סדר משנה על משנה תורה, הלכות תשובה· רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ
פרק ז · הלכה ו
גדולה תשובה שהיא מקרבת את האדם לשכינה שנאמר שובה ישראל עד ה' וגו'. מרן לא העיר מקורן של הדברים האלה ונראה דיצא לו כן מהא דאמרי' ביומא פ"ו גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד שנאמר שובה ישראל וגו' ובספר המורה ח"א פ"ט ביאר ענין כסא הכבוד שהוא תואר למקום שנראה בו כבוד האל יתברך ויתיחד במקום ההוא כבודו והשגחתו ואור הנברא לכן נאמר על מקדש ה' כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשינו להיות שם בהר ה' יראה כבודו והשגחתו יותר מבשאר המקומות ככתוב מלכים א' פרשה ט' והיו עיני ולבי שם כל הימים, ומהרב המבאר בעל שם טוב נראה דלא פי' דברי המורה כדעתינו, ובפ' כ"ה שם אמר ג"כ דענין השכינה הנאמר בכמה מקומות הוא התמדת השגחתו בפרטות ודביקת במקום ההוא או באיש ההוא, ועפ"י האמור מתבארים היטב דברי האומר גדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד כי להיות האדם דבק באלהיו שתהי' השגחתו הפרטית דבקה בו תמיד יותר מזולת בני אדם לזה צריך לאצור מעשים טובים רבים עד שיהיו קנין בנפש ולא סגי במעשה אחד או מעט יותר כאמור כי אם שמור תשמרון את כל המצוה וגו' לאהבה את ה' וגו' ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו, ועיין הל' דעות פ"ו ה"ב. אמנם בזה הובדלה מעשה התשובה מכל מצות ה' דבכל מצוה ומצוה אשר הוא עושה אין בידו רק שכר המצוה הפרטית הזאת אשר עשה משא"כ מעשה התשובה אם שב בכל לבו אל ה' מסגל ע"י מעשה הזאת מצות הרבה כפי מספר העברות אשר קבץ על יד כמאמרם ז"ל גדולה תשובה שזדונות נעשו לו כזכיות וכ"ש שגגות, וכ"כ רבינו בהלכה שלאחר זה כשהוא רשע ועושה מצות טורפין אותן בפניו וכשהוא שב מקבלין אותן בנחת ובשמחה, ועוד דהבעל תשובה צריך להיות נכנע ושפל רוח כמ"ש רבינו ה"ח והעניו מקרב עצמו אל השכינה כדכתיב כי אני ה' שוכן את דכא, ועיין מה שאמרו רז"ל בסוטה ה' במעלת העניו, ואמרו עוד שם אבל מי שדעתו שפלה עליו מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב כל הקרבנות כולם, וא"כ ע"י התשובה יש לו רב הרבה מצות ומע"ט וראוי הוא יותר לדבקות אלוה ית' שתהי' השגחתו דבקה בו יותר עד שיזכה להמדרגה הנפלאה הזאת כי בשם חדש יקראו לו והוא בשם כסא הכבוד כמ"ש המורה שהמקום אשר תדבק בו השגחתו ית' ביותר מתואר בשם כסא הכבוד, וכענין שאמרו רז"ל האבות הן הן המרכבה דהשגחתו יתברך היתה דבקה בהן תמיד יותר מבשאר צדיקים שבאותו דור כגון שם ועבר וזה הי' כל ימי חייהם ולכן הי' מייחד הוא ית' שמו הגדול עליהם כי הוא נקרא אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, וכמו כן זה האיש אשר יעזוב דרכיו הרעים וישוב אל ה' בכל לבו תתייחד בו השגחתו ית', ואלי תשוב נאום ה' ויזכה להמעלה הרמה והנשאה להקרא בשם כסא הכבוד והוא ית' מייחד שמו עליו יותר מעל זולתו, והוא שמביא בעל המאמר ראיי' מהכתוב שובה ישראל וגו' דהכוונה שהנביא הי' מעורר אותם שיעשו תשובה מעולה כ"כ עד שיגיע למדרגה העליונה שיהי' הש"י נקרא אלהיך שהוא מייחד שמו עליו ובזה השם מתואר בשם כסא הכבוד, ובמה יזכה לתואר הנשגב הזה הוא כי ישוב אל ה' מאהבה ויבוש ויכלם על אשר חטא לאלהיו ית', ולכן הזדונות נעשו כזכיות, ולפחות אף אם תהי' ראשיתה של התשובה מצער שלא תהי' מאהבה כמשפטה הלא כבר אמרו רז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמה וכו' עיין נזיר כ"ג ובהוריות י' ובהיות גדולה התשובה דאע"ג שבתחלה אינה מביאתו למדרגה הנפלאה שנקרא שמו כסא הכבוד, מיהו לבסוף תעלהו מעלה מעל' כי ישוב אל ה' באמת ותמים מאהבה את ה' וזה שמו אשר הוא מתואר בו כסא הכבוד,והוא שאמר רבינו גדולה תשובה שמקרבת האדם להיות הקב"ה שופע עליו השגחתו בפרטות והוא ממש דבק באלהיו, ואין בין דברי רבינו פה לדברי ר' לוי בעל המאמר הזה רק שינוי הלשון, דכסא הכבוד ושכינה ענינם אחת היא כדעת הרב המורה והוא שכתב רבינו אם תחזור בתשובה בו תדבק.