סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי· רבי אברהם דיוויס
ליום חמישי דעשי"ת · פרק ז
צא. ע"פ א"ב. לרבנו מאיר בן יצחק:
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ
אֹמֶץ יוֹסִיף טְהָר־יָדַיִם
וכֹחוֹ יִגְדַּל וְיִישַׁר.
בְּמִקְרָא אִלְמָלֵא כָתוּב
לְאָמְרוֹ אִי־אֶפְשָׁר.
גֵּאֶה נִתְעַטֵּף כִּשְׁלִיחַ־צִבּוּר
וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הִכְשִׁיר.
דִּבְרַת יְקָרוֹ הֶעֱבִיר
וְהֶרְאָה לְמֹשֶׁה קֶשֶׁר הַמְקֻשָּׁר:
הִזְהִירוֹ וְאָמַר־לוֹ
כָּל־זְמַן שֶׁחוֹטְאִין בָּנַי.
וְכַסֵּדֶר הַזֶּה יִהְיוּ עוֹשִׂין לְפָנַי.
זוֹ־הִיא הַמִּדָּה לִסְלֹחַ
אֲנִי יְהֹוָה יְהֹוָה.
חַנּוּן קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא
וְאַחַר שֶׁיֶּחֱטָא וְיָשׁוּב
אֵלּוּ דְּרָכַי וְעִנְיָנָי:
טוֹב וְסַלָּח וְרַב־חֶסֶד
כְּלַפֵּי חֶסֶד מַגְבִּיר.
יָשׁוּב יְרַחֵם
כּוֹבֵשׁ וְנוֹשֵׂא וּפָנִים מַסְבִּיר.
כָּךְ הִיא הַמִּדָּה
רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מַעֲבִיר.
לִמְחֹל וְלִסְלֹחַ
רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו לְהַגְבִּיר:
כָּמוֹךָ מִי־מוֹרֶה תַחְבֹּשֶׁת
חָסִיד וְרוֹפֵא אֻמָּן.
לְפִי הַמַּכָּה גְדוֹלָה
מְלוּגְמָתְךָ תְּזֻמָּן.
מוּעָטִים דָּמִים
חוֹלֶה הַבָּא אֶצְלְךָ לְיָדוֹ אִמָּן.
נִשְׁתַּיֵּר מִשֶּׁלָּךְ חִנָּם חָנֵּנוּ
רַחֲמָן וְנֶאֱמָן:
סַמְּךָ
סַם חַיִּים מֻפְלָאָה
לְמַלָּנִית.
עִקָּרֵי כוֹסְךָ יָפִים
וְקִלּוּרֵי מַטְלָנִית.
פָּתוֹחַ בְּיָדְךָ כֵּיוָן
נַרְתֵּק הָאִסְפְּלָנִית.
צֳרִי לְהַתְעִיל
מַחַץ חִבַּת חוֹלָנִית:
פּוֹעֵל עִם בַּעַל־הַבַּיִת
וּבֶאֱמוּנָה נוֹהֵג־בּוֹ.
צוֹפֶה לִתֵּן שְׂכָרוֹ
מַה־שְּׁבָחוֹ וּמַה טּוּבוֹ.
קִלְקֵל וְנִתְעַצֵּל בִּמְלַאכְתּוֹ
שֶׁבַח רַבּוֹ אִם־קֵרְבוֹ.
לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ
הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת
כִּי מָרַדְנוּ בוֹ:
קֹשֶׁט מִדּוֹתֶיךָ
תְּרוּמוֹת וַהֲגוּנוֹת.
רְאִיַּת דּוּגְמָתְךָ
לְמַסְפִּיק לְמוֹרְדָיו מְזוֹנוֹת.
שְׁאֵרִית יוֹסֵף
מְקַוֶּה מְצֹא סְלִיחָה לַעֲווֹנוֹת.
תִּגְמֹל הַטּוֹב
כְּיוֹסֵף לְאֶחָיו
צִדְקוֹתֶיךָ נֶצַח לְתַנּוֹת:
אֵל מֶֽלֶךְ.
יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ.
מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים
וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.
עוֹשֶׂה צְדָקוֹת
עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.
לֹא כְרָעָתָם
תִּגְמוֹל:
אֵל
הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר
שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם
בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ
לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב
וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן
וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם
וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:
קהל וחזן:
וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו
וַיִּקְרָא:
יְהֹוָה יְהֹוָה
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם
וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:
נֹצֵר חֶֽסֶד
לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע
וְחַטָּאָה
וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ
וּנְחַלְתָּֽנוּ:
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי
טוֹב וְסַלָּח
וְרַב חֶֽסֶד
לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:
אָז תַּחְפֹּץ
זִבְחֵי־צֶדֶק
עוֹלָה וְכָלִיל
אָז יַעֲלוּ עַל־מִזְבַּחֲךָ
פָרִים:
תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב
חֶסֶד לְאַבְרָהָם
אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ
מִימֵי קֶדֶם:
וְחֶסֶד יְהוָה
מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם
עַל יְרֵאָיו,
וְצִדְקָתוֹ
לִבְנֵי בָנִים:
כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים
כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:
לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,
עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:
יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ
מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:
יְהֹוָה צְבָאוֹת,
אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:
יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,
הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:
סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה,
כְּגֹֽדֶל
חַסְדֶּֽךָ.
וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.
מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.
וְשָׁם נֶאֱמַר:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה
סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,
פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,
וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ
כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,
אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,
כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:
אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,
אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,
אַל תְּאַחַר.
לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,
כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא
עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: