אור ברסלב
סליחות נוסח אשכנז ליטא ליום חמישי דעשי"ת › פרק ז

סליחות נוסח אשכנז ליטא

ליום חמישי דעשי"ת · פרק ז

פרק ו

צא. ע"פ א"ב. לרבנו מאיר בן יצחק:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אֹמֶץ יוֹסִיף טְהָר־יָדַיִם וכֹחוֹ יִגְדַּל וְיִישַׁר. בְּמִקְרָא אִלְמָלֵא כָתוּב לְאָמְרוֹ אִי־אֶפְשָׁר. גֵּאֶה נִתְעַטֵּף כִּשְׁלִיחַ־צִבּוּר וּשְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הִכְשִׁיר. דִּבְרַת יְקָרוֹ הֶעֱבִיר וְהֶרְאָה לְמֹשֶׁה קֶשֶׁר הַמְקֻשָּׁר:

הִזְהִירוֹ וְאָמַר־לוֹ כָּל־זְמַן שֶׁחוֹטְאִין בָּנַי. וְכַסֵּדֶר הַזֶּה יִהְיוּ עוֹשִׂין לְפָנַי. זוֹ־הִיא הַמִּדָּה לִסְלֹחַ אֲנִי יְהֹוָה יְהֹוָה. חַנּוּן קֹדֶם שֶׁיֶּחֱטָא וְאַחַר שֶׁיֶּחֱטָא וְיָשׁוּב אֵלּוּ דְּרָכַי וְעִנְיָנָי:

טוֹב וְסַלָּח וְרַב־חֶסֶד כְּלַפֵּי חֶסֶד מַגְבִּיר. יָשׁוּב יְרַחֵם כּוֹבֵשׁ וְנוֹשֵׂא וּפָנִים מַסְבִּיר. כָּךְ הִיא הַמִּדָּה רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן מַעֲבִיר. לִמְחֹל וְלִסְלֹחַ רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו לְהַגְבִּיר:

כָּמוֹךָ מִי־מוֹרֶה תַחְבֹּשֶׁת חָסִיד וְרוֹפֵא אֻמָּן. לְפִי הַמַּכָּה גְדוֹלָה מְלוּגְמָתְךָ תְּזֻמָּן. מוּעָטִים דָּמִים חוֹלֶה הַבָּא אֶצְלְךָ לְיָדוֹ אִמָּן. נִשְׁתַּיֵּר מִשֶּׁלָּךְ חִנָּם חָנֵּנוּ רַחֲמָן וְנֶאֱמָן:

סַמְּךָ סַם חַיִּים מֻפְלָאָה לְמַלָּנִית. עִקָּרֵי כוֹסְךָ יָפִים וְקִלּוּרֵי מַטְלָנִית. פָּתוֹחַ בְּיָדְךָ כֵּיוָן נַרְתֵּק הָאִסְפְּלָנִית. צֳרִי לְהַתְעִיל מַחַץ חִבַּת חוֹלָנִית:

פּוֹעֵל עִם בַּעַל־הַבַּיִת וּבֶאֱמוּנָה נוֹהֵג־בּוֹ. צוֹפֶה לִתֵּן שְׂכָרוֹ מַה־שְּׁבָחוֹ וּמַה טּוּבוֹ. קִלְקֵל וְנִתְעַצֵּל בִּמְלַאכְתּוֹ שֶׁבַח רַבּוֹ אִם־קֵרְבוֹ. לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת כִּי מָרַדְנוּ בוֹ:

קֹשֶׁט מִדּוֹתֶיךָ תְּרוּמוֹת וַהֲגוּנוֹת. רְאִיַּת דּוּגְמָתְךָ לְמַסְפִּיק לְמוֹרְדָיו מְזוֹנוֹת. שְׁאֵרִית יוֹסֵף מְקַוֶּה מְצֹא סְלִיחָה לַעֲווֹנוֹת. תִּגְמֹל הַטּוֹב כְּיוֹסֵף לְאֶחָיו צִדְקוֹתֶיךָ נֶצַח לְתַנּוֹת:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי־צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל אָז יַעֲלוּ עַל־מִזְבַּחֲךָ פָרִים: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם: וְחֶסֶד יְהוָה מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו, וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ:

תוכן העניינים

סליחות נוסח אשכנז ליטא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה