סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי· רבי אברהם דיוויס
ליום רביעי דעשי"ת · פרק ז
פב. מיוסד על פי תשר"ק. חתום מחברו בנימין.
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ
שָׁלוֹם תִּשְׁפֹּת לָנוּ.
אוֹתָנוּ לְחַיִּים לְחוֹקְקָה.
שׁוּעַ נַעֲרֹךְ לְפָנֶיךָ
תְּשׁוּבָה תְּפִלָּה וּצְדָקָה.
נֶחֱזֶה פָנֶיךָ,
בַּיהֹוָה אֱלֹהִים לְהִדָּבְקָה.
וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה
שָׁלוֹם:
שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב
אֶל עִיר מָצוֹר.
עִיר קְטַנָּה
וּמֶלֶךְ גָּדוֹל סוֹבְבָהּ
לִנְצוֹר.
מִסְכֵּן וְחָכָם
יְמַלֵּט עִיר
בְּלִי לִבְצֹר.
יֵצֶר סָמוּךְ
תִּצֹּר שָׁלוֹם:
שָׁלוֹם רָב
לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ
וְאֵין לָמוֹ מַדְוֶה.
מוֹשִׁיעַ אֶת עַמְּךָ
מָעוֹז
וּמָנוֹס וּמִקְוֶה.
תִּשְׁפֹּט בְּרַחֲמִים עַמְּךָ
יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב צַוֵּה.
וְיָשַׁב עַמְּךָ
בִּנְוֵה שָׁלוֹם:
שָׁלוֹם קִוִּינוּ טוֹב
וְהָיָה לָנוּ הַשֶּׁבֶר וְהַשֵּׁאת.
לַיּוֹצֵא וְלַבָּא
אֵין לָבֹא וְלָצֵאת.
וְאִם יִשָּׂא לְחַטֹּאתֵינוּ
כְּיַד הַמֶּלֶךְ מַשְׂאֵת.
אָז הָיִיתִי בְּעֵינָיו
כְּמוֹצֵאת שָׁלוֹם:
שָׁלוֹם צְדָקָה וָחֶסֶד
לְהַלְבִּין לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית.
הוֹשִׁיעָה יְהֹוָה אֶת עַמְּךָ
אֶת שְׁאֵרִית.
תִּכְרֹת לָהֶם בְּרִית
כְּנָם נָבִיא וְהֶחֱרִית.
וְכָרַתִּי לָהֶם
בְּרִית שָׁלוֹם:
שָׁלוֹם פְּתַח
לְיוֹנָתְךָ תַּמָּתְךָ
הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ.
כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב
וּמַרְאֵךְ נָאוֶה בְּהִתְפַּלְּלֵךְ.
הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ
אַבִּיר יַעֲקֹב גּוֹאֲלֵךְ.
הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם:
שָׁלוֹם עוֹשֶׂה בִּמְרוֹמָיו
יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לְעַם נִבְזֶה.
גּוֹי קַו קַו וּמְבוּסָה
מִצַּר בּוֹזֶה.
מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט
יוּבַל שַׁי
כְּמַאֲמַר חוֹזֶה.
וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם:
שָׁלוֹם
סָבִיב לְעַמּוֹ יַחֲנֶה
הֱיוֹת לָמוֹ לְמִסְעַד.
אַלּוּפֵי אֱדוֹם
יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד.
וּלְבָנֶיךָ שְׁלַח
אֵלִיָּהוּ מִתּוֹשָׁבֵי גִלְעָד.
יוֹעֵץ אֵל
גִּבּוֹר אֲבִי עַד
שַׂר־שָׁלוֹם:
שָׁלוֹם נִקְרָא שְׁמוֹ
וְאָדוֹן לְכָל רֹאשׁ מִתְנַשֵּׂא.
מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּוֹ
וּפְשָׁעִים מְכַסֶּה.
מְקַבֵּל שָׁבִים
וּפוֹשֵׁט יָד
וְלִירֵאָיו מַחְסֶה.
הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ
עֹשֶׂה שָׁלוֹם:
שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב
וּמַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה מִמְּרוֹמוֹ.
מֶלֶךְ עַל כֹּל
יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
בִּדְבָרוֹ תִּרְגַּז כָּל־הָאָרֶץ
לְמִשְׁפָּט בְּקוּמוֹ.
יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן
יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:
שָׁלוֹם לָכֶם אֶל תִּירָאוּ,
לִרְאוֹת כִּי תָבֹאוּ.
עַל בִּרְכַּיִם תְּשָׁעֳשָׁעוּ.
וְעַל צַד תִּנָּשֵׂאוּ
בְּשׁוּב יְהֹוָה צִיּוֹן
עַיִן בְּעַיִן תִּרְאוּ.
כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם:
שָׁלוֹם כַּנָּהָר נְטֵה
וְשִׂים לְאַבְנֵי חֵפֶץ גְּבוּלֶיהָ.
כַּנָּה
אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ
וְקַבֵּץ עוֹלָלֶיהָ.
וּזְרֹק מַיִם טְהוֹרִים
וְטַהֵר טֻמְאַת שׁוּלֶיהָ.
וְקָרָאתָ אֵלֶיהָ לְשָׁלוֹם:
שָׁלוֹם יַחְדָּו אֶשְׁכְּבָה
וְאִישָׁן
וַיהֹוָה נַפְשִׁי שָׁמְרָה.
אַל תִּזְנַח לָנֶצַח
לָמָּה תִישָׁן עוּרָה.
וְתוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֵנוּ
וְהָכֵן נָבִיא מְהֵרָה.
לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה
וּלְשָׁלוֹם:
שָׁלוֹם טוֹב מֵאָדוֹן טוֹב
לַבָּאִים אֵלֶיךָ לְהִבָּדֵק.
אַל תָּשִׂים פָּנֶיךָ,
עִמָּנוּ בַּדִּין לְדַקְדֵּק.
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב
וְחֶסֶד לְאַבְרָהָם
לְהִצְטַדֵּק.
חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ
צֶדֶק וְשָׁלוֹם:
שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים
תַּשְׂבִּיעַ לְכָל בְּנֵי עֵבֶר.
קֹוֵי יְהֹוָה
יַחֲלִיפוּ כֹחַ
יַעֲלוּ אֵבֶר.
וְיַעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם,
עַל פֶּשַׁע עוֹבֵר.
דּוֹרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ
וְדוֹבֵר שָׁלוֹם:
שָׁלוֹם זֶרַע
בֵּרַךְ יְהֹוָה
אֹם נָאוָה
שְׁחַרְחֹרֶת.
שִׂימֶנָּה לִתְהִלָּה
לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת.
וְקַיֵּם לָהּ חָזוֹן
אֲשֶׁר הִתְוֵיתָ בְּחֶרֶת.
וְגִלֵּיתִי לָהֶם עֲתֶרֶת שָׁלוֹם:
שָׁלוֹם וּבְרִית עוֹלָם
יִהְיֶה אֶל עַם
קְרוֹבוֹ.
אֲשֶׁר צָפוּן
לִירֵאָיו
מָה רַב טוּבוֹ.
כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ
לְצִיּוֹן בְּשׁוּבוֹ.
וְכָל־הָעָם הַזֶּה
עַל־מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם:
שָׁלוֹם הִנֵּה מַר לִי מַר
כִּי בָזְאוּ אַרְצִי,
שָׁלְלוּ שָׁסוּ
גָּבְרוּ וְגָאוּ.
עַמִּים שָׁמְמוּ עָרִים
עַד אֲשֶׁר שָׁאוּ.
הַנּוֹשְׁכִים בְּשִׁנֵּיהֶם
וְקָרְאוּ שָׁלוֹם:
שָׁלוֹם דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל