אור ברסלב
סוד קיומנו או המחנך פרק ה. › יום פטירת המלך ע"ה

סוד קיומנו או המחנך· רבי בן ציון אלפס

פרק ה. · יום פטירת המלך ע"ה

ליל שבועות

בז' סיון נפטר דוד המלך ע"ה, ונוהגים אנשי ירושלים ללכת על קברו בציון לדרום ירושלם להתפלל.

שושנה – ספרי אמא ספור ממלכנו דוד לזכר יום פטירתו.

אמא – אחר המעשה שהרג דוד את גלית הפלשתי, ישבו אנשים במסבת תה, וענה אחד מהם ואמר – ראו נא כמה חזקה “חמדת הבצע”, שבשביל שהכריזו במחנה: והי' האיש אשר יכה את הפלשתי יעשרנו המלך “עשר גדול”, הלך דוד וסיכן בנפשו להלחם כנגד הפלשתי הזה שכל גבורי ישראל יראו לגשת אליו. ענה השני ואמר – לא לא, בעבור כסף וזהב, לא יכניס אדם את עצמו לסכנה גודלה כזו, אך כאן הועיל הכרוז השני: “ואת בתו יתן לו לאשה”, בטח היתה בת המלך יפהפיה מאד, ואהבת אשה יפה עזה כמות שאין מים רבים יכולים לכבות אותה. אז ענה להם השלישי לאמר – הכתוב מכחיש את שניכם, כי בהציע עבדי שאול לדוד להתחתן במלך, מספר הכתוב כי ענה, “מי אנכי כי אהי' חתן למלך ואנכי איש רש ונקלה” (ש"א יח, כג), ומכאן שלא עלה על דעתו עושר המלך ובתו.

– אמור א"כ אתה, אמרו לו השנים, מי המריצו לדוד לסכן את נפשו להלחם בפלשתי?

השלישי – מדוע לא דקדקתם במקרא? הלא בשמעו את הכרוזים שאל שאלת תם – מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז? אין זה אלא כאומר – האם בדברי שפלים כאלו, אתם רוצים שיסכן איש את נפשו, ללחום עם מלאך־המות כפלשתי הלז? מדוע לא תכריזו כי “איש זה יסיר חרפה מעל ישראל”? “כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלקים חיים”? הדברים האלה מראים כי לקדש שם שמים יצא דוד וסכן את נפשו, כראוי למי שהוא יהודי אמתי, ומתוך אהבת ד' צלחה עליו הרוח מאת ד' וענה לפלשתי לאמר – “אתה בא אלי בחרב ובחנית, ואנכי בא אליך בשם ד”צ אשר חרפת, היום הזה יסגרך ד' בידי וגו‘, וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע ד’, כי לד' המלחמה ונתן אתכם בידינו"!

העובדה זאת מראה על הנפש היקרה שהיתה למלכנו דוד, אשר מזרעו יבוא גואלנו משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

(עי' אלפס בעברית (ח“א פי”ט) “מגן דוד של סוכר”).

תוכן העניינים

סוד קיומנו או המחנך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה