פיטום הקטורת ועלינו
ואומרים כולם יחד:
אתה הוא יי אלהינו שהקטירו אבותינו לפניך את קטרת הסמים בזמן שבית המקדש קים. כאשר צוית אתם על יד (משה) נביאך ככתוב בתורתך:
ויאמר יי אל משה קח לך סמים. נטף ושחלת וחלבנה. סמים ולבנה זכה. בד בבד יהיה: ועשית אתה קטרת. רקח מעשה רוקח. ממלח טהור קדש: ושחקת ממנה הדק. ונתתה ממנה. לפני העדת באהל מועד. אשר אועד לך שמה. קדש קדשים תהיה לכם: ונאמר, והקטיר עליו. אהרן קטרת סמים. בבקר בבקר. בהיטיבו. את הנרת יקטירנה: ובהעלת אהרן את הנרת. בין הערבים יקטירנה. קטרת תמיד. לפני יי לדרתיכם:
תנו רבנן: פטום הקטרת כיצד. שלש מאות וששים ושמנה מנים היו בה. שלש מאות וששים וחמשה כמנין ימות החמה. ושלשה מנים יתרים שמהם מכניס כהן גדול מלא חפניו ביום הכפורים, ומחזירן למכתשת בערב יום הכפורים, כדי לקים בה מצות דקה מן הדקה. ואחד עשר סמנים היו בה ואלו הן: הצרי והצפרן, החלבנה והלבנה, משקל שבעים שבעים מנה. מור וקציעה, ושבלת נרד, וכרכום, משקל ששה עשר ששה עשר מנה. הקשט שנים עשר. קלופה שלשה. קנמון תשעה. בורית כרשינא תשעה קבין. יין קפריסין סאין תלת וקבין תלתא. ואם לא מצא יין קפריסין, מביא חמר חור עתיק. מלח סדומית רבע הקב. מעלה עשן כל שהוא. רבי נתן הבבלי אומר: אף מכפת הירדן כל שהוא. אם נתן בה דבש פסלה. ואם חסר אחת מכל סמניה חיב מיתה.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: הצרי אינו אלא שרף (נ"א: שרף) הנוטף מעצי הקטף. בורית כרשינא למה היא באה, כדי לשפות בה את הצפרן כדי שתהא נאה. יין קפריסין למה הוא בא, כדי לשרות בו את הצפרן כדי שתהא עזה. והלא מי רגלים יפין לה, אלא שאין מכניסין מי רגלים במקדש מפני הכבוד.
תניא. רבי נתן אומר: כשהוא שוחק אומר, הדק היטב היטב הדק, מפני שהקול יפה לבשמים. פטמה לחצאין, כשרה. לשליש ולרביע לא שמענו. אמר רבי יהודה: זה הכלל. אם כמדתה כשרה לחצאין. ואם חסר אחת מכל סמניה חיב מיתה.
תני בר קפרא: אחת לששים או לשבעים שנה היתה באה שלשירים לחצאין. ועוד תני בר קפרא: אלו היה נותן בה קרטוב שלדבש אין אדם יכול לעמוד מפני ריחה. ולמה אין מערבין בה דבש, מפני שהתורה אמרה: כי כל שאר וכל דבש. לא תקטירו ממנו. אשה ליהוה:
למג' ר"ל
כשיש מות בעיר, חס ושלום, אומרים כאן תפלה זו:
רבון העולמים באנו לחלות פניך שתעצור המגפה מעלינו ולא תתן המשחית לבא אל בתינו. ורחם עלינו ועל טפנו ועל עוללינו ועל כל ישראל עמך. וקבל תפלתנו כמו שקבלת קטרת הסמים שהקטיר לפניך אהרן הכהן כאשר החל הנגף בעם שנאמר ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יי החל הנגף: ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם: ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה: וכן פינחס שנאמר ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה: וכן דוד שנאמר ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויעתר יי לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל: כי אתה אבינו ולך תלויות עינינו. רפאנו יי ונרפא הושיענו ונושעה כי תהלתנו אתה שכן כתוב בתורתך והסיר יי ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך:
יי צבאות עמנו. משגב לנו אלהי יעקב סלה: יי צבאות. אשרי אדם בטח בך: יי הושיעה. המלך יעננו ביום קראנו:
תנא דבי אליהו, כל השונה הלכות בכל יום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. שנאמר, הליכות עולם לו: אל תקרי הליכות, אלא הלכות. אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. שנאמר, וכל בניך למודי יי. ורב שלום בניך: אל תקרי בניך אלא בוניך. יהי שלום בחילך. שלוה בארמנותיך: למען אחי ורעי. אדברה נא שלום בך. למען בית יי אלהינו. אבקשה טוב לך: וראה בנים לבניך. שלום על ישראל: שלום רב לאהבי תורתך. ואין למו מכשול: יי עז לעמו יתן. יי יברך את עמו בשלום:
מנהגנו יהודי תימן, וכך כתב מהרי"ץ זצוק"ל, שהשליח ציבור שונה מעט הלכות מהשלחן ערוך או פסקי הרמב"ם, וטוב לנהוג כך.
רבי חנניא בן עקשיא אומר. רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל. לפיכך הרבה להם תורה ומצות. שנאמר: יי חפץ למען צדקו. יגדיל תורה ויאדיר:
קדיש
יתגדל ויתקדש שמיה רבא. (אמן) דעתיד לחדתא עלמא ולאחאה מיתיא. ולמפרק חייא. ולמבני קרתא ירושלם. ולשכללא היכלא קדישא. ולמעקר פולחנא נוכראה מן ארעא. ולאתבא פולחנא די שמיה לאתריה. בהדריה בזיויה וביקריה. וימלוך מלכותיה ויצמח פורקניה ויקרב (וי"ג ויבע) משיחיה ויפרוק עמיה. בחייכון וביומיכון ובחייהון דכל בית ישראל, בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן. (אמן) ומיד אומרים הציבור והשליח ציבור עמהם: יהא שמיה רבא מברך לעלם ולעלמי עלמיא: ואומר שליח ציבור לבדו: יתברך: (אמן). וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתעלה ויתהדר ויתהלל ויתנשא, שמיה דקדשא בריך הוא. (אמן) לעילא לעילא מכל ברכתא שירתא ותשבחתא ונחמתא, דאמירן בעלמא ואמרו אמן. (אמן)
על ישראל, ועל רבנן, ועל תלמידיהון, ועל כל תלמידי תלמידיהון, דעסקין באוריתא (קדישתא) די באתרא הדין ודי בכל אתר ואתר. יהא להון ולנא חנא וחסדא ורחמי מן קדם אבונא דבשמיא ואמרו אמן. (אמן)
יהא שלמא רבא מן שמיא, וסיעתא ופורקנא ורוחא וחנא וחסדא ורחמי, עליכון ועלנא ועל כל קהלהון דכל בית ישראל לחיים ולשלום ואמרו אמן. (אמן)
מכאן אומרים הציבור והשליח ציבור יחד:
עשה שלום במרומיו, הוא ברחמיו וחסדיו יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל. וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלים בחיינו ובימינו בקרוב אמן ואמן:
ואומר: ברכו את יי המבורך:
ועונים והוא עמהם:
ברוך יי המבורך לעולם ועד:
ואחר כך אומרים בעמידה:
עלינו לשבח לאדון הכל, לתת גדלה ליוצר בראשית. שלא עשנו כגויי הארצות, ולא שמנו ככל משפחות האדמה. שלא שם חלקנו (בעשי"ת: כהם) כחלקם ולא גורלנו ככל המונם. שהם משתחוים להבל וריק, ומתפללים אל אל לא יושיע. (בעשי"ת: ומתפללים ללא יועיל). ואנחנו משתחוים לפני מלך מלכי המלכים (יש מוסיפים: הקדוש) ברוך הוא. שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ, מושב יקרו בשמים ממעל, ושכינת עזו בגבהי מרומים. הוא אלהינו ואין עוד. אמת מלכנו ואין זולתו. ככתוב בתורתו וידעת היום. והשבת אל לבבך. כי יי הוא האלהים. בשמים ממעל. ועל הארץ מתחת. אין עוד:
על כן נקוה לך יי אלהינו לראות מהרה בתפארת עזך. להעביר גלולים מן הארץ. והאלילים כרות יכרתון, לתכן עולם במלכות שדי. וכל בני בשר יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ. יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך, תשבע כל לשון. לפניך יי אלהינו יכרעו ויפלו, ולכבוד שמך הגדול יקר יתנו. ויקבלו כלם עול מלכותך. ותמלוך עליהם לעולם ועד, כי המלכות שלך היא. ולעולמי עד תמלוך בכבוד. ככתוב בתורתך יי ימלך לעלם ועד. וכתוב, והיה יי. למלך על כל הארץ. ביום ההוא. יהיה יי. אחד ושמו אחד:
מתוך אפליקציה תִּכְּלַאל – סידור תפילה בנוסח הקדום והזן של קהילות קודש תימן יע"א – בלדי
© כל הזכיות שמורות לארגון "אור ההלכה" להפצת מסורת חכמי תימן
טלפון: 02-6420535 דוא"ל: [email protected] / www.temanim.org
לאנדרואיד קישור:
לאייפון קישור: