אור ברסלב

סדר משנה על משנה תורה, הלכות יסודי התורה· רבי בנימין זאב וולף בוסקוביץ

פרק ט · הלכה ב

הלכה א

אם כן למה נאמר בתורה נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך לא לעשות דת הוא בא אלא לצוות על ד"ת. הא דלא הביא רבינו ז"ל פסוק שנאמר קודם לזה נביא מקרבך מאחיך כמוני יקום לך ה' אלקיך אליו תשמעון אפשר לומר טעמו של רבינו ז"ל, הואיל ופסוק זה של נביא אקים להם וכו' שהביא רבינו ז"ל הוא מבואר בתורה ומעצמו שהקב"ה בעצמו ובכבודו אמרו למשה רבינו ע"ה שיאמר אותו לישראל, מה שאין כן הפסוק הקודם נביא מקרבך מאחיך כמוני וכו' הנ"ל שלא אמרו משה בשם השם יתברך ומפיו אלא אמרו כמו שאמר כל התורה כולה מפי ה' ושכינה מדברת מתוך גרונו (ואף שזו היא במשנה תורה ואמרו רבותינו ז"ל משה מפי עצמו אמרו אין הכוונה בו כפשוטו חלילה מלחשוב כך אבל הכוונה בו כמו שפירשו בו המפרשים ז"ל הלא היא כתובה על ספרתן או כפי מה שכתבתי בס"ד במקום אחר ולזה יש מקום להמינים יותר לתפוס בהפסוק הזה האחרון דהיינו מה שאמר הקדוש ברוך הוא בעצמו וכנ"ל לפיכך נקטו רבינו ז"ל לפרשו.
ואפשר לומר עוד בס"ד לענ"ד טעם אחר למה נקט רבינו ז"ל הפסוק האחרון לפי שבפסוק זה האחרון נאמר וז"ל ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו, שיש בזה יותר מקום להמינים לתפוס שעל ידי הנביא ההוא ח"ו יצוה הקב"ה מצות חדשות ותורה חדשה מאתו תצא (אם כי תברם בצדם דא"כ הוי לי' להקרא למימר ודבר אליהם את כל אשר אצום שהרי הציווי יהיה לכל ישראל לא לומר את כל אשר אצונו כאלו לא יצוה אלא לו לבד והרי הנביא הנותן התורה נאמרו לו הציווים שהם על כל ישראל,) אלא ודאי כוונת הקרא הוא כמו שהוא האמת שלא קאי אלא על נביא המוכיח ומזרז העם על קיום התורה והמצות והנה בנביא כזה הציווי הוא לו לבדו שיזרזם ויוכיחם לישראל על התורה וזו אצלו ציווי חדש לפי שעה ולהעם הוא אומר שהוא נצטווה על הזירוז והתוכחה ומוכיחן ומזרזן על המצות ואין להם שום מצוה חדשה בזה, לזה הוצרך רבינו ז"ל לפרשו שהוא קאי רק לענין זה שיהיה כמוך ושאשים דברי בפיו ולענין החלק הזה שהיה בי שהייתי מדריך ומיישר אתכם אל הדרך הטוב לשמוע בקול ה' בהחלק הזה הוא מתדמה ג"כ הנביא שיקים ה' אחרי שגם הוא יהיה באופן הזה ואין כמוך וכמוני הנאמר בקרא מורה על השתוות הגמור אלא רק על הקירוב והדמיון, וגם שיהיו מתדמים בכל מעלה ומדה במקצת כמוהו כמו בענוה וחכמה וגבורה ועושר, וכמו שכתבתי בס"ד לעיל פרק שביעי בשם מהרש"א ז"ל בחידושי אגדות אבל לא כן הפסוק הקודם נביא מקרבך מאחיך כמוני וגו' הנ"ל הנה הוא אין צריך ביאור כי הוא מבואר ממילא תיבת כמוני על מה קאי, דהיינו על מה שקדם לו בפסוק דכתיב שם כי הגוים האלה וגו' אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך ה' אלקיך, נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך הנה אמר שאותן האומות שגירש מפניך בעניני המלחמות או בעניני שאר צרכי המדינה כגון שובע ורעב וכדומה או צורכי יחיד לשאול על אבדות וכדומה הם היו פונים לשאול בהבליהם מעוננים וקוסמים אשר פיהם דבר שוא ואתה עם סגולה האומה הישראלית אף שמנע ממך הבלי הגוים האלה, לא מנע ממך הטוב ההוא כי הטוב ההוא המושג מהבליה' מהמעוננים והקוסמים שהוא הגדת העתידות בעניני צרכי מדינה עפ"י רובא דרובא רוח שקר בפיהם ובלשונם יכזבו וכמו שכתב רבינו ז"ל לקמן אבל לך נתן הטובה והתועלת הזאת באופן יותר שלם שיקים לך נביא כמוני שיגיד לך עתידות מכל מה שיקרא אתכם כמו שאמרתי אני לכם ודבר ה' אמת בפיו.

יעשו מלחמה היום או אל תעשו וכו'. עכ"ל. ובכלל כל הדברים האלו הוא ג"כ להאמין בנביא ה' בכל מה שיגיד לנו עתידות הן לעם ה' בכלל ממלחמה ושלום ושובע ורעב והן במה שנוגע לבני אדם יחידים בדברים פרטיים וכמו שכתב רבינו ז"ל לקמן וגם לדברים אלו הבטיחנו הש"י שיקים לנו נביא לא בלבד להזהיר על התורה וכמו שכתב רבינו ז"ל לקמן פרק והלכה הנ"ל ושם אסמכוהו על הקרא דנביא מקרבך מאחיך כמוני וגו' יע"ש דשם קאי יותר על עניני הגדת העתידות הנאמר ברישא דקרא ההוא מה שאין כן בפסוק זה שהביא רבינו שיותר מבואר בו שקאי לענין להוכיח את העם על התורה והמצות וכן על הציווים הפרטיים שהם לפי שעה ואפילו מה שיצוה ליחיד לעשות צריך לשמוע לו ולכן אסמיך רבינו ז"ל פה בפסוק זה שהביא פה אבל האמת הוא שהפסוק זה כולל כל השני הענינים הנ"ל הציווי והתוכחה על התורה והציווים הפרטים לפי שעה וזאת שנית הגדת העתידות וכן הקרא דלקמן נביא מקרבך מאחיך כמוני וכו' הוא כולל ג"כ שני ענינים הללו, אך שפסוק זה דבר זה מבואר בו יותר מהענין השני ובפסוק האחר הענין השני מבואר בו יותר מהענין הראשון.

תוכן העניינים

סדר משנה על משנה תורה, הלכות יסודי התורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה