אור ברסלב

סדר משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים· רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ

פרק ד · הלכה ד

הלכה ב

אין אחת מערי המקלט נעשית עיר הנדחת שנא' באחד שעריך וכו'. והראב"ד השיגו וכ' לא ידעתי מאין לו זה ולא נאמר בגמרא אלא על ירושלים אבל כל ערי המקלט נתנו השבטים מחלקיהם, ומרן עומד לימין צדקו של רבינו וכתב מאחר שנתנו אותם מחלקם ואינם מיוחדי' לנותנים לא קרינן בי' עריך, ועיין במ"ע ואומר אני האמנם סברת מרן ראוי' היא למי שאמרה אני בעניי תלינא בה כיפא, דהא ערי מקלט אפי' אותן מ"ב ערים הנוספים על השש ערי מקלט, (ורבינו קורא לכולם בשם ערי מקלט כמבואר בהל' רוצח פ"ח הלכה ח' ועוד לו כמה פעמים וכ"ה בש"ס) אבל הא מיהא לא ניתן להלוים הערים אלא בעודם בחיים ולא במיתתן דהרי אינן נקברין שם כמ"ש רבינו בהל' סנהדרין פ"ז הלכה ד' ועיין בכ"מ שם שהעיר מקורו, וא"כ כל מ"ח ערים אינם מיוחדים ללוים כמו שהם מיוחדים שאר הערים לכל המון ישראל, אבל בכל זאת אנחנו לא נדע דעת רבינו להסיר ממנו כל התלונות דאם רק מצד הסברא הי' רבינו קובע זאת להלכה ה"ל למכתב בלשון "ויראה לי" כדרכו בכמה מקומות בחבורו ולא הי' כותב סתם כאלו הוא כתוב על ספר חקה בתלמודא דידן או בירושלמי והוי יתד התקועה במקום נאמן, אבל כשהוא כותב רק מה שידע מסברתו ועוד אין לו ראיי' אחרת לדין ההוא וכל הרוצה לחלוק יחלוק לפיכך כותב "ויראה לי" כי זה דרכו בקדש, אמנם אני בעניי תמה אני על הראב"ד ומרן שלא מצאו מקור הדין שכתב רבינו איה מקום כבודו, והוא לימוד ערוך בספרי זוטא הובא בילקוט פ' מסעי וכה אמר בפסוק כי אתם עוברים את הירדן וגו' למה נאמרה פרשה זו וכו' ערי מקלט מגיד שהם קולטות וכו', תהיינה לחוס עליהן, ופי' בעל זית רענן דמייתורא דה"א במלת תהיינה קא דריש דה"מ למכתב תהיין אלא להורות על הויה וקיום וצריכין לחוס עליהן לפוטרן ממסים וארנוניות, תהיין תן ממונך עליהן, תהיין שלא יעשו עיר הנדחת, תהיין שש שאם נטלה אחת מהן ימנו אחרת תחתי' הרי מבואר באר היטב כדברים האלה אשר כתב רבינו, ואע"ג דהוא מפיק לי' מדכתיב עריך ובספרי יליף לי' ממלת תהיינה אין קפידא בזה כי דרשא פשוטה היא מלת עריך וכיון שהדין דין אמת ממקום קדוש הוא נובע מהספרי מייתי רבינו הדרשא הפשוטה בעיניו ולו יאות לעשות כן. ואפשר נמי לומר דרבינו לשטתי' לא הי' יכול להביא דרשא דהספרי דהנה איתא עוד שם בספרי אין לי אלא שקולטת בארץ בח"ל מנין ת"ל תהיינה, ויש להעיר לכאורה האיך אנו יכולין לדרוש ארבעה דברים נפרדים מיתורא דמלת תהיינה, דהא ודאי ממשמעות והוראת המלה אין ללמוד כל הני ענינים הנזכרים אלא מיתורא דה"א אתי' ואין ללמוד אלא חדא מהנך ארבעה ואידך מנ"ל, ואחר העיון היטב נראה ליישב זאת דהנה בסדר מסעי פרשה ל"ה מצאנו ד' פעמים מלת תהיינה, בפסוק י"א בפסוק י"ג בפסוק י"ד ובפסוק ט"ו ושפיר מפיק הספרי זוטא להני ד' דברים הנאמרים מד' פעמים תהיינה הנאמר בכתוב, והנה אם נדרש עוד הך דרשא דספרי ממלת תהיינה דקולטות אפי' בח"ל נגרעה אחת מן הדרשות האמורות דליכא רק ג' יתורים, ומסתבר לאוקמי הנך ג' יתורים על ענינים שאין השכל מנגדתן והיינו לחוס עליהן, תן ממונך עליהן, ואם נטלה אחת ימנו אחרת תחתי', והסברא מחייבת אמתתן שראוי להיות כן, אבל לומר שלא יעשו ערי מקלט עיר הנדחת הוא דבר שהשכל מנגדו דמאי הבדל יש בין ערי מקלט לשאר ערים המקודשות בא"י דכולן נעשו עיר הנדחת ומסברא הוי אמרינן באמת לית לן יתורא למדרש דבר המתמי', אפס צריכין אנו להשים יד לפה אם גלי לן רחמנא מכח יתורא דאין עושין אחת מערי המקלט עיר הנדחת ואין להרהר אחר גזה"כ, אמנם גם יתורא לית לן השתא הכא דדרשינן להו למלתא דמסתבר טפי וצ"ל דס"ל להספרי זוטא דלא אתי יתורא להורות דקולטות אפי' בח"ל דאולי אית לי' שום דרשא דאינן קולטות בח"ל או דס"ל דהוא נגד הכלל כל מצוה שהוא תלוי' בארץ אינה נוהגת אלא בארץ אולם רבינו דפסק כהספרי כמבואר בכ"מ הל' רוצח פ"ח מש"ה איצטרך להביא דרשא אחרת למעוטי ערי מקלט שלא יעשו עיר הנדחת והיינו מדכתיב עריך כסברת מרן כי לא ניחא לי' לרבינו לעשות מחלוקת בין הספרי והספרי זוטא אם ערי מקלט נעשין עיר הנדחת אם לא ומסתברא לי' לרבינו דגם הספרי מודה בזה לספרי זוטא אלא דמפיק לה מדרשא אחריתי כאמור. ואמינא נמי מלתא בטעמא מדוע הספרי זוטא לא הביא דרשת רבינו ממלת עריך די"ל דסבירא לי' כמ"ד ירושלים לא נתחלקה לשבטים ואיצטרך עריך למעוטי ירושלים דאינה נעשית עיר הנדחת והכי איתא להדיא בתלמודא דב"ק פ"ב, יו"ד דברים נאמרו בירושלים וכו' ואינה נעשית עה"נ דכתיב עריך וירושלים לא נתחלקה לשבטים וא"כ ליכא למשמע ממלת עריך דאין אחת מערי המקלט נעשית עה"נ דהא איצטרך למעט ירושלים ויותר מסתבר למדרש מיני' למעוטי ירושלים למ"ד לא נתחלקה לשבטים מאשר נדרש למעוטי ערי מקלט וכהשגת הראב"ד, ואע"ג דכבר אימעיט ירושלים שאינה נעשית עה"נ מדכתיב אשר ה' אלהיך נותן לך לשבת שם ודרשי' לשבת פרט לירושלים שלא ניתנה לבית דירה עיין בספרי הובא בילקוט סדר ראה רמז תתפ"ז, אפשר דספרי זוטא דריש מלת לשבת דכתיב בעה"נ כמו שדרש הת"כ סדר אמור מלת לשבת הנאמר שם פרשה כ' ושמרתם את חקותי וגו' אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה אני איני מביא אתכם אלא ע"מ לשבת שם לא ככנענים שהיו שומרים המקום עד שתבואו וכו' הנה אתה הראת כי הת"כ מפיק מהוראת מלת לשבת שהבטיח הכתוב אותנו בשמרנו מצות ה' נהי' יושבים בארץ לאורך ימים ולא ישליך אותנו אל ארץ אחרת כמו שעשה להאומות הדרים שם קודם ביאתן של ישראל שמה, גם העירה התורה אותנו שאנחנו נעשה כל מצות ה' אשר צונו ביד משה עבדו וביד נביאיו למען נשב על האדמה אשר נשבע ה' לאבותינו ולא נגלה משם כמו שהגלה ה' העמים כי קאה אותם הארץ מפני תועבותיהם, וה"נ מלת לשבת דכתיב בעה"נ ס"ל לספרי זוטא דאתי להורות כי נתן ה' לנו את הארץ לשבת בה תמיד כימי השמים על הארץ וגם ע"מ שנשמור מצותיו וחקיו כי רק בעבור ישמרו חקיו ותורותיו הביאנו ה' אל הארץ הזאת, אבל רבינו ס"ל כדעת הספרי דמפיק ממלת לשבת פרט לירושלים שלא ניתנה לדירה אינה נעשית עה"נ, ומה דנקט התלמודא דב"ק דרשא דעריך למעט ירושלים היינו משום שהוא דרשה פשוטה, וכבר העירו רבותינו בעלי התו' זמנין טובא על הכלל הזה, עיין בתו' דב"ק ס"ג א' בד"ה אלא כל ריבוי ובגיטין כ"א ד"ה ואינה מתגרשת בכסף לכן אייתר לרבינו מלת עריך וממעטינן מיני' ערי מקלט שאינן נעשין עה"נ עכ"פ דינו של רבינו כתיב מפורש בספרי זוטא.
ושוב ראיתי להרב פר"ח בלשונותיו דאסברי' לטעמו של רבינו דאין ערי מקלט בכלל עריך הואיל דהרוצחים אשר באו שמה אינן מעלין להתושבים שמה שכר דירתן א"כ אין הערים מיוחדים לבעליהן הלוים, אמנם הוא בונה והוא סותר דבריו עצמו באמרו דזה מתישב בשש ערי מקלט דאין הרוצח נותן שכר דירה כל ימי היותו שם משא"כ באינך מ"ב ערי מקלט הדין הוא דהרוצח צריך לשלם שכר דירה להלוים כמבואר במס' מכות י"ג א' וכ"ה בדברי רבינו בהל' רוצח פ"ח הלכה יו"ד וא"כ למה גם אלו הערים אינן נעשין עה"נ הא נקראים עריך ורבינו כייל בדבריו כל ערי מקלט, וסיים הפר"ח וכתב והייתי נבוך בקושיא זו עד שראיתי בירושלמי פ' עגלה ערופה, ערי מקלט מה הן אין תימר למחלוקת ניתנו, שניתנו לחלקם ללוים מביאות ע"ע אין תימר לבית דירה ניתנו אינן מביאות ע"ע דגוף הערים אינן ללוים אלא לדירה בעלמא, והוי לי' הנך ערי מקלט כירושלים שלא נתחלקה לשבטים, ולפום מאי דכתיבנא הך איבעי' דירושלמי ליתא אלא במ"ב ערי מקלט אבל בשש ערי מקלט ודאי אינן מיוחדים ללוים והוא איבעי' דלא איפשטא ופסק רבינו לקולא שאינן נעשות עה"נ, וזה מבואר דלא כהראב"ד, ואע"ג דלענין ע"ע לא הזכיר רבינו בהל' רוצח דין ערי מקלט אם מביאות אם לא ולא ממעט שם אלא ירושלים היינו משום דעל הספק עורפין משא"כ לענין עה"נ ס' נפשות להקל, ומ"מ לדעתי שש ערי מקלט ודאי לירושלים מדמינן להו ואינן מביאות ע"ע, ודבריו תמוהים לענ"ד דמ"ש דאיבעי' דלא איפשטא הוא אם ערי מקלט מביאות ע"ע, והיינו שהוא ז"ל הבין דמספקא לי' להירושלמי אם ניתנו ערי מקלט ללוים רק לדירה או לחלקם ניתנו, ובאמת לא כן הוא ולא עלה על לב הירושלמי שום ספק בזה וכוונה אחרת היא בדבריו לענ"ד בס"ד, ודע כי הירושלמי האמור הוא נזכר בג' מקומות בתלמוד ירושלמי, במס' סוטה פ"ט סוף הלכה ב', במס' מכות פ"ב הלכה ז' מייתי מחלוקת ר"מ ור"י בזה, ובמס' מעשר שני פ"ה על המתני' שם דמייתי מחלוקת ר"מ ור' יוסי אם כהנים ולוים מתודין בשעת הביעור כתב הירושלמי תני למחלוקת ניתנו דברי ר' וכו' והפר"ח לא העיר אלא על מקום א' והוא בסוטה, וביאור הירושלמי כך הוא דבר זה אם ערי מקלט מביאות ע"ע הוא תלוי במחלוקת ר"מ ור' יוסי בוידוי בשע' הביעור לר"מ דאמר אין כהנים ולוים מתודים בשעת הביעור שאינן יכולין לומר את האדמה אשר נתת לי דאין להם חלק בארץ והיינו דס"ל לר"מ דערי מקלט לדירה ולא לחלקם ניתנו, ור' יוסי דאמר כהנים ולוים מתודין דיכולין לומר את האדמה אשר נתת לנו דיש להם חלק בשביל ערי מקלט דס"ל לחלקם ניתנו, וכן הוא תלוי במחלוקת ר"מ ור' יהודה במכות י"ג לענין העלאת שכר דירה מהגולים שמה לר"י דהיו מעלים שכר דירה ללוים היינו משום דס"ל כר' יוסי ערי מקלט לחלקם ניתנו ולכן בתיהם וחצריהם קיימו לאגרא, ולר"מ דאמר אין הגולין מעלין שכר דלשיטתי' אזיל דאמר ערי מקלט לדירה ניתנו ולא קרינן בהו לכם משלכם אלא של כל ישראל יש להן חלק בהן ואין ללוים זכות יותר מכל הגולין, ומעתה לר"י ור' יוסי דאמרו לחלקם ניתנו ערי מקלט מביאות ע"ע, והוא שאמר הירושלמי אין תימר למחלוקת ניתנו מביאות ע"ע דהיינו לר"י ור' יוסי אבל לר"מ דאמר לדירה ניתנו אין מביאות ע"ע ולהכי קאמר הירושלמי אין תימר לבית דירה ניתנו אין מביאות ע"ע, ובאמת לא מסתפק הירושלמי בזה כלל אלא הוראת לשונו הוא כמו שרגיל התלמודא דידן לומר בכה"ג ובפלוגתא דהני תנאי וכוונת הירושלמי לאורוי שאין דין זה דערי מקלט מביאות ע"ע מוחוור לכ"ע הוא אלא תלוי במחלוקת.
ובהיות כן הפירוש בירושלמי לית כאן איבעי' דלא איפשיטא וממילא הדין ברור דערי מקלט מביאות ע"ע דהא קיי"ל כר' יהודה דאמר הגולין מעלין שכר דירה ללוים לפי הכלל המסור בידינו ר"מ ור"י הלכה כר"י, וכ"ש כאן דגם ר' יוסי עומד בשיטתי' דר"י והוי ר"מ יחיד לגבי רבים ר"י ור' יוסי, גם בזה קיי"ל כר"י דאמר כהנים ולוים מתודים בשעת הביעור כמבואר בהלכות מעשר שני פרק י"א וכן בהלכות בכורים פ"ד פסק רבינו כהנים ולוים מביאין וקורין שיש להן ערי מגרש לחלקם ועיין שם בכ"מ ובמ"ל, מלבד דבכ"מ דפליגי ר"מ ור' יוסי הלכה כר"י הכא בלא"ה ראוי לפסוק כר"י כיון דגם ר' יהודה כוותי' ס"ל והוי ר"מ יחיד לגבי רבים, והרי לר"י ור' יוסי קאמר הירושלמי שהדבר ברור דערי מקלט מביאות ע"ע וא"כ מאי ספיקא איכא, וכן הדבר לענין עה"נ למאי דקיי"ל כר"י ור"י ודאי ערי מקלט נעשין עה"נ כמו שאר עיירות בארץ, גם מ"ש הפר"ח כיון דספיקא הוא אם ערי מקלט נעשין עה"נ אמרי' ספק נפשות להקל, הנה ודאי לענין הנשים והטף דבריו נכונים דמספק אין הורגין אותן ורק הנפש החוטאת היא תמות אבל הנשים והטף מה חטאו וביותר הקטנים שאינן בני עונשין אפילו עבדו ע"א אין להם משפט מות רק בעה"נ גזה"כ הוא אבל בערי מקלט דספיקא הוא מנוקים הם הנשים והטף מעון, וכן מפני הספק אין מוציאין הממון מיד היורשין והרי הוא בחזקתן, ואף אם נאמר דהך ס' ממון הוא נמי ס' איסור דהא אסור ליהנות מממון של עה"נ מדאורייתא ודיינין לי' כדין ספק איסור תורה ולחומרא ועיין בש"ך י"ד סי' קע"ז ס"ק ס"ח דפליגי בזה מהרא"ש עם מהרשד"ם, וכן לענין שתהא תל עולם ולא תבנה עוד ה"ל ס' דאורייתא ולחומרא, רק שיש כאן חזקת היתר, אך כבר כתבתי במקום אחר דבשביל החזקה ל"א אלא דמוקמינן לי' אחזקה נגד ס' במציאות כגון ס' אם עשה דבר פלוני או לא מוקמינן לי' אחזקתו קמא שלא עשה הדבר ההוא, אבל לענין הדין האיך שייך לומר מכח החזקה נשתנה הדין שכך קבלנו, שוב מצאתי להרב בעל משנה למלך בהלכות טומאת צרעת פ"ב גם הוא עמד על ענין זה ומחלק בין ספיקא דדינא לספיקא דמציאות, ושמח לבי ויגל כבודי כי כוונתי לדעתו הרמה, אפס בזה יש לתמו' על הפר"ח דמספיקא אין עושין ערי מקלט עה"נ וא"כ מחמירין עליהן במיתתן לדונן כיחידים שעבדו ע"א ומיתתן בסקילה, ואדרבה מספק ראוי להקל עליהן דשמא נעשו עה"נ ומיתתן בסייף דהוא מיתה קלה וכ"כ הלח"מ לעיל הלכה ב', וראיתי עוד להפר"ח לעיל הלכה ב' רוצה להשיג על הלח"מ ואין דבריו מוחוורין בעיני כי מ"ש מפני הצלת נפשות הנשים והטף (ומלת הנשים שכתב שלא בדקדוק הוא דהוא בעצמו כתב דרבינו מודה דאין הנשים נהרגין ויש טעות סופר בדברי רבינו) זה אינו כלום דאפשר להחיות הנשים והטף ולדון האנשים בסייף, גם מבואר כן בש"ס דסנהדרין הנסקלין בנשרפין ידונו בקלה אע"ג דרובן חייבי מיתה חמורה הן דיינין לכולהו בקלה כ"ש היכי דאיכא ספיקא דדינא שאין מחמירין עליהן מכח ספק לדונן במיתה חמורה.
אולם מה דפשיטא לי' להפר"ח דשש ערי מקלט אינן מביאות ע"ע כיון דהגולין שמה אין מעלין שכר דירה ללוים כדאסיק רבא במכות י"ג הנה מדברי רבינו בהלכות רוצח פ"ט הלכה ד' לא נראה כן דכתב שם ואין מודדין לירושלים דירושלים אינה מביאה ע"ע לפי שלא נתחלקה לשבטים ונאמר באדמה אשר ה' אלהיך נותן לך לרשתה, ומדלא הביא ג"כ דהנך שש ערי מקלט ג"כ אינן מביאות ע"ע שמעינן דס"ל דבאמת מביאות ע"ע, ומעתה תקשה מדוע יביאו שש ערי מקלט ע"ע דהא לדעת רבינו אין הגולין משלמין שכר דירה באותן שש ערים כמבואר פ"ח ה"י והיינו דלא ניתנו רק לדירה ולא לחלקם וא"כ לא קרינן בהו נמי באדמה אשר ה' אלהיך נותן לך וצ"ע.
והנראה לענ"ד בישוב זה דס"ל לרבינו דתלמודא דידן פליג על הך דירושלמי מדלא אישתמיט בשום מקום לומר לר"מ כל מ"ח ערי מקלט אינן מביאות ע"ע ולר"י ור' יוסי לפחות בשש ערי מקלט אינן מביאות ע"ע, ע"כ דעת רבינו דאפילו שש ערי מקלט נמי מביאות ע"ע וכ"ש מ"ב הנותרים אף לר"מ ותלמודא דידן הוא עיקר וכוותי' קבע רבינו ההלכה, ולא הוצרך רבינו לבאר בפירוש דערי מקלט מביאין ע"ע כיון דלא הזכיר רק ירושלים שאינה מביאה ע"ע ממילא ידעינן דשאר עיירות כולן אפילו ערי מקלט מביאות ע"ע.
והנה תלמודא דידן בסוטה מ"ה מייתי הא דירושלים אינה מביאה ע"ע וקאמר טעמא דכתיב לרשתה וירושלים לא נתחלקה לשבטים וה"ל לתלמודא למימר נמי דמה"ט גם שש ערי מקלט אינן מביאות לכ"ע וע"כ ס"ל לתלמודא דבאמת זולת ירושלים ליכא עיר שאינה מביאה ע"ע, ודבר זה טעמא בעי כשם דאמעיט ירושלים ממלת לרשתה כיון דלא נתחלקה לשבטים אינה מביאה ע"ע כ"כ ראוי למעט לר"מ כל מ"ח ערי מקלט ולר' יוסי ור"י עכ"פ שש ערי מקלט דאינן מביאות ע"ע, לכן אני אומר בס"ד דרבינו לשיטתו אזיל דהוא פסק דאין ערי מקלט נעשות עה"נ מדכתיב עריך דרשי' המיוחדים לך, ולדעת הראב"ד מצד הסברא יש לחלק בין ירושלים לערי מקלט, רק דרבינו מצא בעה"נ תרי מיעוטי מלת "עריך" ומלת "לשבתה" שדרש בספרי או מלת "תהיינה" שדרשו בספרי זוטא, ומוקמינן להו חדא למעוטי ירושלים ואידך למעט ערי מקלט שאינן נעשות עה"נ, ואע"ג דמצד הסברא אין להוציא מכלל עה"נ רק ירושלים אפ"ה גלי קרא דגם ערי מקלט אינן בדין עה"נ ולולי הי' לנו תרי מיעוטי לא היינו ממעטים ממלה אחת רק ירושלים דמסתבר טפי אבל ערי מקלט לא הוי ממעטינן ולכן לענין ע"ע דלית לן רק חדא מיעוטא שדינן לי' אמסתבר טפי והיינו אירושלים לחודא ולא שאר עיירות אפילו שש ערי מקלט נמי מביאין ע"ע וכ"ש מ"ב הנותרים לבד מירושלים.

תוכן העניינים

סדר משנה על משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה