אור ברסלב
סליחות נוסח אשכנז ליטא ליום רביעי דעשי"ת › פרק ד

סליחות נוסח אשכנז ליטא

ליום רביעי דעשי"ת · פרק ד

פרק ג

עט. חתום גרשום בר יהודה (מאור הגולה)

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אָמְנָם אֲנַחְנוּ חָטָאנוּ וְהֶעֱוִינוּ. בָּגוֹד בָּגַדְנוּ בְּךָ אָבִינוּ. גָּלִינוּ מִבְּלִי דַעַת וְנִדְוִינוּ. דְּחוּיִים דְחוּפִים לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ:

הַעֲבֵר אָדוֹן עֲווֹן עֲבָדֶיךָ. וְאַל־תַּט בְּאַף זֶרַע יְדִידֶיךָ. זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶיךָ. חֶסֶד וֶאֱמֶת נִשְׁבַּעְתָּ לִידִידֶיךָ:

טֵרוּד וְעִנּוּי מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם. יִסּוּרֵי תּוֹכָחוֹת שְׁמוֹנָה וְתִשְׁעִים. כָּרַתָּ וְהִכְתַּבְתָּ לְאַיֵּם פּוֹשְׁעִים. לֹא־תַאֲשִׁים אוֹם בְּךָ נוֹשָׁעִים:

מִפֶּשַׁע רַב נַקֵּה בָּנֶיךָ. נִכְנָעִים שָׁבִים וּמִתְחַנְּנִים לְפָנֶיךָ. סִרְחוֹן כִּתְמָם לַבֵּן בְּהַעֲבָרַת סַמְמָנֶיךָ. עֲווֹנָם תִּכְבֹּשׁ וְתַשְׁלִיךְ בְּצוּל שְׁאוֹנֶךָ:

פְּקַח־קוֹחַ אֲסוּרֶיךָ לְהַתֵּר. צַחַן שִׁמְצָתֵנוּ תַּעֲבִיר כְּבַנֶּתֶר. קְרַע שְׁטָרֵינוּ וְחוֹבוֹתֵינוּ וַתֵּר. רַחֵם תִּזְכֹּר פָּנִים בְּהַסְתֵּר:

שְׁבוּעָה זְכֹר וּבְרִית קַדְמוֹנִית. תָּחֹן בִּזְכוּת־אָבוֹת מְנוּיֵי אֲחוֹרַנִּית. גְּדֵרַת הֲגִינָה מְלֶאכֶת הַתָּכְנִית. רְצֵה לְהַחֲזִיר חִבָּה רִאשׁוֹנִית:

שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי מִזֵּדִים עוֹשְׁקִים. מֵאֲנוּ לְשַׁלְּחֵנוּ וּבָנוּ מַחֲזִיקִים. בְּנֵי יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הָעֲשׁוּקִים. יָהּ שׁוּב שְׁבִיתָם כְּבַנֶּגֶב אֲפִיקִים:

הַבֵּט מִשָּׁמַיִם מִזְּבוּל מְרוֹמֶיךָ. וְגֹל יִתְגֹּלְלוּ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ. דַּי תֹּאמַר לְיִסּוּרֵי נְעִימֶיךָ. הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ עִירְךָ וְעַמֶּךָ:

חַטֹּאתֵינוּ בִּמְצוּלוֹת יָם תַּצְלִיל. זְבוּל קָדְשְׁךָ בִּמְרוֹם הָרִים תַּתְלִיל. קְנוּיֶיךָ יֵלְכוּ בְּשִׂמְחַת לֵבָב וְחָלִיל אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי־צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

אֱ‍לֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם לְעִיִּים: שְׁפָךְ־עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ, וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם: הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ הָשֵׁב גְּמוּל עַל־גֵּאִים: תֶּן־לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם: הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת־צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ:

תוכן העניינים

סליחות נוסח אשכנז ליטא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה