ליום חמישי דעשי"ת · פרק ח
צב. ע"פ א"ב. חתום שלמה בר גבירול:
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ
אָז בְּהַר מֹר דָּץ יוֹנַת אֵלֶם. בְּקַחְתּוֹ אֵיתָן לְעוֹלָה וָשֶׁלֶם. גֵּאֶה בְּחָנוֹ קַח נָא זֶה הָעֶלֶם. תְּרוּמָה לַיהֹוָה קֹדֶשׁ:
דַּת הַטֶּנֶא לְפָנַי לְהַנִּיחֵהוּ הֵן קַח נָא אֶת בִּנְךָ לְאֶשְׁכָּר סְפָחֵהוּ. וַאֲנִי בְּחַרְתִּיו קוּם מְשָׁחֵהוּ שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ:
זָךְ בְּשָׁמְעוֹ לִבּוֹ לֹא דָאַב. חֵפֶץ צוּרוֹ חָשַׁק וְתָאַב. טָפְלוּ שְׁנֵיהֶם הַבֵּן וְהָאָב. וְהִשְׁתַּחֲווּ לַיהֹוָה בְּהַדְרַת קוֹדֶשׁ:
יִעֵד עֵצִים וְלִשְׁפֹּת עָרַךְ. כָּמַהּ וְתָמַהּ יָחִיד וְרַךְ. לִהַג אַיֵּה הַשֶּׂה הַנֶּעֱרַךְ. לְהַקְדִּישׁוֹ בְּמִקְדַשׁ קֹדֶשׁ:
מָרוֹם יִרְאֶה־לוֹ הַשֶּׂה וְהוּא יָשִׁיב. נֶפֶשׁ אֵם עֲקֶרֶת שְֹמֵחָה לְהָשִׁיב. סוֹקֵר סְפוּנוֹת בְּנִי שַׁוְעָךְ יַקְשִׁיב. יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ:
עֲמָד נָא אָבִי וּקְשֹׁר הַטֶּבַח. פֶּן אָגוּר מִפְּנֵי הָאֶבַח. צַמְדֵּנִי פֶּן אֲחַלֵּל הַזֶּבַח. וּלְהַבְדִּיל בֵּין הַקֹּדֶשׁ:
קָפַץ לִבְכּוֹת כֹּפֶר אֶשְׁכּוֹל. רְאוֹתוֹ אָבִיו נִשְׁכַּל שָׁכוֹל. שָׁלַח יָדוֹ לַעֲשֹוֹת אֶת־כֹּל מְלֶאכֶת עֲבוֹדַת־הַקֹּדֶשׁ:
תַּרְשִׁישִׁים צָעֲקוּ בִּשְׁמֵי מְרוֹמִי. יוֹנַת אֵלֶם הֲיוּכַל יֶחֱזֶה מִי. לָז לְלָז יֶהְגוּ אַל־תִּתְּנוּ דֳמִי. שְֹאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ:
מָרוֹם הִבִּיט עוֹקֵד וְנֶעֱקַד. הַשֶּׂה עָקוּד וְהָאֵשׁ תּוּקַד. בּוֹחֵן טְהָר־לֵב זָכַר וּפָקַד. וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ:
רָחַשׁ מֵלִיץ בְּקַחְתּוֹ מִשְׁלַחַת. יְחִידְךָ פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת. הִנֵּה כְּתוּבָה לְפָנַי פַּתֵּחַ מְפֻתַּחַת. פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ:
וַאֲנִי יָדַעְתִּי דַּרְכְּךָ בְּשֶׁפֶר דּוּץ וְרוּץ וְקַח אַיִל תַּחַת עֹפֶר הֲכִינוֹתִי כֹפֶר לְאַשְׁכֹּל הַכֹּפֶר. וְהָיָה הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה קֹדֶשֹ:
גָּמוּל נִמְלַט מֵאֶבַח הַנִשְׁחַז. בְּפָשְׁטוֹ צַוָּארוֹ דָּמוֹ לֹא־נִפְחַז. יְמִינוֹ אָחַז בְּיוֹבֵל הַנֶּאֱחַז. לְהַקְדִישׁוֹ לַיהֹוָה קֹדֶשׁ:
רַחוּם תִּתֵּן שָׁלוֹם לְאַחֲרִיתוֹ. וּזְכוֹר הַיּוֹם לְגִזְעוֹ בְּרִיתוֹ. לְיֶתֶר הַפְּלֵיטָה וּשְׁאָר שְׁאֵרִיתוֹ. תִּהְיֶה פְּלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ:
אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:
קהל וחזן:
וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:
יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: