סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי· רבי אברהם דיוויס
ליום חמישי דעשי"ת · פרק ח
צב. ע"פ א"ב. חתום שלמה בר גבירול:
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ
אָז בְּהַר מֹר
דָּץ יוֹנַת אֵלֶם.
בְּקַחְתּוֹ אֵיתָן
לְעוֹלָה וָשֶׁלֶם.
גֵּאֶה בְּחָנוֹ
קַח נָא זֶה הָעֶלֶם.
תְּרוּמָה לַיהֹוָה קֹדֶשׁ:
דַּת הַטֶּנֶא
לְפָנַי לְהַנִּיחֵהוּ
הֵן קַח נָא אֶת בִּנְךָ
לְאֶשְׁכָּר סְפָחֵהוּ.
וַאֲנִי בְּחַרְתִּיו קוּם מְשָׁחֵהוּ
שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ:
זָךְ בְּשָׁמְעוֹ
לִבּוֹ לֹא דָאַב.
חֵפֶץ צוּרוֹ חָשַׁק וְתָאַב.
טָפְלוּ שְׁנֵיהֶם הַבֵּן וְהָאָב.
וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהֹוָה
בְּהַדְרַת קוֹדֶשׁ:
יִעֵד עֵצִים וְלִשְׁפֹּת עָרַךְ.
כָּמַהּ וְתָמַהּ יָחִיד וְרַךְ.
לִהַג אַיֵּה הַשֶּׂה הַנֶּעֱרַךְ.
לְהַקְדִּישׁוֹ בְּמִקְדַשׁ קֹדֶשׁ:
מָרוֹם יִרְאֶה־לוֹ הַשֶּׂה
וְהוּא יָשִׁיב.
נֶפֶשׁ אֵם עֲקֶרֶת שְֹמֵחָה לְהָשִׁיב.
סוֹקֵר סְפוּנוֹת בְּנִי
שַׁוְעָךְ יַקְשִׁיב.
יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ:
עֲמָד נָא אָבִי וּקְשֹׁר הַטֶּבַח.
פֶּן אָגוּר מִפְּנֵי הָאֶבַח.
צַמְדֵּנִי פֶּן אֲחַלֵּל הַזֶּבַח.
וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ:
קָפַץ לִבְכּוֹת כֹּפֶר אֶשְׁכּוֹל.
רְאוֹתוֹ אָבִיו
נִשְׁכַּל שָׁכוֹל.
שָׁלַח יָדוֹ לַעֲשֹוֹת
אֶת־כֹּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת־הַקֹּדֶשׁ:
תַּרְשִׁישִׁים צָעֲקוּ בִּשְׁמֵי מְרוֹמִי.
יוֹנַת אֵלֶם
הֲיוּכַל יֶחֱזֶה מִי.
לָז לְלָז יֶהְגוּ אַל־תִּתְּנוּ דֳמִי.
שְֹאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ:
מָרוֹם הִבִּיט עוֹקֵד וְנֶעֱקַד.
הַשֶּׂה עָקוּד וְהָאֵשׁ תּוּקַד.
בּוֹחֵן טְהָר־לֵב
זָכַר וּפָקַד.
וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ
בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ:
רָחַשׁ מֵלִיץ בְּקַחְתּוֹ מִשְׁלַחַת.
יְחִידְךָ פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת.
הִנֵּה כְּתוּבָה לְפָנַי
פַּתֵּחַ מְפֻתַּחַת.
פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ:
וַאֲנִי יָדַעְתִּי דַּרְכְּךָ בְּשֶׁפֶר
דּוּץ וְרוּץ וְקַח אַיִל
תַּחַת עֹפֶר
הֲכִינוֹתִי כֹפֶר
לְאַשְׁכֹּל הַכֹּפֶר.
וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ
יִהְיֶה קֹדֶשֹ:
גָּמוּל נִמְלַט מֵאֶבַח הַנִשְׁחַז.
בְּפָשְׁטוֹ צַוָּארוֹ
דָּמוֹ לֹא־נִפְחַז.
יְמִינוֹ אָחַז בְּיוֹבֵל הַנֶּאֱחַז.
לְהַקְדִישׁוֹ לַיהֹוָה קֹדֶשׁ:
רַחוּם
תִּתֵּן שָׁלוֹם לְאַחֲרִיתוֹ.
וּזְכוֹר הַיּוֹם
לְגִזְעוֹ בְּרִיתוֹ.
לְיֶתֶר הַפְּלֵיטָה
וּשְׁאָר שְׁאֵרִיתוֹ.
תִּהְיֶה פְּלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ:
אֵל מֶֽלֶךְ.
יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ.
מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים
וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.
עוֹשֶׂה צְדָקוֹת
עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.
לֹא כְרָעָתָם
תִּגְמוֹל:
אֵל
הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר
שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם
בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ
לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב
וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן
וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם
וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:
קהל וחזן:
וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו
וַיִּקְרָא:
יְהֹוָה יְהֹוָה
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם
וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:
נֹצֵר חֶֽסֶד
לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע
וְחַטָּאָה
וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ
וּנְחַלְתָּֽנוּ:
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי
טוֹב וְסַלָּח
וְרַב חֶֽסֶד
לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: