אור ברסלב
סליחות נוסח אשכנז ליטא ליום רביעי דעשי"ת › פרק ו

סליחות נוסח אשכנז ליטא

ליום רביעי דעשי"ת · פרק ו

פרק ה

פא. על פי א"ב. חתום אליה בר שמעיה חזק.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אַתָּה חֶלְקִי וְצוּר לְבָבִי. אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה עַל מִשְׁכָּבִי. אֵלֶיךָ יְהֹוָה אֶקְרָא בַּעֲטֹף לִבִּי:

בָּגַדְנוּ וְהִרְבִּינוּ חֵמוֹת וּכְעָסִים. לְמִרְמָס אָנוּ מְעֻשִּׂים. כִּי אֵין בָּנוּ מַעֲשִֹים:

גָּבְרוּ מְאֹד מְצוּקוֹתֵינוּ. בָּרוֹאֶה שָׁגִינוּ פְּלִילוֹת פּוּקוֹתֵינוּ. וּכְבֶגֶד עִדִּים כָּל צִדְקוֹתֵינוּ:

דַּעַת חָסַרְנוּ פְּתָאִים מֵעָרְמָה. תָּהֳלָה תָּשִֹים בְּמַלְאֲכֵי רוּמָה. אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה:

הֵן אִיִּים תִּטֹּל כַּדָּק. וְאִם עַוְלָתָה תְּחַפֵּשֹ וְתִבְדָּק. מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק:

וָאֲבַקֵּשׁ גּוֹדֵר־גָּדֵר וְעוֹמֵד בַּפֶּרֶץ. וְיָשָׁר אַיִן פָּנִים לְהָרֵץ. אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ:

זְמַן קִצִּי סָתוּם מִלֵּדַע. עֲווֹנוֹתַי הִטּוּ קַרְנִי לְהִגָּדַע. כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע:

חָמָס אֶזְעַק וְאֵין מוֹשִׁיעַ. לָמָּה צַדִּיק מַכְתִּיר מַרְשִׁיעַ. וְלֹא קָצְרָה יָדְךָ מֵהוֹשִׁיעַ:

טְלָאֶיךָ דוֹפְקִים כַּיָּם הוֹמִים. אֲנוּסִים חֲמוּסִים בְּיַד אוּמִים. לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים:

יַעֲקֹב לִמְשִׁסָּה וְיִשְֹרָאֵל לְבוֹזְזִים. כְּבוּדָּה שִׁבְעַת חֻפּוֹת חֲזִיזִים. כְּרָחֵל נֶאֱלָמָה לִפְנֵי גוֹזְזִים:

כִּילַי וְנָבָל כְּמֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ. נָדִיב וְשׁוֹעַ נִטְרַד בְּחוֹבוֹ. כִּכְלִי אֵין חֵפֶץ בּוֹ:

לֹא לְעוֹלָם תִּטֹּר לְהַחֲרִיבֵנוּ. שְֹמֹאלְךָ דָחַתְנוּ יְמִינְךָ תְקָרְבֵנוּ. אֲדֹנָי עָשְׁקָה לָנוּ עָרְבֵנוּ:

מֵאָז תָּמִיד לָנוּ הַדִּבָּה. הִקְוִיתָ שָׁבִים בְּרוּחַ נְדִיבָה. אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה:

נוֹבְעוֹת עֵינַי כְּנַחַל אֲגָלַי. הוֹלֵל שׁוֹקֵט וְשָׁבְתוּ גִילַי. וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי:

שֶֹה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַם נוֹשַׁע. אָוֶן מָצָא מִבֶּטֶן פֶּשַׁע. צַדִּיק מָט לִפְנֵי רָשָׁע:

עֵדוּת בְּיַעֲקֹב בִּתְעוּדָה נֶחְתָּם. בְּאֶרֶץ אוֹיֵב הִבְטַחְתָּ לְהַחֲיוֹתָם. וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם:

פְּשָׁעִים תַּעֲבִיר וְחוֹבוֹת תִּמְחֹק. הִרְחִיבָה שְׁאוֹל נַפְשָׁהּ לִדְחֹק. וּפָעֲרָה פִּיהָ לִבְלִי חֹק:

צְפֵה נַחְשׁוֹל קְרַב לְחַפְּשֵֹנוּ. דְּלֵנוּ וְהַעֲלֵנוּ מִטִּיט רִפְשֵׁנוּ. שׁוּבָה יְהֹוָה חַלְּצָה נַפְשֵׁנוּ:

קִדַּשְׁנוּ צוֹם בִּתְפִלָּה לְקַדֵּם. חֹבֶשׁ וּצְרִי לְמַכָּתֵנוּ הַקְדֵּם. זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶדֶם:

רֹגֶז הַנַּח כַּעַס יֵחָשֵׂךְ. אֲסוּרִים בַּעֲבוֹתוֹת אֱהַב וְהַמְשֵׁךְ מִבֵּית כֶּלֶא יֹשְׁבֵי חשֶׁךְ:

שִׁלּוּחַ קְרָא לִשְׁבוּרָה וְלִשְׁמוּטָה. בָּרִיחַ גְּדַע שְׁבֹר מוֹטָה. רְפָה שְׁבָרֶיהָ כִּי מָטָה:

תְּשׁוּבָה הֵשַׁבְתִּי לְתַנִּין וְזוֹחֵל. תִּקְוָתִי הוּא סוֹלֵחַ וּמוֹחֵל. הֵן אִם יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל:

אֵלֵינוּ הַטֵּה בּוֹרֵא אָזְנֶךָ. שְׁמַע יָהּ דוֹרְשֶׁךָ הַקְשִׁיבָה מְחַנְּנֶיךָ. תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ:

חַזֵּק כּוֹשֵׁל וְאַמֵּץ רִפְיוֹן. מִקְדָּשׁ יַסֵּד יַשֵּׁב אַפִּרְיוֹן. הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

רַבַּת שָׁכְנָה־לָּהּ נַפְשֵׁנוּ עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם: אֲ‍נִי־שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה: יְהִי־שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ: שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהוָה וּרְפָאתִיו: יְהוָה תִּשְׁפֹּת שָׁלוֹם לָנוּ כִּי גַּם כָּל מַעֲשֵׂינוּ פָּעַלְתָּ לָּנוּ: יְהֹוָה עוֹז לְעַמוֹ יִתֵּן, יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָׁלוֹם: הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו: כִּי־בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ:

תוכן העניינים

סליחות נוסח אשכנז ליטא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה