אור ברסלב
נשים מדברות על עצמן נקודות קטנות למחשבה › תוכחה "בשרית"!

נשים מדברות על עצמן

נקודות קטנות למחשבה · תוכחה "בשרית"!

בשורה משמחת

התזמורת ניגנה במרץ, הריקודים סערו, הכלה הייתה נרגשת ואושר זרח מפניה. מכרים וידידים לחצו ידיים ואיחלו את מירב הברכות לזוג החדש.

המלצרים במטבח סיימו לארגן את שיירי המנה הראשונה והחלו להגיש את המנה העיקרית.

המנגינה הגיעה לסיומה, הריקודים פסקו, והמוזמנים התיישבו במקומותיהם. מלצרים עטורי פפיון הסתובבו בין השולחנות ומגשים מלאים כל טוב בידיהם.

ואז...

הופעתי אני במלוא הדרי. נכנסתי לאולם ראיתי את מבטי כולם מופנים לעברי. חיפשתי מקום מכובד להיות בו. בשולחן הראשון ישבו נשים פשוטות, כלל לא התאים לי להיות ביניהן.

המשכתי במהלכי ואז... נחתתי על צלחתה של גברת הדורה, חבושה בפאה קוצנית כתמתמה.

חשבתי שתאכל אותי מיד, חתיכת בשר מהבילה וריחנית על מצע ירקות ססגוני, אך להפתעתי היא הצביעה עלי ופנתה אל המלצר - "סליחה אדון מלצר, מהו ההכשר של הבשר?"

משקיבלה את התשובה, החלה לירות שאלות בצרורות:

"שמא שחטו בסכין פגומה?... ואולי הפרה אכלה ירקות של שמיטה?... שמא לעסה תבן לא מעושר, ולכן עכשיו הבשר לא כשר...?"

התחלתי לרעוד, הפפריקה שעלי האדימה עוד יותר והפלפל השחור צרב את בשרי...

קווצי פאתה התנועעו לקצב שאלותיה ואחר קמה ממקומה, תחבה בי מזלג עמוק עמוק והניפה אותי אל - על.

היא צעדה אל עבר המטבח והרעימה בקולה - "מי כאן משגיח הכשרות?"

היא החלה לפלס את דרכה בינות למלצרים ולמגשים עד שהגיעה אליו, בעודי מפרפרת, כמעט מחליקה אל הרצפה.

"אמור נא לי מר משגיח" - פתחה - "האם התבן נשמר משעת קצירה עד שנכנס לפה של הפרה?... אולי לאחר השחיטה התערבה טיפה אחת מחלבה...?"

קצה של חיוך הסתמן לו תחת שפמו של המשגיח, הוא הרגיע וענה: "אין כאן שאלות וספקות, הכל עבר ביקורת ובדיקות!"

נשמתי לרווחה.

האשה אצה למקומה, בתיפוף עקבים קצבי.

או אז, ממש כאשר קרבתי לפיה, הרמתי את עיניי הבשריות ותמהתי: 'איך זה שנחים בשלווה קווצי הפאה עד חצי גבה של הגברת, בעוד בי - חתיכת בשר מגושמת - בוחשים כה עמוק לדעת מאין באתי ולאן אני הולכת'...

תוכן העניינים

נשים מדברות על עצמן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה