אור ברסלב
סליחות נוסח אשכנז ליטא ליום רביעי דעשי"ת › פרק ה

סליחות נוסח אשכנז ליטא

ליום רביעי דעשי"ת · פרק ה

פרק ד

פ. חתום אני משה ברבי יוסף הכהן.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין הֵן. הַזְּאֵב וְהָאֲרִי וְהַדֹּב וְגוּרֵיהֶן. נָמֵר שׁוֹקֵד עַל עָרֵיהֶם וַחֲזִיר עִמָּהֶם. תֵּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם:

נוֹגֵחַ הוּא מֵאֶתְמוֹל־שִׁלְשֹׁם אֲשֶׁר־בּוֹר כָּרָה. יֹאחֲזֵמוֹ צִיר וְצָרָה כְּמַבְכִּירָה. בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ הִכְנִיסוּ זָרָה. וַיַּשְׁלִיכוּ אוֹתִי הַבּוֹרָה:

יָבֹא דְּבָרְךָ וְלֹא יְאַחֵר. תַּכְרִית נִין־וּשְׁאֵר, וְטוּבוֹ סוֹחֵר. וּטְבֹחַ־טֶבַח וְהָכֵן תְּהִי עוֹקֵר וְנוֹחֵר. כִּי שִׁלַּח אֶת־הַבְּעֵרָה וּבִעֵר בִּשְׂדֵה אַחֵר:

מַה־כֹּחִי לִסְבֹּל עֹל רוֹדִים. לְהַכְחִידִי מִגּוֹי יַחַד מִתְוַעֲדִים. שׁוֹדֵד בְּשָׁמְעִי בְּאָזְנַי קוֹל־פְּחָדִים. וְכָל־הָעָם רוֹאִים אֶת־הַקּוֹלוֹת וְאֶת־הַלַּפִּידִים:

שִׁבְעָתַיִם הָשֵׁב, חֲלָלִים הַפִּילֵם. בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אוֹתָם וְחֶרֶב־יְהֹוָה תֹאכְלֵם. בָּנֶיךָ מֵעֹמֶק בּוֹר הַעֲלֵם. וּבַעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם:

הַעַל־אֵלֶּה לֹא־תִפְקֹד בְּאַף וְעֶבְרָה. לְהָשִׁיב תַּשְׁלוּם לְנַחֲלָה לְךָ־שָׁפְרָה. הָשֵׁב תָּשִׁיב לִבְעָלֶיהָ הָעֲטָרָה. שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה:

בַּת־עַמִּי צוּר יִגְאָלֶנָּה בְּכֹסֶף. וְיִטָּעֶנָּה בְּהַר־קָדְשׁוֹ יַחַד בְּהִתְאַסֵּף. לִקְנוֹת שֵׁנִית יָדוֹ יוֹסֵף. וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף:

רָאֹה תִרְאֶה בָעֳנִי עַם־נִבְזֶה. יָהּ, הַצִּילֵם מִצַּר בּוֹזֶה. זְכֹר רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ נֶחֱזֶה. וְהָסֵר מֵעָלַי רַק־אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה:

בְּכָל פֶּה אֲכָלוּם כִּזְאֵבִים. וְעִתֵּי יְשׁוּעוֹת אָרְכוּ וְהִנָּם כּוֹאֲבִים. הֲלֹא הֵם עַל־סֵפֶר כְּתוּבִים. וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְׁבוֹנוֹת רַבִּים:

יֵבוֹשׁוּ זֵדִים כִּי־אָכְלוּ מְנַת־גּוֹרָלֶךָ. הַחוֹסִים בְּצִלְּךָ נַחֲלָתְךָ וְחֶבְלֶךָ. רַחוּם וְחַנּוּן עֵינֵינוּ תְלוּיוֹת אֵלֶיךָ. וְעַתָּה אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ עֵינֵי כָל־יִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ:

יְהִי־חַסְדְּךָ לְרַחֵם עַם בָּחַרְתָּ. וְקַיֵּם עָלֵימוֹ הַדָּבָר אֲשֶׁר־הִבְטַחְתָּ. זְרוּיֶיךָ קַבֵּץ מִקְּצֵה־אָרֶץ אָמַרְתָּ. וְאַל־תַּפֵּל דָּבָר מִכֹּל אֲשֶׁר־דִּבַּרְתָּ:

וְאַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם כִּי בָּא עֵת לְחֶנְנָהּ. תְּרַחֵם צִיּוֹן וַעֲדַת מִי־מָנָה. הָשֵׁב שְׁבוּתָם אֱלֹהֵי־קֶדֶם מְעוֹנָה. אֶל־מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר־עָשָׂה־שָׁם בָּרִאשׁוֹנָה:

סְחַרְחַר לִבִּי כִּי רַב זַעְמֶךָ. שׁוּב מֵחֲרוֹנְךָ וְקַיֵּם נְאוּמֶךָ. רִיבָה רִיבִי מֵעַם חֶרְמֶךָ. הִנֵּה עֲבָדֶיךָ מֻכִּים וְחָטָאת עַמֶּךָ:

פָּנֶיךָ הָאֵר, בְּעֵינֶיךָ חֵן־נִמְצָא. וְהוֹצִיאֵנוּ מִמַּסְגֵּר וְאַחֲרֶיךָ נָרוּצָה. כְּקֶדֶם כְּאָז עַמְּךָ יֵצֵא. וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה:

הַט אָזְנְךָ כִּי־לְךָ הוֹחָלְתִּי. חָנֵּנִי כְּאִמְרָתְךָ וְלִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי. בְּכָל לֵב פָּנֶיךָ חִלִּיתִי. נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי וְעַמִּי בְּבַקָּשָׁתִי:

כָּלוּ עֵינַי וְאֵין בְּפִי מִלָּה. רְאֵה וְהַבִּיטָה כִּי הָיִיתִי זוֹלֵלָה. הָיִיתִי בַיּוֹם בִּבְכִי וּבִילָלָה. אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה:

הָיִיתִי שְׂחוֹק וְכָל־הַיּוֹם־נִכְלַמְנוּ. בְּרִית־אֶזְרָח זְכֹר קוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ. הֵן הַבֵּט־נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ. בְּנֵי אִישׁ־אֶחָד נָחְנוּ:

נִדְבוֹת־פִּינוּ רְצֵה וְהַסְכֵּת תְּפִלָּה. שְׂפָתֵינוּ לְשַׁלֵּם מִנְחָה וְעוֹלָה. נַהֵל עַמְּךָ אֶל־הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה. מָקוֹם אֲשֶׁר־הָיָה שָׁם אָהֳלֹה בַּתְּחִלָּה:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל־תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ: תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה׃ אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי־עֵת לְחֶֽנְנָהּ כִּי־בָא מוֹעֵד:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ:

תוכן העניינים

סליחות נוסח אשכנז ליטא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה