כשרות המטבח · צליית כבד
א) כבד - מכיון שהכבד יש בו הרבה דם אי אפשר למלחו ולבשלו כשאר הבשר אלא רק לצלותו על האש ואין חובה לשטוף הכבד במים לפני הצליה.
ב) חיתוך הכבד - כשרוצה לבשלו אחר הצליה קודם הצליה יש לחתוך הכבד לאורך ולרוחב,או לנקבו נקבים החודרים לאורך הכבד מצדו האחד לצדו השני ולהניח מקום החיתוך כלפי האש כדי שהדם יטפטף.
ג) בישול כבד - רק לאחר צליה מותר לבשל כבד אבל אם שהה שלושה ימים במקרר אין לבשלו אפילו לאחר צליה ובדיעבד אפשר להקל.
ד) כלי הצליה - מותר להשתמש בכלי צליית הכבד כגון בסכין או במזלג שנתחב בכבד לשאר צרכי בישול מפני שהדם הנבלע בהם נשרף באש ואינו נבלע בכלי.
ה) שיעור הצליה - עד שיהא ראוי למאכל אדם והוא לפחות כחצי בישול ואין צריכה לצלות הכבד זמן רב עד שישרף ויפחם.
ו) בדיעבד כשלא חתכה - לכתחילה יש לחתוך הכבד לפני הצליה לאורך ולרוחב ואם לא חתכה הכבד יכולה לחותכו אחר הצליה והכבד מותר באכילה.
ז) ניקוב הכבד - כשאינה רוצה לבשל הכבד לאחר הצליה אפשר לנקב הכבד ע''י קיסם או מזלג ותנקוב נקבים שיחדרו לכל עובי הכבד.
ח) כבד שהתבשל ללא צליה - בדיעבד אם בישלה כבד בשמן או ברוטב ללא צליה, הכבד מותר, והרוטב והתבשיל אסורים וכלי הבישול חייב בהגעלה.
ט) על האש - צלית כבד צריכה להיות על האש ממש או ע''י חשמל במקום חם מאד ומותר לצלות כבד על מתקן לצליית כבד ע''י אש או חום חשמל יותר ממאה מעלות ובתנאי שהדם נוזל ונשפך ואינו נבלע בתוך הכבד.
י) הפשרת כבד - יש להזהר ולא להפשיר כבד קפוא במים רותחים. משום חשש בישול הכבד אלא להניחו במים פושרים או במים חמימים שאין היד סולדת מהם.
יא) תיבול ומליחה - אין למלוח הכבד במלח כשאר בשר שלא מוכשר אבל מותר לתבל הכבד בתבלינים ובמלח ויש להסמיך התיבול מיד לצליה וללא השהייה במלח.
יב) הכבדים שבצליה - לכתחילה אין להצמיד הרבה כבדים זה לזה ולצלותם, אלא יש לעשות בניהם רווח כדי שהדם יזוב ולא יבלע בשאר הכבדים.
יג) מוהל הכבד - כבד ראוי למאכל אחר הצליה ואפילו שמטפטף ויוצא ממנו כמוהל דם על הפת אין לחשוש ומותר באכילה, כיוון שאינו דם ממש אלא מוהל שמותר באכילה.
יד) בשר שהוכשר או ניצלה - אין חיוב לבשלו ואפילו שניראה אדום כדם, כל שעבר שיעור מליחה והדחה או צליה כדין, מותר באכילה ולפיכך מותר לאכול בשר חצי מבושל ואין חשש במראה הדם הניראה בצלחת או בפת.
טו) ריאה - מותרת בבישול לאחר מליחה כשאר בשר ואינה צריכה חיתוך, אבל נהגו לקרעה ולפתוח הקנוקנות הגדולים שלה, ומנהג יפה הוא.
טז) הטחול - אע''פ שיש בו מראה אדמומית ונראה כרבוי דם, מותר לאוכלו כשאר בשר על ידי מליחה או צלייה.