סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי· רבי אברהם דיוויס
ליום חמישי דעשי"ת · פרק ט
צג. פזמון. חתום אמתי בן שפטיה
יְהֹוָה יְהֹוָה
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם
וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:
נֹצֵר חֶֽסֶד
לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה
וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ
וּנְחַלְתָּֽנוּ:
אֶזְכְּרָה אֱלֹהִים וְאֶהֱמָיָה.
בִּרְאוֹתִי כָּל־עִיר
עַל־תִּלָּהּ בְּנוּיָה.
וְעִיר־הָאֱלֹהִים
מֻשְׁפֶּלֶת עַד שְׁאוֹל תַּחְתִּיָּה.
וּבְכָל־זֹאת אָנוּ לְיָהּ
וְעֵינֵינוּ לְיָהּ:
מִדַּת הָרַחֲמִים עָלֵינוּ הִתְגַּלְגְּלִי.
וְלִפְנֵי קוֹנֵךְ
תְּחִנָּתֵינוּ הַפִּילִי.
וּבְעַד עַמֵּךְ
רַחֲמִים שַׁאֲלִי.
כִּי כָל־לֵבָב דַּוָּי
וְכָל־רֹאשׁ לָחֳלִי:
תָּמַכְתִּי יְתֵדוֹתַי
בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תֵבוֹת.
וּבְשַׁעֲרֵי דְמָעוֹת
כִּי לֹא נִשְׁלָבֹת.
לָכֵן שָׁפַכְתִּי שִׂיחַ
פְּנֵי בּוֹחֵן לִבּוֹת.
בָּטוּחַ אֲנִי בָּאֵלֶּה
וּבִזְכוּת שְׁלֹשֶׁת אָבוֹת:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ
שׁוֹמֵעַ קוֹל בִּכְיוֹת.
שֶׁתָּשִׂים דִּמְעוֹתֵינוּ
בְּנֹאדְךָ לִהְיוֹת.
וְתַצִּילֵנוּ מִכָּל גְּזֵרוֹת אַכְזָרִיּוֹת.
כִּי לְךָ לְבַד עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת:
אֵל מֶֽלֶךְ.
יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ.
מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים
וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.
עוֹשֶׂה צְדָקוֹת
עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.
לֹא כְרָעָתָם
תִּגְמוֹל:
אֵל
הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר
שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם
בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ
לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב
וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן
וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם
וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:
קהל וחזן:
וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו
וַיִּקְרָא:
יְהֹוָה יְהֹוָה
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם
וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:
נֹצֵר חֶֽסֶד
לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע
וְחַטָּאָה
וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ
וּנְחַלְתָּֽנוּ:
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי
טוֹב וְסַלָּח
וְרַב חֶֽסֶד
לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:
אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים.
מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ
כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד:
חַטֹּאת נְעוּרֵינוּ וְפְשָׁעֵינוּ
אַל תִּזְכֹּר
כְּחַסְדְּךָ זְכָר לָנוּ אַתָּה
לְמַעַן טוּבְךָ יְהֹוָה
זְכֹר רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה
וַחֲסָדֶֽיךָ
כִּי מֵעוֹלָם הֵֽמָּה:
זָכְרֵֽנוּ יְהֹוָה
בִּרְצוֹן עַמֶּֽךָ
פָּקְדֵֽנוּ בִּישׁוּעָתֶֽךָ:
זְכֹר עֲדָתְךָ
קָנִֽיתָ קֶּֽדֶם
גָּאַֽלְתָּ שֵֽׁבֶט
נַחֲלָתֶֽךָ
הַר צִיּוֹן זֶה שָׁכַנְתָּ בּוֹ:
זְּכוֹר יְהֹוָה חִבַּת יְרוּשָׁלָֽםִ
אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶֽצַח:
זְכֹר יְהֹוָה
לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽםִ
הָאֹמְרִים
עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ:
אַתָּה תָקוּם
תְּרַחֵם צִיּוֹן.
כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ
כִּי בָא מוֹעֵד:
זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל
עֲבָדֶֽיךָ
אֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לָהֶם בָּךְ
וַתְּדַבֵּר אֲלֵהֶם
אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲכֶם
כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמָֽיִם.
וְכָל הָאָֽרֶץ הַזֹּאת אֲשֶׁר אָמַֽרְתִּי
אֶתֵּן לְזַרְעֲכֶם
וְנָחֲלוּ לְעוֹלָם:
זְכֹר לַעֲבָדֶֽיךָ
לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב.
אַל תֵּֽפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה
וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ:
אַל נָא
תָשֵׁת עָלֵֽינוּ חַטָּאת
אֲשֶׁר נוֹאַֽלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָֽאנוּ:
חָטָֽאנוּ צוּרֵֽנוּ
סְלַח לָֽנוּ יוֹצְרֵֽנוּ: