סדר משנה על משנה תורה, הלכות שביתת עשור· רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ
פרק ג · הלכה ג
הערת מקור דברי רבינו פה.ואין מנהג לבטל דבר האסור וכו'. עכ"ל, הנה הרהמ"ג פה לא הערה מקורן של הדברים הללו במה שכתב דאין מנהג לבטל האיסור, רק כתב סתם שהם דברים ברורים, ונפלאת היא בעיני שלא הערה מקורן כדרכו הטוב בכל מקום, כי כל דברי רבינו הם דברי אלקים חיים וממקום קדוש יהלכו ממקור תלמודא דידן, שדברים אלו כדמותן וצלמן הם גמ' ערוכה בר"ה דף טו"ב ע"ב וז"ל, אמר ליה ר' אבא כהן לר' יוסי הכהן אמאי אישתר וכו' ולימא ליה אמינא לך נהגו ואת אמרת לי איסורא (ופירש"י שם בד"ה ואת אמרת לי איסורא וכו' וז"ל אנא נמי מודינא דאסור אלא נהגו בכך), דאמר ליה במקום איסורא כי נהגו שבקינן ליה (ופירש"י שם בד"ה שבקינן וכו' וז"ל שבקינן ליה בתמיה) וכו' עכ"ל הגמרא, עם פירש"י הרי מפורש יוצא מפי כהן הגדול ר' יוסי הכהן (וכן ר' אבא הכהן נראה שקבלו ממנו, ולפחות ר' יוחנן ור"ל בודאי ס"ל כר' יוסי הכהן מדאותיב ר"ל לר' יוחנן ור' יוחנן שתיק ליה וכמבואר בגמ' שם ממילא אף אם ר' אבא לא ס"ל כר' יוסי הכהן ליתא הלכתא כוותיה דאין הל' כיחיד נגד רבים והרי ר' אבא כהן הוא יחיד. ור' יוחנן ור"ל ור' יוסי הכהן שלשה המה נפלאו וביותר דר' אבא הכהן הי' תלמיד ר' יוחנן ור"ל ואין הלכה כתלמיד במקום הרב עד אביי ורבא) והיינו כדברי רבינו הנ"ל דאין מנהג מבטל האיסור, ועי' בתוספות שם בד"ה וכי נהגו שבקינן להו וכו' ועי' בפרי חדש א"ח סי' תצ"ו בדיני מנהגי איסור סי' י' (שוב ראיתי בחידושי הר' מנוח שגם הוא עורר על הגמ' הנ"ל), וק"ל.