוּרִים
לְמֵאָה חֲנַנְתּוֹ.
לְקָרְבַּן נִיחוֹחַ חֲשַׁקְתּוֹ:
יַחְדָּו בְּכָל־לִבָּם דָּצוּ.
לַעֲשֹוֹת רְצוֹנְךָ רָצוּ:
כָּבַשׁ רַחֲמָיו
לַעֲשֹוֹת רְצוֹנֶךָ.
כֵּן־יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ
אֶת־כַּעַסְךָ מֵעַל־צֹאנֶךָ:
לִבָּם וְנַפְשָׁם הָיָה נָכוֹן.
לָכֵן תְּפִלָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ
כִּקְטוֹרֶת תִּכּוֹן:
מִהֵר וְלָקַח מַאֲכֶלֶת.
לָכֵן זַרְעָם תַּצִּיל
מִמִּיתָה מְשַׁכֶּלֶת:
נֶעֱקַד יָחִיד
כְּשֶֹה לָטֶבַח.
לָכֵן תְּפִלָּתֵנוּ תִּרְצֶה
כְּעוֹלָה וָזֶבַח:
סִדֵּר עֵצִים וְהִצִּית עֲלֵיהֶם אֵשׁ.
לָכֵן בַּעֲמִידָתֵנוּ הַיּוֹם
לֹא נִתְבַּיֵּשׁ:
עֲנִיתוֹ מִשְּׁמֵי שָׁמַיִם.
לָכֵן נִשְׁבַּעְתָּ לוֹ
בְּשִׁמְךָ פַּעֲמָיִם:
פָּדִיתָ אוֹתוֹ בְּאַיִל
בַּסְּבָךְ אָחוּז.
לָכֵן
עֲמִידָתֵנוּ וְעִנּוּיֵנוּ לֹא תָבוּז:
צַעֲקָתֵנוּ שְׁמַע וְשַׁוְעָתֵנוּ סְכֹת.
בִּזְכוּת אָב
נָסַע סֻכּוֹת:
קוֹל מְבַשֵּׂר
יִשָּׁמַע בָּעוֹלָם.
לִגְאֹל עַם
גֶּזַע גִּבְעוֹת עוֹלָם:
רַחֵם קְהַל עֲדַת
מְקֻשָּׁטִים.
טִיעַת שְׁנֵים עָשָֹר שְׁבָטִים:
שְׁכִינָתְךָ תִּשְׁכֹּן בְּתוֹכֵנוּ.
תְּנַהֲגֵנוּ לִגְבוּל אַדְמָתֵנוּ:
תֵּפֶן אֵלֵינוּ בְּרַחֲמִים.
כִּי־כֵן נִקְרֵאתָ
מָלֵא רַחֲמִים:
אֵל מֶֽלֶךְ.
יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ.
מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים
וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.
עוֹשֶׂה צְדָקוֹת
עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.
לֹא כְרָעָתָם
תִּגְמוֹל:
אֵל
הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר
שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם
בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ
לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב
וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן
וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם
וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:
קהל וחזן:
וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו
וַיִּקְרָא:
יְהֹוָה יְהֹוָה
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם
וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:
נֹצֵר חֶֽסֶד
לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע
וְחַטָּאָה
וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ
וּנְחַלְתָּֽנוּ:
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי
טוֹב וְסַלָּח
וְרַב חֶֽסֶד
לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: