אור ברסלב
נשים בהלכה כשרות המטבח

נשים בהלכה

כשרות המטבח

ארבע תעניות

בשר וחלב

א) כתוב בתורה לא תבשל גדי בחלב אמו ג' פעמים, אחד לאיסור בישול, בשר בחלב ואחד לאיסור אכילה, ואחד לאיסור הנאה ולכן אסור לאכול או לבשל בשר וחלב יחדיו וכן צריכים להשתמש בכלים נפרדים למאכלי בשר וחלב.

ב) אכילה על שולחן אחד אסור לשני אנשים לאכול יחדיו בשולחן אחד כשזה אוכל בשר ושני אוכל גבינה, ורק אם פורסת מפה או עושה היכר ניכר כגון אגרטל או ככר לחם שאין אוכלים ממנו מותר להגיש בשולחן אחד מאכלי בשר ולשני מאכלי חלב.

ג) הכנת המאכלים והגשה - אין להניח על שולחן שאוכלים ממנו מאכלי בשר וחלב אבל על השיש או על מגש או שולחן הגשה מותר להניח זה בצד זה מאכלי בשר וחלב ותיזהר שלא יתערבבו זה בזה.

ד) המתנת שש שעות - לאחר אכילת בשר, או עוף, חייבת להמתין שש שעות לאכילת מאכלי חלב וכן בטעימת תבשיל אם לעסה וטעמה מעט ובלעה ממאכלי בשר חייבת להמתין שש שעות. ואם לא בלעה וגם לא לעסה אינה צריכה להמתין אלא רק לשטוף הפה.

ה) ילדים קטנים - מעיקר הדין מותר ליתן לילד קטן מאכלי חלב אחר מאכלי בשר והמחמירים נוהגים להקפיד מגיל שלוש ומעלה ולכתחילה לא יתנו לקטן ממתקים חלביים, אלא מאכלים החיוניים לבריאותו.

ו) טעימה - הטועמת מרק או רוטב בשרי ללא ממשות של בשר וללא בליעה ולעיסה אלא מיד פולטת מהפה ושוטפת במים מותרת אחריו במאכלי חלב.

ז) לעיסה ללא בליעה - הלועסת בשר או עוף לתינוק אפילו שאינה בולעת אלא מוציאה מפיה ומאכילה התינוק צריכה להמתין שש שעות כדין שהיה אחר אכילת בשר.

ח) מעוברת - שהרגישה צורך חזק לאכול מאכלי חלב אחר מאכלי בשר כשלא עברו שש שעות בשעת הדחק יכולה להקל בטעימה כדי להשיב את נפשה.

ט) ויטמינים - הזקוקה לויטמינים לבריאותה יכולה לבלוע אחר מאכלי חלב ובין לאחר מאכלי בשר כל שבולעת כמוסות או טיפות ויטמינים אין כאן חשש אכילת חלב אחר בשר.

י) מראית עין - מותר להגיש בארוחה בשרית מאכלי סויה וטופו הדומים למאכלי חלב ואין לחשוש משום מראית עין וכן בארוחה חלבית שניצל או בשר צמחי פרווה.

יא) בשר עם תבשיל פרווה - אורז או ''פירא'' וכן כל תבשיל פרווה שחומם בכלי עם בשר או עוף יש לו דין של בשר ממש וצריכים להמתין שש שעות מאכילתו ולכן ביצים שמניחים בחמין וכן ירקות שבמרק בשר וכן אורז שחומם עם עוף וכד' יש להמתין אחר אכילתם שש שעות שלמות.

יב) מגרדת - מגרדת שגרדו בה גבינה צהובה או גבינה מלוחה יש לנקותה היטב כשרוצה לרסק בה עגבניה או שאר ירקות שאינם חריפים אבל אין לגרד במגרדת שהיא חלבית ירקות חריפים כשום או בצל.

יג) פרווה בכלי בשרי - תבשיל פרווה וכן ירק שאינו חריף או מלוח שהתבשל בכלי בשרי נקי דינו כפרווה ומותר לאכלו עם חלב וכן הדין בכלי חלבי נקי שבשלו בו תבשיל פרווה שאינו חריף או מלוח שמותר לאכול את התבשיל עם בשר. ואם הכלי אינו בן יומו כלומר שעברו עשרים וארבע שעות מהבישול האחרון עם בשר מותר לאכול את המאכל הפרווה עם מאכלי חלב או בשר אפילו שהוא חריף או מלוח.

יד) מפה - מעיקר הדין אין חיוב לייחד מפה בשרית ומפה חלבית ולכן אם טעתה והגישה מאכלי חלב על מפה בשרית אין בכך כלום ובתנאי שמשתמשים בצלחות ואין מניחים בשר או חלב על המפה ואין עליה שיורי גבינה או בשר.

טו) קרש חיתוך - לכתחילה יש לייחד קרש חיתוך רק לבשר אבל אם הוא נקי ורחוץ היטב ואין בו חריצים של בשר אפשר לחתוך בו סלט ירקות.

טז) סכין - ראוי לייחד סכין פרווה לחיתוך בצל או שום ולשאר דברים חריפים כיון שהירק החריף הופך להיות כסכין ואם הסכין בשרי אז גם הירק בשרי ולהיפך ורק בדיעבד כשיש הפסד מרובה אפשר להקל.

יז) כלי חלבי או בשרי - הגדרתו כל שהשתמשו בו במאכל חם בחום של יד סולדת ובכלי ראשון על האש או בתנור, כגון סיר או מחבת, וכשהכלי נקי ואינו חם והניחה בשר קר על צלחת חלבית וכן להיפך אין המאכל והצלחת נאסרים שדינו ככלי פרווה ואינו אוסר המאכל או את הכלי.

יח) כלי זכוכית - מותר להשתמש בהם למאכלי בשר ולמאכלי חלב מפני שאינם בולעים ואינם פולטים ולכן אם הגישו בארוחה בשרית כלי זכוכית חלביים מותר לאכול בהם והמאכל לא נאסר ואין צריך להגעיל הכלי זכוכית ואפילו שהניחו עליהם בשר רותח ממש.

יט) שאלת רב - בכל מקרה של ספק ושיש שאלה בעניין ערבוב כלים או אפיה של בשר אחר חלב ולהיפך יש לשאול רב מוסמך ולהסביר את המקרה בפירוט ואין לה להחמיר משום חשש בל תשחית או להקל על דעת עצמה מחשש איסור והכל בהתאם למקרה.

עצה יפה

כשמרגישים רעבים אז לפעמים מגיעים לידי כעס

לכן כשרוצה לשפוך את הלב בפני הבעל...

רק אחרי האוכל!!!

שכבר אמרו חז''ל שהאכילה מקרבת את הלבבות...

כ) מאכל פרווה - כשהכינו בכלי בשרי מאכל פרווה מותר לאכל את המאכל פרווה במאכלי חלב וכן להיפך כגון כלי בשרי שהכינו בו אורז האורז מותר במאכלי חלב וכן כוס חלבית נקיה שהכינו בה תה או קפה מותר לשתות בה בארוחה בשרית ויש אומרים שמותר לעשות כן אפילו לכתחילה.

כא) כפית חלבית נקיה - שערבבו בה כוס תה או קפה לארוחה בשרית וכן כוס חלבי נקיה אפילו של חרס או פלסטיק שהגישו בהם משקה חם לארוחה בשרית השתייה נשארה כפרווה. ואפשר לשתותם בתוך ארוחה בשרית וכן הדין בכוס בשרית נקיה כשהכינו בה משקה פרווה.

נקודה למחשבה

המנצח בויכוח הוא... זה שאינו מתווכח

כב) בן יומו - פירושו כלי שבושל בו בשר ב-24 שעות אחרונות ואם בישלה חלב בכלי בשרי בן יומו הדין שהמאכל אסור והכלי צריך הגעלה במים רותחים כדין הכשרה לפסח.

כג) אינו בן יומו - פירושו כלי שבשלו בו בשר וחלפו 24 שעות מהבישול בשרי האחרון בכלי, ובמקרה של טעות ובשלה חלב בכלי בשר שאינו בן יומו לאחר שעברו 24 שעות המאכל שבושל בו מותר בן בשרי ובן חלבי והכלי צריך הגעלה כדין הכשרה לפסח.

כד) מאכלים קרים - אינם אוסרים ואינם נאסרים ולכן אם השתמשו בכלי נקי, חלבי או בשרי, למאכל שונה כיוון שהכלי קר ונקי וכן המאכל אינו חם, מותר באכילה.

כה) אפיית בשר אחר חלב -בין אפיית מאכלי חלב למאכלי בשר ממתינים 24 שעות ולאחר מכן מסיקים התנור בחום גבוה כ-30 דקות ורק אז הוא נחשב כתנור פרווה.

כו) מאפה פרווה שנאפה עם מאפה בשרי - מאפה פרווה שנאפה בתנור עם מאכל בשרי המאפה סופג את הטעם של הבשר ונהפך להיות בשרי וכן הדין עם חלב.

כז) פרווה בתנור בשרי - מאפה או תבשיל שחומם או התבשל בתנור בשרי אע''פ שאין לאוכלו עם חלב אין צריך להמתין אחריו שש שעות.

כח) מדיח כלים - אין להדיח כלי בשר וחלב ביחד ובין הכלים החלבי לבשרי יש לנקות את המדיח משאריות הבשר או החלב.

כט) מיקרוגל - דינו כתנור ואם אין לו גופי השחמה לכתחילה יש לייחד אותו למאכלי בשר או חלב וכשאין אפשרות יכולה לנקותו היטב ולהרתיח בתוכו מים וחומר ניקוי שיפגום בטעם הבלוע בדפנות ואז להשתמש בו בבקופסא אטומה.

ל) ערבוב כלים - בכל מקרה של טעות שהשתמשו בכלי פלסטיק או בכלי מתכת בשרי לחלב רותח או כלי חלבי לבשר רותח צריך להכשיר הכלי כדרך הכשרתו לימי הפסח ואחר ההכשרה דינו ככלי פרווה ולכתחילה תמתין 24 שעות לפני ההכשרה.

לא) כלי בשרי בכיור חלבי - בדיעבד כשהניחו כלים חלביים בכיור בשרי או להיפך אפילו שנגעו בכיור בכלים בשריים מלוכלכים כל הכלים מותרים בשימוש ואין צריכים הגעלה כלל וכן להפך וכל שכן שהכיור נקי והכלים רק הונחו בתוכו.

לב) סקוצ' ומברשת שטיפה לבקבוקים - לכתחילה יש להכין ולהשתמש בסקוצ' מיוחד למאכלי בשר או חלב אבל מעיקר הדין מותר להשתמש בסקוצ' או במברשת אחת לבשר וחלב בתנאי שהכלים נקיים ואין ממשות של בשר או חלב ומשתמשת בסבון ובמים שאינם רותחים.

לג) כלי פרווה - אין צריך סקוצ' מיוחד לכלי פרווה ואפשר להדיחם בסקוצ' חלבי או בשרי בתנאי שאין בו שאריות מזון בשר או חלב ואינה מדיחה במים רותחים.

לד) סיר חלב וסיר בשר על הגז - לכתחילה אין לבשל על הכיריים בבת אחת מאכלי חלב ובסיר השני מאכלי בשר אלא כל אחד לחוד אבל אם מקפידה שיהיו רחוקים שני הסירים זה מזה וסגורים במכסה אפשר להקל.

לה) פלאטה של שבת - כשיש על הפלאטה טיפות של תבשיל בשרי צריכה להיזהר לא להניח עליה לחם ושאר מאכלים ללא הפסק ודינה כבשרית ואם חיממה עליה כלי נקי עם מים חמים או מאכל פרווה מותר לשתותו או לאוכלו עם חלב.

לו) מרק או שמן רותח - אין לשפוך מרק רותח לתוך פח אשפה או כיור במטבח שיש בו שיורי גבינה או חלב משום חשש של בישול בשר וחלב אלא יש לחכות שהמרק יתקרר וכן בשמן שטיגנו בו שניצלים או קציצות בשר וכן חלב רותח יש להיזהר שלא לשופכו על שיורי בשר משום חשש של בישול בשר וחלב.

לז) הגעלת כלים - כלי שנבלע בו מאכלי חלב ובשר כגון כלי חלבי שבשלו בו בשר וכן להיפך וכן סכין של בשר שחתכו איתה גבינה חמה כגון פיצה יש להגעילו כהגעלה לפסח

לח) הגעלת סירים ומחבתות חדשים- יש המחמירים להגעיל כל כלי חדש העשוי ממתכת מחשש שהבריקו אותו בשומן טרף אבל כבר כתבו הפוסקים שאפשר להקל בכך ולא להגעיל סיר או מחבת חדשים תוצרת חו''ל

טבילת כלים

א) כלי סעודה אכילה או בישול, העשויים מזכוכית או מנירוסטה, מתכת, וכד' שנעשו על ידי גוי או היו שייכים לגוי חייבים בטבילה בברכה במקווה הכשר לטבילת אשה.

ב) נוסח הברכה -לפני שמטבילה כלים חדשים מברכת: בָּרוּךְ אַתָּה ה' וכו וציונו עַל טְבִילַת כֶּלִים ואם מטבילה כלי אחד אומרת על טְבִילַת כְּלִי ואפילו אם לא בירכה יצאה ידי חובה ואין צריכה להטביל שוב את הכלי.

ג) חציצה - יש לנקות הכלי לפני הטבילה מכל לכלוך וחלודה ולהסיר המדבקות ושיירי המדבקות כדי שלא יחצצו. ובדיעבד מדבקה שאין מקפידה עליה כגון שיש לה חשיבות אין צריכה להטביל שוב אבל שאריות מדבקה חוצצות אפילו בדיעבד ותטביל שוב ללא ברכה.

ד) טבילה במקווה - יש להזהר ולהכניס כל הכלי לתוך מי המקווה ולוודא שנכנסו מים לתוכו ואם נשאר חלק ממנו בחוץ ללא מים כיוון שאינו ניטהר כולו בבת אחת לא יצא מטומאתו וצריך להטבילו שוב.

ה) חיוב הכלי בטבילה - דווקא שמשתמשת בו לצורך הסעודה, והכלי נוגע במאכל ללא הפסק של נייר וכד', אבל אם אינו נוגע במאכל, כגון שמניחים בו מאכל עטוף בנייר כסף, או על צלחת (טבולה) אין הכלי חייב בטבילה.

ו) מתנה - כלי שקנתה כדי לתת מתנה פטור מטבילה, ואין להטבילו בשביל מקבל המתנה, ורק כלי שקונה להשתמש בו לצורכי סעודה טעון טבילה. ואם הטבילה ונתנה מתנה יש להטבילו שוב ללא ברכה.

ז) כלי סעודה מחו''ל - כלים שהגיעו מחו''ל ויש ספק אם בעלי בית החרושת גויים, יכולה להטביל בברכה, מפני שרוב בתי החרושת בחו''ל של גוים.

ח) כלי שאינו טבול - מאכל שבושל או הוגש בכלי שלא הוטבל, האוכל מותר לאכילה ויש להטביל הכלי.

ט) כלי חשמל - כגון טוסטר מצנם מיחם חשמלי תוצרת חו''ל טעונים טבילת כלים. והניסיון מוכיח שאפילו שהוטבלו לא אירע להם כל נזק אם הניחו אותם עד שהתייבשו. ואם בכל זאת חוששת שיתקלקלו, כגון בכלי הרגיש מאוד למים, יכולה למסור לאומן חשמלאי יהודי שיפרקו ויחברו מחדש או תיתן לגוי במתנה ותבקש מהגוי שישאיל לה את הכלי בחזרה.

י) כלי מתכת וכלי זכוכית - צריכים טבילה בברכה. וכלי פלסטיק וכלי חרס וכלי פורצליין הנוהגים להטבילן לא יברכו על הטבלתן.

יא) כלי חד פעמי - כגון מגשיות כסף,אם משתמשת בהם פעם אחת בלבד אין חיוב להטבילם ורק אם משתמשת בהם שוב חייבים בטבילה כדין כלי מתכת ולא תברך על הטבלתם.

יב) צלחת המיקרוגל - וכן רשתות התנור וגריל וחצובה שעל הכיריים אם מניחים עליהם מאכל ללא הפסק כגון שמחממים לחמניות פיתות וכד', טעונים טבילה ללא ברכה.

יג) אריזות אחסון - מזון הארוז בצנצנת זכוכית, ורוצה להשתמש בצנצנת באופן רב פעמי, יש להטביל הצנצנת ללא ברכה, ויש אומרים שאין חובה להטבילם כלל.

יד) בלנדר - כלי טחינה וריסוק העשויים מפלסטיק אם הסכינים עשויים ממתכת וברזל חייבים בטבילה ולכתחילה יש להטבילם ללא פירוק ואם אין אפשרות יכולה לפרק הסכינים ולהטבילם בברכה.

טו) טרמוס או מטחנת בשר - ידנית יש להטבילם ללא פירוק חלקיהם אלא שהם שלמים ובדיעבד שהוטבלו אחר פירוק אין צריכה להטבילם שוב.

טז) בשבת ויו''ט - לכתחילה אין להטביל כלים בשבת אך כשצריכה מאוד לכלי יכולה להקל ולהטבילו וביום שבת תיזהר שלא לטלטלו היכן שאין עירוב.

יז) כלים שספק אם הוטבלו - או אינה יודעת אם יש חובה להטבילם, תטביל ללא ברכה והכלי מותר בשימוש שלעולם ברכה אינה מעכבת.

יח) משאבת חלב - אשה מניקה השואבת חלב ממשאבת חלב העשויה מזכוכית יש להטבילה ללא ברכה.

צליית כבד

א) כבד - מכיון שהכבד יש בו הרבה דם אי אפשר למלחו ולבשלו כשאר הבשר אלא רק לצלותו על האש ואין חובה לשטוף הכבד במים לפני הצליה.

ב) חיתוך הכבד - כשרוצה לבשלו אחר הצליה קודם הצליה יש לחתוך הכבד לאורך ולרוחב,או לנקבו נקבים החודרים לאורך הכבד מצדו האחד לצדו השני ולהניח מקום החיתוך כלפי האש כדי שהדם יטפטף.

ג) בישול כבד - רק לאחר צליה מותר לבשל כבד אבל אם שהה שלושה ימים במקרר אין לבשלו אפילו לאחר צליה ובדיעבד אפשר להקל.

ד) כלי הצליה - מותר להשתמש בכלי צליית הכבד כגון בסכין או במזלג שנתחב בכבד לשאר צרכי בישול מפני שהדם הנבלע בהם נשרף באש ואינו נבלע בכלי.

ה) שיעור הצליה - עד שיהא ראוי למאכל אדם והוא לפחות כחצי בישול ואין צריכה לצלות הכבד זמן רב עד שישרף ויפחם.

ו) בדיעבד כשלא חתכה - לכתחילה יש לחתוך הכבד לפני הצליה לאורך ולרוחב ואם לא חתכה הכבד יכולה לחותכו אחר הצליה והכבד מותר באכילה.

ז) ניקוב הכבד - כשאינה רוצה לבשל הכבד לאחר הצליה אפשר לנקב הכבד ע''י קיסם או מזלג ותנקוב נקבים שיחדרו לכל עובי הכבד.

ח) כבד שהתבשל ללא צליה - בדיעבד אם בישלה כבד בשמן או ברוטב ללא צליה, הכבד מותר, והרוטב והתבשיל אסורים וכלי הבישול חייב בהגעלה.

ט) על האש - צלית כבד צריכה להיות על האש ממש או ע''י חשמל במקום חם מאד ומותר לצלות כבד על מתקן לצליית כבד ע''י אש או חום חשמל יותר ממאה מעלות ובתנאי שהדם נוזל ונשפך ואינו נבלע בתוך הכבד.

י) הפשרת כבד - יש להזהר ולא להפשיר כבד קפוא במים רותחים. משום חשש בישול הכבד אלא להניחו במים פושרים או במים חמימים שאין היד סולדת מהם.

יא) תיבול ומליחה - אין למלוח הכבד במלח כשאר בשר שלא מוכשר אבל מותר לתבל הכבד בתבלינים ובמלח ויש להסמיך התיבול מיד לצליה וללא השהייה במלח.

יב) הכבדים שבצליה - לכתחילה אין להצמיד הרבה כבדים זה לזה ולצלותם, אלא יש לעשות בניהם רווח כדי שהדם יזוב ולא יבלע בשאר הכבדים.

יג) מוהל הכבד - כבד ראוי למאכל אחר הצליה ואפילו שמטפטף ויוצא ממנו כמוהל דם על הפת אין לחשוש ומותר באכילה, כיוון שאינו דם ממש אלא מוהל שמותר באכילה.

יד) בשר שהוכשר או ניצלה - אין חיוב לבשלו ואפילו שניראה אדום כדם, כל שעבר שיעור מליחה והדחה או צליה כדין, מותר באכילה ולפיכך מותר לאכול בשר חצי מבושל ואין חשש במראה הדם הניראה בצלחת או בפת.

טו) ריאה - מותרת בבישול לאחר מליחה כשאר בשר ואינה צריכה חיתוך, אבל נהגו לקרעה ולפתוח הקנוקנות הגדולים שלה, ומנהג יפה הוא.

טז) הטחול - אע''פ שיש בו מראה אדמומית ונראה כרבוי דם, מותר לאוכלו כשאר בשר על ידי מליחה או צלייה.

הלב

א) הלב - מתקבץ הדם בתוכו בשעת שחיטה, לפיכך צריך לקרעו קודם מליחה ולהוציא דמו כיון שכל הדם ניבלע בתוכו בשעת הצליה.

ב) לבבות שנימלחו - כל לב שניקרע ונימלח היטב כשיעור מליחה והודח מהמלח שעליו מותר לבשלו כשאר בשר וכיום כבר רבים נהגו אפילו שנימלח רק צולין את הלב על האש כדין כבד.

ג) לבבות על האש - כדי לצלות לבבות שלא נימלחו יש לקרען לשניים כדי שהדם לא יתקבץ בתוך הלב ולהשחילן לשיפוד וכן אפשר להניחן על רשת כדי שהדם יטפטף לאש ולא יבלע בבשר.

ד) לבבות שניצלו ללא קריעה - אפילו שלכתחילה יש לקרוע את הלב לפני הצליה אבל כשנצלה ללא קריעה אפשר לקורעו לאחר הצלייה ולהוציא את דמו הבלוע בתוכו ומותר באכילה.

ה) מעורב ירושלמי - חלקי בשר מעורבבים ומתבשלים יחד צריך להיזהר ולא לבשל את חלקי הבשר עם הכבד והלב אלא יש להפריד את החלקים שצריכים צליה לפני מבשלים את כל סוגי הבשר יחד ולאחר שניצלו היטב אפשר לערבבן.

ו) דם ביצים - רק ביצים מחברות שיווק שאינן עשויות לגידול אפרוחים, אלא להטלת ביצים מותרות באכילה אפילו שיש בהם דם ולכתחילה יש להוציא הדם משום מראית עין.

ז) מח, לב, וכבד,- אפילו שמותר לנשים לאכול מח, לב, וכבד, מ''מ ראוי שלא תהיינה רגילות בכך אלא לעיתים רחוקות ובפרט נשים המעוברות והמניקות.

חלב עכו''ם

א) חז''ל אסרו לאכול ולשתות מאכלי חלב שהוכנו או נחלבו ע''י גויים ללא השגחת ישראל (חלב עכו''ם) מחשש שמא יש בהם איסור וכל חלב שמעורב בו חלב גויים אסור באכילה.

ב) מעדני חלב, גלידות ממתקים וכד'- המערבבים בהם אבקת חלב עכו''ם יש מקילים לאכלם משום שאינו חלב ממש אבל לכתחילה יש להחמיר ולא לאכול מאכלים אלו ובפרט לא להאכיל את הקטנים מאכלים אלו שאינם חיונים להם לבריאותם.

ג) תחליף חלב אם - וכן תוסף תזונה לחלב המורכב מאבקת חלב עכו''ם שיש עליו הכשר לאוכלי אבקת חלב עכו''ם יש לעשות את כל המאמצים ולא להאכיל קטנים במאכלים אלו ורק במקום צורך גדול יש על מי לסמוך, אך מיד כשנגמר הצורך יש להפסיק.

שמירת הגוף והנפש

א) זהירות - מאכלים שאינם כשרים מסכנים את נפשו של האדם, ילד יכול להיות אלים בגלל ממתק לא כשר שהוא אוכל, וכן שלום בית יכול להיפגם ממאכלים שמביאים לידי כעס ומכניסים לאדם טבע ואופי של טומאה. לכן אשה הרוצה שבעלה וילדיה יהיו בריאים בגופם ובנפשם חייבת להקפיד שלא יכנסו הביתה מאכלים שיכולים לגרום סכנה.

ב) דגים וגבינה -לבני ספרד ועדות המזרח יש להזהר ולא לאכול דגים וגבינה יחדיו, מפני הסכנה לכן יש לשטוף הידים והפה ולהחליף הסכו''ם בין דגים וגבינה ויש מקומות שנהגו לטגן ולאכול דגים בחמאה ויש להם על מי לסמוך ובני אשכנז נהגו להקל ולאכול דגים וגבינה.

ג) עוגת גבינה - כשמכינים עוגת גבינה יש לבדוק שאין במרכיבים ג'לטין העשוי מעצמות דגים ויש חשש אכילה של דגים וגבינה ביחד ואחינו האשכנזים מיקלים בכך.

ד) דגים ובשר - יש ליזהר שלא לאכול בשר ודגים ביחד, מפני שקשה לצרעת ובין אכילת בשר לדגים, חובה לשטוף ידיים ולשטוף הפה ולהחליף כלים משום הסכנה.

ה) שום בצל ביצה - שום או בצל קלוף וכן ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה, אין לאוכלם מפני שיש בהם סכנה. ואם השאירו מעט קליפה ככיסוי, אפילו רק במקום השורש מותרים באכילה.

ו) שום בצל וביצה בתערובת - מקולפים ומעורבבים עם דבר אחר כגון בשמן או בסלט מותרים באכילה שכל האיסור הוא שהם לבדם אך בתערובת אין בזה איסור.

ז) בדיעבד - יש שכתבו להתיר בצל או שום וכן ביצה קלופים שעבר עליהם הלילה, ואפשר לסמוך עליהם כשיש הפסד מרובה או בשעת הדחק כגון בערב שבת שאין אפשרות להכין.

ח) מים, יין, חלב - שנישארו במשך הלילה, ללא כיסוי אסורים בשתייה ואכילה, ואם היו במקרר שומר נפשו ירחק אבל שאר המשקאות והמאכלים אין בהם חשש.

ט) מתחת המיטה - אין מניחים דברי מאכל ושתיה מתחת המטה, מפני שרוח רעה שורה עליהם בזמן השינה. ובדיעבד במקום הפסד מרובה אפשר להקל.

י) כשרות כלי רחצה - אין צריך להשגיח על כשרות כלי רחצה כשאינם ראויים לאכילה ורק במשחות שיניים שיש בהם טעם טוב צריך להקפיד על כשרותם.

יא) סכנת עניות - יש להיזהר ולא לתלות שיורי לחם בשקית על צידי הפח אשפה או על גדר וכד', כיוון שיש בזה סכנה של עניות.

יב) גזיזת ציפרניים יש להקפיד שלא יתפזרו וידרכו עליהם שיש בזה סכנה, ואם ציפורן נפלה ואבדה תטאטא הריצפה ותנסה להעבירה למקום אחר, משום שרק במקום הראשון שהציפורן נפלה יש סכנה.

יג) ציפרניים - לכתחילה יש לשרוף או לקבור את הצפרניים הגזוזות ויכולה להשליכם לאסלה או בכיור ותיזהר לא להניח הציפורניים על בגדיה. ואפילו על נעליה צריכה להיזהר, מפני שיש בזה סכנה גדולה.

יד) תספורת וגזיזת צפרניים בלילה - מותר לאשה להסתפר או לגזוז הצפרניים בלילה ללא חשש ובפרט כשחוששת מחציצה בטבילה.

טו) ויטמינים ותרופות - הזקוקות לויטמינים צריכות להקפיד על כשרות התרופות ושיש עליהם הכשר מהודר, ואף שיש המתירים במקום חולי לקחת ויטמינים ללא הכשר צריכה לדעת שהמאכלים והתרופות שאינם בכשרות משפיעים על כשרונותיו ותכונותיו של התינוק.

טז) חיים ומוות ביד הלשון יש להיזהר ולא לקלל שום בריה ואפילו את עצמה שיש פעמים שהדבר מתקיים אפילו כשאינה מתכוונת לכן צריכה ליזהר מאוד ובפרט בשעת כעסה.

יז) איסור שבועה - סכנה גדולה להשבע בחיי בניה או בנותיה שחס ושלום יכולה לגרום להם הרס וחורבן רק מכח שבועתה ובכלל וצריכה להיזהר מאוד בכך שלא להשבע אף פעם ואם נישבעה תעשה התרת נדרים אצל חכם.

הפרשת חלה

א) סדר ההפרשה - לכתחילה יש לברך לפני שמפרישה כדי שיהיה עובר לעשייתן ובדיעבד אפילו לא בירכה כלל יצאה ידי חובה וזהו נוסח הברכה בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה תְּרוּמָה ואחר כך לוקחת דבר מועט ואומרת הֲרֵי זוֹ חַלָּה.

ב) כמות ההפרשה - בימינו כמות הפרשת חלה אין לה שיעור, ויכולה להפריש אפילו דבר מועט. ואומנם יש הנוהגות להפריש אחד מארבעים ושמונה חלקים שבעיסה.

ג) חיוב הפרשה - כל עיסה העשויה מקמח מחמשת מיני דגן (שהם חיטה שעורה שיבולת שועל שיפון וכוסמת, ולא הכוסמת המצויה כיום שהיא קיטניות) ונילושה ביין או חלב , מים, דבש, שמן חייבת בהפרשת חלה בברכה. וכשנילושה במיץ טבעי או בביצים בלבד אינה מברכת, וראוי תמיד לערבב בעיסה מעט מים כדי שתתחיב בהפרשת חלה בברכה.

ד) כשיש ספק - כשמסופקת אם צריך להפריש חלה כגון במשקל העיסה או אם נחשב לתבשיל או מאפה וכן אם אינה זוכרת שהפרישה יכולה להפריש ללא ברכה ואפילו אחר האפיה.

ה) שיעור העיסה - כדי להתחייב בהפרשת חלה בברכה הוא אלף חמש מאות ששים גרם (1560) וממדת חסידות טוב להפריש חלה בלא ברכה משיעור אלף ומאתיים גרם.

ו) חיוב בצק בהפרשה - כל בצק המעורבים בו קמח ומים ונעשה לשם אפיה ובשיעור של 1560 גרם חייב בהפרשת חלה בברכה ואפילו אם רק חלק קטן מהכמות שבבצק מיועד לאפיה והשאר לבישול יש לברך על הפרשת חלה.

ז) אופן הפרשת חלה - אין חיוב להפריש חלה בעמידה ואפשר לברך ולהפריש חלה במיושב אפילו לכתחילה.

כל אדם צריך עידוד ושבח

ובדרך כלל עידוד טוב על דבר אפילו הקטן ביותר

יביא דבר גדול ביותר ובפרט בין אשה לבעלה...

ח) כשלא הפרישה - כל מיני המאפה ששכחה להפריש מהם חלה אסורים באכילה כדין טבל, ויכולה להפריש אחר האפיה על ידי צירופם בכלי או סל או שקית גדולה ותקפיד שכל מיני המאפה יהיו בתוך הכלי ואם כבר חילקה לחברותיה כל אחת תפריש בביתה ללא ברכה.

ט) קניה ממאפיות או מהמכולת - ראוי להפריש חלה ללא ברכה מכל מיני מאפה שקונה ואפילו בהשגחה טובה ולכן אם הכל ממאפיה אחת (בדרך כלל במכולת יש יותר ממאפיה אחת ) תצרף בביתה את כולם על השולחן או בתוך שקית ותחתוך חתיכה קטנה מאחד סוגי המאפה ותאמר הרי זו חלה ואם מיני המאפה מכמה מאפיות שונות תפריש מכל מאפיה לחוד ותאמר הרי זו חלה.

י) כשאינה רוצה להפריש - אשה הצריכה כמות גדולה של בצק שחייבת בהפרשת חלה אסור לה להכין בכוונה כמויות קטנות כדי שלא תתחייב בהפרשת חלה אלא תכין הכמות הצריכה ותפריש חלה בברכה.

יא) דין החלה - מצווה לשרוף החלה באש או בתנור ויש לעוטפה בנייר כסף מכל צדדיה וכשאין באפשרותה לישרוף תפריש חלה פחות מכזית ותעטוף בשקית או בנייר ותניח באשפה או תקבור באדמה ואין חיוב לעטוף בשתי שקיות.

יב) בצק מטוגן או מבושל - סופגניות וכן זאלביות שמטוגנות בשמן עמוק וכן שאר מיני בצק המבושלים במים מעיקר הדין אינה צריכה להפריש חלה ואם רוצה להחמיר על עצמה תפריש ללא ברכה.

יג) מלאווח - כשיש בבצק שיעור הפרשת חלה אם כוונתה לטגנו בשמן עמוק מפרישה ללא ברכה אבל אם כוונתה לטגנוו במעט שמן כדי למנוע הידבקות למחבת חייבת בהפרשת חלה בברכה ואם חלק מהבצק מתכוונת לעשות במעט שמן וחלקו בשמן עמוק יכולה להפריש בברכה.

יד) מאפה מזונות - כגון עוגיות עוגת שמרים ''קוראסונים'' ''בסקיוויטים'' ''פיצה'' ''בורקס'' ושאר מיני מאפה כשעושה כמות של מעל 1560 גרם של בצק אפילו שבדעתה לחלקם לכמה מיני מאפה חייבת בהפרשה בברכה.

טו) ג'חנון או ''כובנה'' - בצק המתבשל בסיר אטום ובמכסה סגור דינו כמבושל ומפרישה ללא ברכה אבל אם כוונתה לאפותו ללא מכסה כגון בתבנית או כשהסיר פתוח מפרישה בברכה כיון שדינו כאפוי.

טז) כופתאות - ושאר מיני בצק שעשויים מקמח ומים ומבשלים אותם במרק אינם צריכים הפרשת חלה ואפילו שעושה כמות גדולה מאוד.

יז) בלילה רכה ונוזלית - כגון בלינצ'ס לחוח חביתית מופלתה או רולדת שוקולד שיש בהן שיעור להפרשת חלה. לאחר הכנתם. תצרף כולם בכלי או שקית ותפריש ללא ברכה ויש המדקדקים להפריש פעמיים גם כשהעיסה בלילה וגם כשמוכנה לאכילה ויש הנוהגות להפריש כשהעיסה בלילה ואומרת הרי זו חלה לאחר שתיאפה.

יח) חלה שהוחזרה לבצק - אשה שהפרישה חלה ובטעות החלה התערבבה בבצק אחר או באותה עיסה חייבת לפנות לחכם שישאל אותה על נידרה (כהתרת נדרים) ותפריש שוב בלא ברכה.

יט) נאפה הבצק עם חלה שהוחזרה לעיסה - צריכה התרה אצל חכם בפני שלושה ואם לא עשתה התרה המאפה אסור באכילה וצריכה להגעיל הכלי מהטעם של החלה הבלוע בו.

כ) חלה שהוחזרה לבצק - אשה העושה בצק ומחלקת לכמויות קטנות ומניחה בהקפאה, אם אופה בביתה צריכה הפרשה בברכה, ואם מחלקת בצק לא אפוי אינה חייבת בהפרשת חלה.

כא) צירוף בצק - כשמכינה שני מיני מאפה או שאחת העיסות לבישול ואחת לאפיה כגון שהכינה בצק לסופגנייות ובצק לעוגת שמרים ורוצה לזכות בהפרשת חלה אם טעמו של הבצק דומה לבצק השני ואפילו אם תדביק את סוגי הבצק זה בזה לא יפגם טעמו של המאפה יכולה להדביקם או להכניסם לסיר אחד ולהפריש חלה בברכה על הכל.

בל תשחית

א) כל דבר שיש בו יכולת הנאה לבני אדם יש איסור להשחיתו ולאבדו וכן אסור להשחית או לזרוק לאשפה מאכלים או משקים או בגדים שיש אפשרות שאדם יהנה מהם.

ב) רפואה - מותר להשתמש במאכל לרפואה כגון מרגרינה או שמן זית למריחת עור יבש אם דרך העולם להשתמש בזה ויש צורך לאדם בדבר לא הוי בל תשחית.

ג) סוכריות - מותר לזרוק סוכריות לכבוד חתן וכלה או חתן בר מצווה בתנאי שהסוכריות עטופות ואינן מתבזות ובמקום שנמאסות אין לעשות כן.

ד) שיורי מאכלים - אין לשפוך ולאבד שיורי מאכל כשראויים לאכילת אדם משום בל תשחית וביזוי אוכלין ורק אם התקלקלו מותר.

ה) ביזוי לחם - לחם יש לכבדו יותר משאר מאכלים ולכן הנוהגות להשתמש בפרוסת לחם כדי למנוע שריפת תבשיל או ב''חמוצים'' כדי להטעים המאכל, אם הלחם נאכל אין בזה משום בל תשחית.

ו) לחם יבש - יש להיזהר ולא להשליך בביזיון לחם שראוי לאכילה אפילו כשאין מי שיאכל ויכולה להניחו בתוך שקית וליד האשפה.

ז) תליית פת - יש להיזהר ולא לתלות פת בשקית או תיק אוכל על גבי וו תליה או על מסמר או גדר וכו' שהדבר מביא לידי עניות ובפרט התולין על הגדירות או על פחי האשפה, ובגני הילדים ובתלמוד תורה אפשר להקל לתלות התיקים על מתקן התלייה.

ח) לחם בשקית - מותר להניח ברצפה שקית שיש בתוכה לחם ושאר מאכלים ואין בזה חשש של ביזיון.

ט) עבודות יצירה - שהקטנים עושים בגן יש להקפיד שלא לעשותם ממאכלים הראויים לאכילה משום חשש ביזוי אוכלים.

י) צעצועים ובגדים ישנים - יש להיזהר ולא להשליכם לאשפה כשהם תקינים וראויים לתשמיש האדם אלא תעביר למשפחות הזקוקים להם.

יא) בגדי שחץ - אשה שנשארו לה בגדים שאינן לפי דרכה של תורה מותר לה לאבדן אפילו שמחירם רב ולא תעביר לאשה אחרת שיכולה להכשל ולהכשיל הרבים.

יב) מאכלים ללא כשרות - כשמקבלים הביתה או שקונים בטעות מאכל ללא כשרות מהודרת אין לזורקו אלא אפשר ליתן לאדם אחר שאינו מקפיד על הידור בכשרות.

יג) חומרי ניקוי- מאכלים הידועים כחומרי ניקוי ודרך האנשים להשתמש בהם מותר להשתמש בהם כחומרי ניקוי כגון בלימון להברקת כלי כסף או לשטיפת הידיים וכד'.

יד) קוסמטיקה - מותר להשתמש במיני אוכלים כטיפול קוסמטי כגון מריחת הפנים באבוקדו או הנחת מלפפון חתוך על העיניים וכד' כל שהדרך להשתמש בו מותר.

טו) לגרום לקלקול - מותר לגרום לאוכלים שיתקלקלו ולכן אם נישארו מיני מאכל ואין אפשרות לשמור על טריותם יכולה להשאירם במקום שאינם נשמרים ואחר שנתקלקל טעמם אפשר לזורקן ואין כאן משום בל תשחית.

טז) חלב אשה - אשה מינקת המצטערת מריבוי חלב ורוצה להקל מעליה כאבה מותרת לשאוב חלבה ולזורקו ולכתחילה עדיף שתשתדל למסור לבנק החלב שבקרבתה.

יז) תמצית תה - הראויה לשימוש נוסף יש להיזהר שלא לזורקה מחשש בל תשחית ואם טורח עליה לשמרה יכולה להקל.

יח) בעלי חיים - בעלי חיים כגון חתולים צריך להקפיד שלא להאכילם במאכלים הראויים למאכל אדם משום בל תשחית ואם הבע''ח שייכים לה ואין לה מאכל אחר להאכילם יש לה על מי לסמוך.

ראיית אם

לפעמים הניסיון מוכיח עד כמה ראיית אם נכונה היא ומבלי שאיש שם לב היא זורעת זרעים שינבטו ומסוככת עליהם בחכמת אשה כדי שיצמחו לעצים איתנים כמו זה שלפננו...

אולגה דור שני בארץ גם היא זכתה להתחתן ולהקים בית עם ילדים ,אך הסביבה שהיתה גרה היתה זרה ומנוכרת לדת וילדי הרחוב שם יכולים להרוס את נשמתם הרכה והעדינה של ילדיה ובפרט של דניאל בנה הבכור,לכן נקטה בתכסיסי זהירות כדי שיגדל כהלכה ללא מסיתים ומדיחים , בשחרית של שבת הקפידה להעיר את דניאל ללכת ולהתפלל והתעקשה שיצעד לבית הכנסת עטוף בטלית לבנה, דניאל אפילו שהיה ילד ממושמע ועשה ככל אשר צוותה עליו אמו ,בתוך תוכו הוא התבייש … בטליתו הלבנה והזוהרת אשר משווה לו מראה חרדי יחודי שמרחיק אותו מחביריו לשכונה והם כראוי לילדי עמי ארצות כשראוהו מתקרב עם טלית מצוייצת לעגו לו וצעקו לו ''דוס'' שחור וכל כנויי הגנאי שלמדו בתקשורת וסימנו אותו כילד שונה שלא שיייך אליהם אל החברה ה''מתקדמת''

תוכן העניינים

נשים בהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה