סוד קיומנו או המחנך· רבי בן ציון אלפס
פרק יג. · השרש השלישי
השרש השלישי הוא “שכר וענש”, להאמין שהקב“ה משלם שכר טוב לעושה מעשים טובים ולהוגה דעות נשגבות מתאימות עם דרך התורה, ומעניש בעד מעשים רעים ומחשבות ודעות רעות המתנגדות לדרך התורה. השכר והעונש הם לפעמים מיד ולפעמים לאחר זמן, כמו שהחכמה העליונה מוצאת לנכון לפני', כמו שאומר משה רבנו ע”ה במזמור שיר ליום השבת – כי הנה אויביך ד‘! כשאדם הגון רואה לאיש רשע עושה רעה מגעת עד כסא הכבוד, הוא נרגש ונרעש וצועק אשר תפול אבן מן הגג ותשבר את מפרקתו, אך בשובו למנוחתו הוא משיב לנפשו – “כי הנה אויביך יאבדו”? אם יבואו הרשעים מיד על שכרם, הנה “יתפרדו כל פועלי און”, ותבטל ה“בחירה”, כי יעשו התורה והמצות אך בעבור הפחד של שכר וענש ולא בעבור מצות פי ד’ ומדוע אם כן ישלם להם הב“ה אחרי כן שכר על מעשיהם הטובים? ועוד כי הב”ה מחכה לרשע שמא יחזור בתשובה וימחול לו, “כי לא יחפוץ במות הרשע כי אם בשובו מדרכו וחי־ה”, ואולם סוף סוף כשנשלם הזמן ולא חזר בו הוא מקבל את ענשו, כמו שאנו אומרים בפרקי “אבות” – עשרה דורות מאדם עד נח להודיע כמה ארך אפים לפניו וכו' עד שהביא עליהם את מי המבול, וכן באנשי סדום וכיוצא בהם “ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם”, כמו שאומר הפתגם “הרשעים כמו שהם מציעים להם את מטותיהם כך יישנו”.43
אלה הם יסודות האמונה בקצרה, יש לחזור עליהם להביאם בלב (וידעת היום והשבות אל לבבך) וכשטורחים עליהם מכניסים אותם אל הלב (יגעת ומצאת תאמין), אך מי שאינו חפץ לטרוח ולחזור והוא חושב להשיג הדבר מתוך שתית מים קרים, ז"א, בפעם אחת במעוף עין, עליו לזכור מאמר החכם – “לחולה מסוכן אפשר להיות מתוך שתי־ה קרה אך לא לפרופיסור!”
אילו הי' עם ישראל ברובו הגדול שותל בלבו את שלשת שרשי אמונה אלה ומתנהל בדרך התורה, היו כל העמים יראים אותם יראת הכבוד כמו שהתורה כותבת: “וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך וייראו ממך”, והיו כולם כופפים ראש לגבינו כהטית הפרחים לגבי השמש, וככה אנו גם מקוים, כי יבא יום, ושרי העמים היותר גדולים יחשבו להם לאֹשר כשיוכלו לעשות נחת רוח לישראל, כמ"ש, "והיו מלכים אומניך ושרותיהם מיניקותיך אפים ארץ ישתחוו לך וגו' (ישעי' מט כז).
* * *
שושנה’לה נפלה על צוארי אמה בדמעות גיל ואמרה: אמא יקרה! מודה אני לך שהרטבת את לבבי בשמן תורק של אמונתנו והשקית את עצמותי בשקוי של דברים יקרים אלה, אני אשנן בעזה"י על הדברים הללו תמיד ואלמדם גם לחברותי.
שיר האמונה44
א.
שוא לכם החקירות
שוא – המחשבות,
ככה עולמי בראתי
חק הוא בלי לשנות.
ב.
חידת העולם להשיג
לא בכחך כח אנוש,
בן־אדם מסכן אנוש
במופלא ממך אל תדרוש.
ג.
הדרך הטובה הישרה
האמן בד' אלקיך,
לאשר הכי גדול
תובילך, תביאך.
ד.
בדרך אבותיך
לך, אל תעזבנה,
רוח קדושיך הוקר
החזק אל תרפנה.
ה.
מכל אומה ולשון
בחרתי לי בך ישראל,
ראה נא התאמץ
זכור אל תשכח א־ל.
ו.
את אשר צויתיך
שמור, שמור מאד,
תורתי נתתי לך
הגה בה ולמוד.
ז.
ככל אשר תעסוק בה
ככה תגדל תעלה,
ככל אשר תדבק בה
תשבע רצון נעלה.
ח.
תמיד תדע מנוחה
איש לא יפריענה,
תכלית ימי חייך
תרגיש תמצאנה.
ט.
בן־אדם לבד שים נא
נתיבותיך בינה בין,
דע כי יום יבוא
ולפני תעמוד לדין.
י.
ואם באמת לקולי
תאזין בחיי הבלך,
תנחל שני עולמות
ולנצח תאיר נפשך.