אור ברסלב
סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי ליום חמישי דעשי"ת › פרק ז

סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי· רבי אברהם דיוויס

ליום חמישי דעשי"ת · פרק ז

פרק ו

צא. ע"פ א"ב. לרבנו מאיר בן יצחק:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אֹמֶץ יוֹסִיף טְהָר־יָדַיִם

וכֹחוֹ יִגְדַּל וְיִישַׁר.

בְּמִקְרָא אִלְמָלֵא כָתוּב

לְאָמְרוֹ אִי־אֶפְשָׁר.

גֵּאֶה נִתְעַטֵּף כִּשְׁלִיחַ־צִבּוּר

וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הִכְשִׁיר.

דִּבְרַת יְקָרוֹ הֶעֱבִיר

וְהֶרְאָה לְמֹשֶׁה קֶשֶׁר הַמְקֻשָּׁר:

הִזְהִירוֹ וְאָמַר־לוֹ

כָּל־זְמַן שֶׁחוֹטְאִין בָּנַי.

וְכַסֵּדֶר הַזֶּה יִהְיוּ עוֹשִׂין לְפָנַי.

זוֹ־הִיא הַמִּדָּה לִסְלֹחַ

אֲנִי יְהֹוָה יְהֹוָה.

חַנּוּן קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא

וְאַחַר שֶׁיֶּחֱטָא וְיָשׁוּב

אֵלּוּ דְּרָכַי וְעִנְיָנָי:

טוֹב וְסַלָּח וְרַב־חֶסֶד

כְּלַפֵּי חֶסֶד מַגְבִּיר.

יָשׁוּב יְרַחֵם

כּוֹבֵשׁ וְנוֹשֵׂא וּפָנִים מַסְבִּיר.

כָּךְ הִיא הַמִּדָּה

רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מַעֲבִיר.

לִמְחֹל וְלִסְלֹחַ

רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו לְהַגְבִּיר:

כָּמוֹךָ מִי־מוֹרֶה תַחְבֹּשֶׁת

חָסִיד וְרוֹפֵא אֻמָּן.

לְפִי הַמַּכָּה גְדוֹלָה

מְלוּגְמָתְךָ תְּזֻמָּן.

מוּעָטִים דָּמִים

חוֹלֶה הַבָּא אֶצְלְךָ לְיָדוֹ אִמָּן.

נִשְׁתַּיֵּר מִשֶּׁלָּךְ חִנָּם חָנֵּנוּ

רַחֲמָן וְנֶאֱמָן:

סַמְּךָ

סַם חַיִּים מֻפְלָאָה

לְמַלָּנִית.

עִקָּרֵי כוֹסְךָ יָפִים

וְקִלּוּרֵי מַטְלָנִית.

פָּתוֹחַ בְּיָדְךָ כֵּיוָן

נַרְתֵּק הָאִסְפְּלָנִית.

צֳרִי לְהַתְעִיל

מַחַץ חִבַּת חוֹלָנִית:

פּוֹעֵל עִם בַּעַל־הַבַּיִת

וּבֶאֱמוּנָה נוֹהֵג־בּוֹ.

צוֹפֶה לִתֵּן שְׂכָרוֹ

מַה־שְּׁבָחוֹ וּמַה טּוּבוֹ.

קִלְקֵל וְנִתְעַצֵּל בִּמְלַאכְתּוֹ

שֶׁבַח רַבּוֹ אִם־קֵרְבוֹ.

לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ

הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת

כִּי מָרַדְנוּ בוֹ:

קֹשֶׁט מִדּוֹתֶיךָ

תְּרוּמוֹת וַהֲגוּנוֹת.

רְאִיַּת דּוּגְמָתְךָ

לְמַסְפִּיק לְמוֹרְדָיו מְזוֹנוֹת.

שְׁאֵרִית יוֹסֵף

מְקַוֶּה מְצֹא סְלִיחָה לַעֲווֹנוֹת.

תִּגְמֹל הַטּוֹב

כְּיוֹסֵף לְאֶחָיו

צִדְקוֹתֶיךָ נֶצַח לְתַנּוֹת:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר

שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם

בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב

וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן

וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.

מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב חֶֽסֶד

לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

אָז תַּחְפֹּץ

זִבְחֵי־צֶדֶק

עוֹלָה וְכָלִיל

אָז יַעֲלוּ עַל־מִזְבַּחֲךָ

פָרִים:

תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב

חֶסֶד לְאַבְרָהָם

אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ

מִימֵי קֶדֶם:

וְחֶסֶד יְהוָה

מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם

עַל יְרֵאָיו,

וְצִדְקָתוֹ

לִבְנֵי בָנִים:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:

לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,

עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ

מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת,

אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:

יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,

הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה,

כְּגֹֽדֶל

חַסְדֶּֽךָ.

וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.

מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.

וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה

סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,

פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,

וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,

אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,

כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:

אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,

אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,

אַל תְּאַחַר.

לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,

כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא

עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ:

תוכן העניינים

סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה