סידור ספרד לשבת· רבי אברהם דיוויס
תפלת שחרית
סדר השכמת הבוקר
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ
מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּם
שֶׁהֶחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁ֒מָתִי בְּחֶמְלָה,
רַבָּה אֱמוּנָתֶֽךָ:
רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה,
שֵֽׂכֶל טוֹב
לְכָל עֹשֵׂיהֶם,
תְּהִלָּתוֹ עוֹמֶֽדֶת לָעַד:
בָּרוּךְ שֵׁם
כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ
לְעוֹלָם וָעֶד:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה
אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם
אֲשֶׁר קִדְּ֒שָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו
וְצִוָּֽנוּ
עַל מִצְוַת צִיצִית:
יְהִי רָצוֹן מִלְּ֒פָנֶיךָ
יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי
שֶׁתְּ֒הֵא חֲשׁוּבָה
מִצְוַת צִיצִית לְפָנֶֽיךָ
כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּֽיהָ
בְּכָל פְּרָטֶֽיהָ
וְדִקְדּוּקֶֽיהָ וְכַוָּ֒נוֹתֶֽיהָ
וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת
הַתְּ֒לוּיוֹת בָּהּ,
אָמֵן סֶלָה:
סדר עטיפת טלית
בָּרְ֒כִי נַפְשִׁי אֶת־יְהֹוָה,
יְהֹוָה אֱלֹהַי גָּדַֽלְתָּ מְאֹד,
הוֹד וְהָדָר
לָבָֽשְׁתָּ:
עֹֽטֶה־אוֹר כַּשַּׂלְמָה,
נוֹטֶה שָׁמַֽיִם כַּיְ֒רִיעָה:
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְ֒שָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁ֒כִינְתֵּהּ, בִּדְ֒חִילוּ וּרְ֒חִימוּ לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הֲרֵינִי מִתְעַטֵּף גּוּפִי בַּצִּיצִית, כֵּן תִּתְעַטֵּף נִשְׁ֒מָתִי וּרְ֒מַ"ח אֵיבָרַי וּשְׁסָ"ה גִידַי בְּאוֹר הַצִּיצִית הָעוֹלֶה תַּרְיַ"ג, וּכְ֒שֵׁם שֶׁאֲנִי מִתְכַּסֶּה בַּטַּלִּית בָּעוֹלָם הַזֶּה כַּךְ אֶזְכֶּה לַחֲלוּקָא דְרַבָּנָן וּלְ֒טַלִּית נָאָה לָעוֹלָם הַבָּא בְּגַן עֵֽדֶן, וְעַל יְדֵי מִצְוַת צִיצִית, תִּנָּצֵל נַפְשִׁי רוּחִי וְנִשְׁ֒מָתִי וּתְ֒פִלָּתִי מִן הַחִיצוֹנִים, וְהַטַּלִּית יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו עֲלֵיהֶם, וְיַצִּילֵם כְּנֶֽשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף, וּתְ֒הֵא חֲשׁוּבָה מִצְוַת צִיצִית לִפְ֒נֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּֽיהָ בְּכָל פְּרָטֶֽיהָ, וְדִקְדּוּקֶֽיהָ, וְכַוָּ֒נוֹתֶֽיהָ, וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת הַתְּ֒לוּיוֹת בָּהּ, אָמֵן סֶֽלָה:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה
אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם
אֲשֶׁר קִדְּ֒שָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו
וְצִוָּֽנוּ
לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית:
מַה יָּקָר חַסְ֒דְּךָ אֱלֹהִים
וּבְ֒נֵי אָדָם
בְּצֵל כְּנָפֶֽיךָ יֶחֱסָֽיוּן:
יִרְוְיֻן
מִדֶּֽשֶׁן בֵּיתֶֽךָ
וְנַֽחַל עֲדָנֶֽיךָ
תַשְׁקֵם:
כִּי־עִמְּ֒ךָ מְקוֹר חַיִּים,
בְּאוֹרְ֒ךָ נִרְאֶה־אוֹר:
מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ
לְיֹדְ֒עֶֽיךָ
וְצִדְ֒קָתְ֒ךָ
לְיִשְׁ֒רֵי־לֵב:
מה טובו
הֲרֵינִי מְקַבֵּל עָלַי
מִצְוַת עֲֹשֵׂה שֶׁל
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמֽוֹךָ:
מַה טֹּֽבוּ אֹהָלֶֽיךָ יַעֲקֹב
מִשְׁכְּ֒נֹתֶֽיךָ יִשְׂרָאֵל:
וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּ֒ךָ
אָבוֹא בֵיתֶֽךָ
אֶשְׁתַּחֲוֶה
אֶל הֵיכַל־קָדְשְׁ֒ךָ בְּיִרְאָתֶֽךָ:
יְהֹוָה אָהַֽבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶֽךָ
וּמְ֒קוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ:
וַאֲנִי אֶשְׁתַּחֲוֶה וְאֶכְרָֽעָה
אֶבְרְכָה לִפְ֒נֵי יְהֹוָה עֹשִׂי:
וַאֲנִי תְפִלָּתִי־לְךָ יְהֹוָה
עֵת רָצוֹן
אֱלֹהִים בְּרָב־חַסְדֶּֽךָ
עֲנֵֽנִי
בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶֽךָ:
אדון עולם
אֲדוֹן עוֹלָם אֲשֶׁר מָלַךְ,
בְּטֶֽרֶם כָּל יְצִיר נִבְרָא:
לְעֵת נַעֲשָׂה בְחֶפְצוֹ כֹּל,
אֲזַי מֶֽלֶךְ שְׁמוֹ נִקְרָא:
וְאַחֲרֵי כִּכְ֒לוֹת הַכֹּל,
לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא:
וְהוּא הָיָה וְהוּא הֹוֶה,
וְהוּא יִהְיֶה בְּתִפְאָרָה:
וְהוּא אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי,
לְהַמְשִׁיל לוֹ לְהַחְבִּֽירָה:
בְּלִי רֵאשִׁית בְּלִי תַכְלִית,
וְלוֹ הָעֹז וְהַמִּשְׂרָה:
וְהוּא אֵלִי וְחַי גּוֹאֲלִי,
וְצוּר חֶבְלִי בְּעֵת צָרָה:
וְהוּא נִסִּי וּמָנוֹס לִי,
מְנָת כּוֹסִי בְּיוֹם אֶקְרָא:
בְּיָדוֹ אַפְקִיד רוּחִי,
בְּעֵת אִישַׁן וְאָעִֽירָה:
וְעִם רוּחִי גְּוִיָּתִי,
יְהֹוָה לִי וְלֹא אִירָא:
יגדל
יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח,
נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ:
אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ,
נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדּוּתוֹ:
אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף
וְאֵינוֹ גוּף,
לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ:
קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא,
רִאשׁוֹן
וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ:
הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר,
יוֹרֶה גְדֻלָּתוֹ וּמַלְ֒כוּתוֹ:
שֶֽׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ,
אֶל אַנְ֒שֵׁי סְגֻלָּתוֹ
וְתִפְאַרְתּוֹ:
לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל
כְּמשֶׁה עוֹד,
נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ:
תּוֹרַת אֱמֶת
נָתַן לְעַמּוֹ אֵל,
עַל יַד נְבִיאוֹ
נֶאֱמַן בֵּיתוֹ:
לֹא יַחֲלִיף הָאֵל
וְלֹא יָמִיר דָּתוֹ,
לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ:
צוֹפֶה וְיוֹדֵֽעַ סְתָרֵֽינוּ,
מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ:
גּוֹמֵל לְאִישׁ חֶֽסֶד
כְּמִפְעָלוֹ,
נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע
כְּרִשְׁעָתוֹ:
יִשְׁלַח לְקֵץ הַיָּמִין מְשִׁיחֵֽנוּ,
לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ:
מֵתִים יְחַיֶּה אֵל
בְּרֹב חַסְדּוֹ,
בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ:
ברכות השכמה
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה
אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם
אֲשֶׁר קִדְּ֒שָֽׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו
וְצִוָּֽנוּ
עַל נְטִילַת יָדָֽיִם:
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה
אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם
אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה
וּבָֽרָא בוֹ נְקָבִים נְקָבִים
חֲלוּלִים חֲלוּלִים
גָּלוּי וְיָדֽוּעַ
לִפְ֒נֵי כִסֵּא כְבוֹדֶֽךָ
שֶׁאִם יִפָּתֵֽחַ אֶחָד מֵהֶם
אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם
אִי אֶפְשַׁר לְהִתְקַיֵּם
וְלַעֲמֹד לְפָנֶֽיךָ
אֲפִילוּ שָׁעָה אֶחָת.
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה
רוֹפֵא כָל בָּשָׂר
וּמַפְלִיא לַעֲשׂוֹת:
אֱלֹהַי,
נְשָׁמָה שֶׁנָּתַֽתָּ בִּי טְהוֹרָה הִיא
אַתָּה בְרָאתָהּ אַתָּה יְצַרְתָּהּ
אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי
וְאַתָּה מְשַׁמְּ֒רָהּ בְּקִרְבִּי
וְאַתָּה עָתִיד לִטְּ֒לָהּ מִמֶּֽנִּי
וּלְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבֹא,
כָּל זְמַן שֶׁהַנְּ֒שָׁמָה בְקִרְבִּי