סדר משנה על משנה תורה, הלכות תשובה· רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ
פרק ב · הלכה ח
עבירות שהתודה עליהן ביוה"כ זה חוזר ומתודה עליהן ביוה"כ אחר וכו'. כתב מרן ברייתא ביומא פ"ו פלוגתא דר' אליעזר ב"י ות"ק ופסק כר' אליעזר ב"י דמשנתו קב ונקי ועיין לעיל הלכות ע"א פ' י' הלכה י' בד"ה אסור לעשות אכסדראות של עץ וכו' שהעירותי על דברי מרן הללו דממה נפשך אין ראוי לפסוק הכא כראב"י מטעם דמשנתו קב ונקי דהא הכא פליגי רבים עליה דראב"י דהת"ק נחשב לרבים וגם פלוגתייהו הוא רק בהברייתא, אמנם אומר אני בס"ד טעם אחר למה פסק רבינו פה כראב"י ולא כהת"ק, והוא דאיתא שם בגמ' ת"ר עבירות שהתודה עליהן ביוה"כ זה לא יתודה עליהן ביוה"כ אחר וכו' אם לא שנה בהן וחזר והתודה עליהן עליו הכתוב אומר ככלב שב על קיאו כסיל שונה באולתו ראב"י אומר כ"ש שהוא משובח שנאמר וכו' וחטאתי נגדי תמיד אלא מה אני מקיים ככלב שב על קיאו כדרב הונא דאמר ר"ה כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה הותרה לו וכו' נעשית לו כהיתר וכו' והנה הך אלא מה אני מקיים ככלב שב על קיאו לא ראב"י אמרה דא"כ היאך אמר כדר"ה שהיה כמה דורות אחריו וא"א לומר דהוא אמרה דהיינו ראב"י וגם ר"ה אמרה ותיבות הללו "כדרב הונא" הם דברים שהוסיף התלמודא דא"כ תקשה על ר"ה מאי חידש הוא במאמרו כל העובר עבירה ושנה בה וכו' כיון שכבר קדמו בזה ראב"י והברייתא הזאת וכל מאמריו של ראב"י היו מפורסמים בבה"מ וחביבים עליהם עד שלדעת קצת גדולי הראשונים מנו במספר צבאם של מאמריו שהם קב ונקי דהיינו כמנין ק"ב לא פחות ולא יותר ולא יפלא מרב הונא מאמר ראב"י וגם נזכר בש"ס הרבה פעמים מאמר זה בשם ר"ה כאילו הוא לבדו חידשו והלא כבר קדמו בזה ראב"י והיה ראוי לומר וכן אמר ר"ה אלא ודאי צ"ל דהך מימרא "אלא מה אני מקיים ככלב שב על קיאו" סתמא דהגמ' הוא דמקשה כן דלפי דעת ראב"י תקשה מאי בעי ללמדנו הך קרא ושני הגמרא דבא ללמדנו כדרב הונא וכו', ודייק רבינו מה הלשון אומרת אלא מה אני מקיים ככלב וכו' כך היה לו להגמרא לומר וראב"י ככלב שב על קיאו מאי עביד ליה וכמו שהוא רגיל כן בש"ס כיון שהך קושיא מוסבת על ראב"י א"ו מדקאמר הגמרא הלשון ומה אני מקיים, משמע דגם סתמא דתלמודא ס"ל להלכה וכן מורין בבי מדרשא כראב"י דהרי זה משובח אם חוזר ומתודה עליהן אעפ"י שלא שנה בהן ולזה שואל סתם גמרא גם לדידן וגם לעצמו מה אני מקיים ככלב שב על קיאו וכו', ומצאתי עזר וסעד לחילוק הלשון האמור דכעין זה כתב ג"כ הר"ן בחידושיו לסנהדרין דף נ"ו ע"ב בד"ה ר' אליעזר אומר אף על הכלאים וכו' שכתב שם הרמב"ם פסק כר' אליעזר וכו' אעפ"י שהוא יחיד משום דבגמרא אמרינן מנה"מ אמר שמואל אמר קרא וכו' דאי לאו דהלכתא היא במקום מנה"מ הוי לי' לתלמודא למנקט מ"ט דר' אליעז' כדקאמר לעיל מיניה מ"ט דר"ש וכו' ה"ה נמי אנן בדידן הכא וכיון דסתמא דהגמ' ס"ל הלכה כראב"י נגד הת"ק שפיר עביד רבינו דפסק כוותי' דיש כח ביד אמורא או סתמא דהגמרא לפסוק כיחיד נגד רבים.