נקודות קטנות למחשבה · עקבות שבחול
חלום חלמה אשה.
בחלומה היא רואה שמטיילת היא עם אלוקים לאורך החוף בשתיקה.
בפאתי הרקיע הבזיקו לנגד עיניה כל מאורעות חייה.
ובצמוד לכל מאורע, הבחינה בשני זוגות עקבות בחול.
זוג עקבות הראשון היה שלה. ואילו זוג עקבות השני היה שייך ל... אלוקים.
כאשר תמונות חייה האחרונות הבזיקו מול עיניה, פנתה במבט לאחור להתבונן בעקבות שבחול.
היא הבחינה שפעמים רבות במהלך חייה נראו בחול רק זוג עקבות אחד.
היא גם הבחינה שאותן תקופות היו התקופות העצובות ביותר בחייה -
באותה תקופה בה קיבלה על עצמה ללכת בצניעות גמורה...
באותה תקופה בה הלכה במטפחת ראש פשוטה וצנועה...
באותה תקופה בה הלכה בחצאיות ארוכות ובחולצות רחבות...
באותה תקופה בה כולן הלכו ברחוב איך שרצו ואיך שבא להן...
באותה תקופה בה דיברו עליה בלעג גיסותיה חברותיה ושכנותיה...
באותה תקופה בה כינוה: "פרימיטיבית"... "מיושנת"... "יאכנע..."
באותה תקופה בה נלחמה עם עצמה שלא לוותר על צניעותה ויהי מה...
הדבר הציק לה.
פנתה האשה אל בוראה בלב נשבר ובעיניים דומעות:
"אלוקים למה עזבתני ברגעים הקשים בחיי? הלוא הבטחת ללוות אותי לאורך כל הדרך, כי בנתיבך - נתיב הצניעות - צעדתי והלכתי. אולם הבחנתי, רק בזוג עקבות אחד בתקופות המצערות והמיוסרות ביותר בחיי... בתקופה בה הניסיונות, הקשיים והביזיונות היו מנת חלקי.
ומדוע דווקא אז, שהייתי זקוקה לך ביותר באותה תקופה קשה כל כך, נטשתני והשארתני לבדי...?
והאלוקים ענה מן הדממה:
"בתי האהובה והיקרה לי מכל...
לא נטשתיך מעולם!
מה שהבחנת בזוג עקבות אחד - במשך אותן תקופות של ניסיון וסבל בחייך - היה זה משום שנשאתי אותך על כפיי..."