כשרות המטבח · ראיית אם
לפעמים הניסיון מוכיח עד כמה ראיית אם נכונה היא ומבלי שאיש שם לב היא זורעת זרעים שינבטו ומסוככת עליהם בחכמת אשה כדי שיצמחו לעצים איתנים כמו זה שלפננו...
אולגה דור שני בארץ גם היא זכתה להתחתן ולהקים בית עם ילדים ,אך הסביבה שהיתה גרה היתה זרה ומנוכרת לדת וילדי הרחוב שם יכולים להרוס את נשמתם הרכה והעדינה של ילדיה ובפרט של דניאל בנה הבכור,לכן נקטה בתכסיסי זהירות כדי שיגדל כהלכה ללא מסיתים ומדיחים , בשחרית של שבת הקפידה להעיר את דניאל ללכת ולהתפלל והתעקשה שיצעד לבית הכנסת עטוף בטלית לבנה, דניאל אפילו שהיה ילד ממושמע ועשה ככל אשר צוותה עליו אמו ,בתוך תוכו הוא התבייש … בטליתו הלבנה והזוהרת אשר משווה לו מראה חרדי יחודי שמרחיק אותו מחביריו לשכונה והם כראוי לילדי עמי ארצות כשראוהו מתקרב עם טלית מצוייצת לעגו לו וצעקו לו ''דוס'' שחור וכל כנויי הגנאי שלמדו בתקשורת וסימנו אותו כילד שונה שלא שיייך אליהם אל החברה ה''מתקדמת''
הוא נעלב והם התרחקו לא רצו לשתף אותו במשחקים ולא בטיולים אתה דוס, לעגו לו...
גם בימי חול המועד סוכות ,הוא צעד לעבר התפילה עם לולב הדס וערבה והם צעקו לו בבוז מה פתחת משתלה? למה התחפשת ? והוא מחריש ובשתיקתו יודע שצריך לעשות כמו שאמא אומרת.
פעם ברגע של משבר זעק דניאל בעניים דומעות אמא כל החברים בשכונה מתרחקים ממני ולועגים כל הזמן וצועקים לי בכינויי גנאי אני לא רוצה ללכת עם טלית ולא רוצה שיראו אותי עם ארבעת המינים ,אמא יודעת היא מבינה...
ברכות אימהית אומרת אל תתבייש ביהדות שלך בני , מיליוני יהודים במשך אלפי שנים הלכו עם טלית ותפילין וארבעת המינים בארצות נכר ואילו אתה מתבייש..? מדוע אתה קורא להם חברים, מי אמר שהם חברים שלך , אתה שונה.אתה הולך בדרכו של אברהם אבינו יבוא יום ותדע שלא כדאי להיות חבר שלהם, ה'' בשמיים רואה אותך ומתגאה בך אל תתיחס לאלה שרוצים להרחיק אותך מדרכם של אבותנו הקדושים וכל מטרתם בעולם זה לקלקל ולהתקלקל ודניאל …ממשיך בשתיקתו יודע שאמא צודקת אבל הוא נשאר לבדו ללא חברים מהשכונה.
הימים חולפים שנים חולפות ודניאל גדל וממשיך ללמוד בישיבה קטנה ונשאר שם ללמוד וחוזר אחת לשבועיים לביתו ביום מן הימים בבואו לחופשת שבת ראה מולו את אחד מילדי החבורה אותם אלה שלעגו לו בתחילת דרכו, דניאל בנימוס אמר שלום ומבלי להבין מדוע שאל את הצעיר הגלוי ראש העומד מולו תגיד לי היכן חבירך ?
הוא עם סיגריה בין אצבעותיו הסתכל בשתי עיניו על דניאל ואמר אתה לא הילד ה''דוס'' שהסתובב כאן עם ארבעת המינם ועם טלית.
דניאל ענה לו כן ושוב שותק.
תאמין לי אני מקנא בך אמר לו ילד הרחוב רוב החברים שלנו מהחבורה עכשיו בכלא ושאר החבורה בחקירות נתפסו בעברות פליליות קשות ביותר וסיבכו את כל מי שהיה קרוב אליהם אתה לא היית אתה ניצלת אתה ''דוס'' יש לך מזל שאתה לא מהחבורה שלנו.
דניאל יודע שמי שהציל אותו באמת היתה הטלית הלבנה שמשכה לעג וקלס מהסובבים. הטלית וארבעת המינים, ומי שהציל אותו יותר זו אמא שלו שחייבה אותו ללכת עם טלית, שחלילה לא יהיה גם הוא בין אותם אלה שנחקרים…