סידור ספרד לשבת· רבי אברהם דיוויס
תפלת שחרית · עקידה
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ
זָכְ֒רֵֽנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶֽיךָ
וּפָקְ֒דֵֽנוּ בִּפְ֒קֻדַּת
יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים
מִשְּׁ֒מֵי שְׁמֵי קֶֽדֶם
וּזְ֒כָר לָֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ
אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים
אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶֽיךָ
אֶת הַבְּ֒רִית וְאֶת הַחֶֽסֶד
וְאֶת הַשְּׁ֒בוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּֽעְתָּ
לְאַבְרָהָם אָבִֽינוּ בְּהַר הַמֹּרִיָּה
וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד
אֶת יִצְחָק בְּנוֹ
עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּֽחַ
כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶֽךָ:
וַיְ֒הִי אַחַר הַדְּ֒בָרִים הָאֵֽלֶּה
וְהָאֱלֹהִים נִסָּה אֶת־אַבְרָהָם
וַיֹּֽאמֶר אֵלָיו אַבְרָהָם
וַיֹּֽאמֶר הִנֵּֽנִי:
וַיֹּֽאמֶר קַח־נָא אֶת־בִּנְ֒ךָ
אֶת־יְחִידְ֒ךָ
אֲשֶׁר־אָהַֽבְתָּ אֶת־יִצְחָק
וְלֶךְ־לְךָ אֶל־אֶֽרֶץ הַמֹּרִיָּה
וְהַעֲלֵֽהוּ שָׁם לְעֹלָה
עַל אַחַד הֶהָרִים
אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶֽיךָ:
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּֽקֶר
וַיַּחֲבשׁ אֶת־חֲמֹרוֹ
וַיִּקַּח אֶת־שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ
וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ
וַיְ֒בַקַּע עֲצֵי עֹלָה
וַיָּֽקָם וַיֵּֽלֶךְ אֶל־הַמָּקוֹם
אֲשֶׁר־אָֽמַר־לוֹ הָאֱלֹהִֽים:
בַּיּוֹם הַשְּׁ֒לִישִׁי
וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו
וַיַּרְא אֶת־הַמָּקוֹם מֵרָחֹק:
וַיֹּֽאמֶר אַבְרָהָם אֶל־נְעָרָיו
שְׁבוּ־לָכֶם פֹּה עִם־הַחֲמוֹר
וַאֲנִי וְהַנַּֽעַר נֵלְ֒כָה עַד־כֹּה
וְנִשְׁתַּחֲוֶה
וְנָשֽׁוּבָה אֲלֵיכֶם:
וַיִּקַּח אַבְרָהָם
אֶת־עֲצֵי הָעֹלָה
וַיָּֽשֶׂם עַל־יִצְחָק בְּנוֹ
וַיִּקַּח בְּיָדוֹ
אֶת־הָאֵשׁ וְאֶת־הַמַּאֲכֶֽלֶת
וַיֵּלְ֒כוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:
וַיֹּֽאמֶר יִצְחָק אֶל־אַבְרָהָם אָבִיו
וַיֹּֽאמֶר אָבִי
וַיֹּֽאמֶר הִנֶּֽנִּי בְנִי
וַיֹּֽאמֶר הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים
וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָֽה:
וַיֹּֽאמֶר אַבְרָהָם
אֱלֹהִים יִרְאֶה־לּוֹ הַשֶּׂה
לְעֹלָה בְּנִי
וַיֵּלְ֒כוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו:
וַיָּבֹֽאוּ אֶל־הַמָּקוֹם
אֲשֶׁר אָֽמַר־לוֹ הָאֱלֹהִים
וַיִּֽבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת־הַמִּזְבֵּֽחַ
וַיַּעֲרֹךְ אֶת־הָעֵצִים
וַיַּעֲקֹד אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ
וַיָּֽשֶׂם אֹתוֹ עַל־הַמִּזְבֵּֽחַ
מִמַּֽעַל לָעֵצִים:
וַיִּשְׁלַח אַבְרָהָם אֶת־יָדוֹ
וַיִּקַּח אֶת־הַמַּאֲכֶֽלֶת
לִשְׁחֹט אֶת־בְּנוֹ:
וַיִּקְרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהֹוָה
מִן־הַשָּׁמַֽיִם
וַיֹּֽאמֶר אַבְרָהָם אַבְרָהָם
וַיֹּֽאמֶר הִנֵּֽנִי:
וַיֹּֽאמֶר
אַל־תִּשְׁלַח יָֽדְ֒ךָ אֶל־הַנַּֽעַר
וְאַל־תַּֽעַשׂ לוֹ מְאוּמָה
כִּי עַתָּה יָדַֽעְתִּי
כִּי־יְרֵא אֱלֹהִים אַֽתָּה
וְלֹא חָשַֽׂכְתָּ אֶת־בִּנְ֒ךָ
אֶת־יְחִידְ֒ךָ מִמֶּֽנִּי:
וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת־עֵינָיו
וַיַּרְא וְהִנֵּה־אַֽיִל
אַחַר נֶאֱחַז בַּסְּ֒בַךְ
בְּקַרְנָיו
וַיֵּֽלֶךְ אַבְרָהָם וַיִּקַּח אֶת־הָאַֽיִל
וַיַּעֲלֵֽהוּ לְעֹלָה
תַּֽחַת בְּנוֹ:
וַיִּקְרָא אַבְרָהָם
שֵׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא
יְהֹוָה יִרְאֶה
אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם
בְּהַר יְהֹוָה יֵרָאֶה:
וַיִּקְרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֶל־אַבְרָהָם
שֵׁנִית מִן־הַשָּׁמָֽיִם: וַיֹּאמֶר
בִּי נִשְׁבַּֽעְתִּי נְאֻם־יְהֹוָה
כִּי יַֽעַן אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ
אֶת־הַדָּבָר הַזֶּה
וְלֹא חָשַֽׂכְתָּ
אֶת־בִּנְךָ אֶת־יְחִידֶֽךָ:
כִּי־בָרֵךְ אֲבָרֶכְ֒ךָ
וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת־זַרְעֲךָ
כְּכוֹכְ֒בֵי הַשָּׁמַֽיִם
וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל־שְׂפַת הַיָּם
וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ
אֵת שַֽׁעַר אֹיְ֒בָיו:
וְהִתְבָּרְכוּ בְזַרְעֲךָ
כֹּל גּוֹיֵי הָאָֽרֶץ
עֵֽקֶב אֲשֶׁר שָׁמַֽעְתָּ בְּקֹלִי:
וַיָּֽשָׁב אַבְרָהָם אֶל־נְעָרָיו
וַיָּקֻֽמוּ וַיֵּלְ֒כוּ יַחְדָּו
אֶל־בְּאֵר שָֽׁבַע
וַיֵּֽשֶׁב אַבְרָהָם בִּבְ֒אֵר שָֽׁבַע: