הלכות שבת · חסד לדורות
היושב בשמים משתעשע בבניו המתחסדים זה עם זה ונותן לכל אחד כפועלו במעשה חסד שאדם עושה הוא אינו יודע את הפירות שיניב מעשהו...
למשפחת אלון יש שתי דירות אחת שהם התגוררו בה והשניה שעדיין לא החליטו מה לעשות בה, בעלה האיץ בה להשכיר את הדירה ''לעשות כסף'' כך אמר, אבל היא בצידקותה אמרה שאינה מסכימה, היא רוצה לעשות חסד שלם עם אברכים שלומדים תורה, עם אלה שאין ביכולתם לשלם שכירות בשנה ראשונה בתחילת בניית ביתם וכך היא תעשה מהדירה דירה שלימה של חסד אמיתי , בעלה בתחילה לא הסכים כיון שדירה להשכיר היא מקור הכנסה טוב אבל היא בהתעקשות האופיינית לנשים לא הרפתה עד שהסכים לנסות שנה, וכך הם ניסו שנה אחת שהפכה להיות לעשר שנים ארוכות של חסד שחיו בדירה ללא תשלום אברכים שונים, הנשואים בתחילת דרכם.
הימים חלפו הילדים גדלו והילדה הגדולה החלה בקשרי השידוכין וכשהגיעו לחתימת התנאים ולנושא של היכן יגורו אמר אבא של החתן החדש לזוג הצעיר אין בעיה של דיור, דירה עומדת ומחכה ירושה מהסבתא והם ידורו שם לל שכירות וללא משכנתא ובאמת כך היה שכירות לא היו צריכים לשלם כי דירה הם קיבלו...
היא בינה לבין עצמה יודעת שמשמים כיוונו שילדתה הכלה הטריה תזכה גם היא בדירה שלה, בזכות החסד שעשתה עם אנשים אחרים...
רפואה בשבת
א) חכמים אסרו מלהשתמש בתרופות ולעשות כל צרכי רפואה בשבת ויש מקרים שיש סכנה והתירו לחלל שבת לרפואה ולעשות כל הדרוש לו והכל לפי הענין ולפי החולי ובכל מקרה של ספק יש לשאול רב מורה הוראה.
ב) חולי שאין בו סכנה - הגדרתו שכתוצאה מחולי או כאב נופלים למשכב או כשיש חום גבוה מעל שלושים ושמונה מעלות ומותר לעשות לצורך רפואתו איסורי דרבנן בשינוי או לומר לגוי שיעשה כל הדרוש לרפואתו.
ג) ילדים קטנים - במקרים מסוימים ילדים מוגדרים על פי ההלכה כחולה שאין בו סכנה ומותר לעשות לצורך בריאותם איסורי דרבנן בשינוי לצורך רפואתם.
ד) גרימת הקאה - אם מצטערת מאוד מרוב מאכל או שתיה מותר לה להכניס אצבע לגרון כדי לגרום להקאה כדי להקל על סיבלה.
ה) תרופות- אסור לאשה בריאה לקחת תרופות או למרוח משחות לרפואה, ורק כשהיא בהגדרה של חולה שאין בו סכנה התירו.
ו) ויטמינים וטבליות לחיזוק - שאינם לרפואה אלא לחיזוק מותר לאשה בריאה לשתות ויטמינים אפילו שניכר שהם לרפואה כגון ויטמינים להקלה על פעולת מעיים וכד'.
ז) בדיקה הריון /ביוץ - בדיקה ביתית הנעשית על יד מקלון שיש בו חומר כימי המשנה את צבעו במגע עם נוזל אין להשתמש בו בשבת ובמקום הצורך יש לשאול ת''ח.
ח) תרופות לפוריות - מותר לבלוע גלולות ושאר תרופות כדי שתוכל להתעבר ויכולה אפילו להתחיל הטיפול בשבת.
ט) תרופה לדחיית הוסת - כלה שצריכה לדחות וסתה כדי להיות טהורה בשעת החופה מותר לה לקחת תרופות לדחיה ואפילו להתחיל בשבת וראוי שתתחיל לקיחתם לפני שבת.
י) כאבי וסת - כגון כאבי בטן או כאבי גב או חולשה כללית המלוות את הימים שלפני או בימי הוסת, רק אם מרגישה חולי בכל גופה עד שנפלה למשכב מוגדרת כחולה שאין בו סכנה ומותרת להשתמש בתרופות.
יא) תינוק - הסובל מכאבי בטן חזקים או שיש לו חום גבוה או התכווצויות דינו כחולה שיש בו סכנה ומחללים עליו את השבת.
יב) להשתזף בשמש - מותר לאשה בריאה להשתזף לשם תענוג בשבת בתנאי שעושה כן במקום צנוע.
יג) דלת נעולה - כשננעלה דלת על קטן או שנפל לבור וכד' ויש סכנה לחייו מותר לחלל שבת כדי להצילו, כגון לשבור הדלת או להתקשר לכוחות הצלה.
יד) מד חום כספית - מותר לאשה למדוד חום בשבת כדי לדעת את ימי הביוץ ואין להוריד הכספית לאחר המדידה משום איסור הכנה משבת לחול.
טו) התעמלות - אסור להתעמל לצורך בריאות והתירו רק אם מוגדרת כחולה שאין בו סכנה ומוכרחה לעשות תרגילי נשימה או הליכה או כשמתעמלת להנאה ותענוג.
טז) מכשיר אינהלציה - הזקוקה למכשיר אינהלציה תכוון מערב שבת שעון שבת שידליק ויכבה את המכשיר לשעות מסוימות ומותר בשבת להכניס לתוך כוסית המכשיר את התרופות כשהמכשיר אינו מבשל התרופה אלא רק מפזר הטיפות.
יז) משחת עדינול, בייבי פסטה, בייבי אגיסטן וכד' - למריחה על תינוקות במקום שיש פטריות או אדמומיות אין למרוח על התינוק בשבת, אלא תניח המשחה עם השפופרת, או בקיסם על גוף התינוק או על תחבושת ,טיטול, וכד' מבלי למרוח ואפילו שיתמרח מאליו על ידי הטיטול אין בזה כל חשש.
יח) קילופי עור - אסור לקלף עור מדולדל מהשפתיים או מכפות הרגליים ומכל מקום אחר בגוף ואפילו לנשוך בשיניים קילופי עור יש בזה חשש של איסור מהתורה.
יט) פלסטר - מותר להדביק פלסטר על המכה בתנאי שמכינה ומפרידה משאר החבילה מלפני שבת וכן מותר להוריד הפלסטר.
כ) ישיבה במים חמים - מותר לאשה הסובלת מכאבי טחורים לשבת בתוך אמבטיה של מים חמים כדי להקל על כאביה.
כא) צחצוח שיניים במשחת שיניים - יש מתירים לצחצח שיניים במשחת שיניים כשאין רגילות לראות דם מהחניכיים, ואם אינה משתמשת עוד פעם בשבת במברשת לא תשטוף את המברשת לאחר הצחצוח משום הכנה משבת לחול ועדיף להשתמש במי פה.
כב) קרח - כשרוצה למנוע התפשטות של מכה או חבלה מותר להניח קרח או כל דבר קר וכל דבר שאינו מרפא ויש בו יכולת להוריד הנפיחות על מקום הכאב, כדי להרגע או לקרר מקום נפוח.
כג) גירוד פצע - אסור לחבול או לפצוע את הגוף ולכן אין להוציא דם מפצע שנגלד , וכן אין לגרד או לקלף פצע שעלול להוציא דם.
כד) תינוק שהלך לאיבוד - ילד קטן שהלך לאיבוד ונעדר מהבית שיעור זמן שיש בו חשש שאולי הוא בסכנת חיים מותר להודיע למשטרה על העלמותו.
כה) רחיצה במים חמים - אסור להתקלח במים חמים בשבת אבל מותרת לרחוץ במים חמים שלא התחממו בבוילר חשמלי, חלק קטן מהגוף כשצריכה ניקוי והיגיינה.
כו) רחיצה במים קרים - מותר להיתקלח בשבת במים קרים וכן מותר להשתמש בסבון נוזלי ללא ספוג רחצה (ליפה).
כז) חוקן - אין עושים חוקן בשבת ורק בחולה שאין בה סכנה אפשר להקל.
כח) אטמי אוזניים העשויים מספוג - פקק שהוא מהסוג הספוגי שלא נעשית בו פעולת תיקון או מירוח מותרים בשבת ואסור לשטפם במים לשם ניקוי.
כט) אטמי אוזניים העשויים משעווה - וכן כל סוגי פקקים שצריך להתאימם לאוזן על ידי מיעוך או מירוח אסור להשתמש בהם אפילו שמוכנים מלפני שבת.
ל) כאבי ראש,מיגרנה - במקרה של כאבי ראש חזקים עד שנופלת למשכב ומוגדרת כחולי שאין בו סכנה מותרת בתרופות.
לא) אבקת טאלק ללא ריח - מותר להשתמש בשבת באבקת טאלק שאינה רפואית ונועדה לספיגת זיעה.
לב) אבקת טאלק ריחנית - אין להשתמש בה בשבת על הבגדים כגון גרביים או נעליים אלא על הגוף בלבד.
לג) חום גבוה - בחום של שלושים ושמונה מעלות נחשבת כחולה שאין בו סכנה ואם חום גופה הגיע לארבעים מעלות נחשבת כחולה שיש בו סכנה שמותר לחלל שבת לרפואתו.
לפני שהולכים לרופא
צריך לבקש מה' שיתן לנו שליח טוב והגון שלא יטעה ולא יטעה אותנו
ויש לדעת ולהאמין חזק שה' הוא הרופא האמיתי
ובני אדם הרופאים רק שליחים וכלום אינם קובעים
ותמיד אפשר לשנות הכל, בעזרת תפילה.
יולדת ומניקה
א) הכנות- מן הראוי שאשה שהגיעה לחודש התשיעי להריונה, תסדר בכל יום שישי כל חפציה הנצרכים ללידה לבית חולים ולנסיעה שמא יזדמן לידתה בשבת כדי שלא תצטרך להרבות בחילולי שבת.
ב) לידה בשבת - כל שידוע לאשה בהתאם לגופה שהוא מצב של לידה אפילו ללא צירים כגון הרגשת לחץ שהולד רוצה לצאת או ירידת מים יש לחלל השבת ולנסוע באופן הבהול ביותר לבית חולים ורק אם יש שהות יש להשתדל לעשות המלאכה בשינוי ככל שאפשר.
ג) חשש הפלה - אשה מעוברת שרופא קבע שאם לא תקבל הטיפול הרפואי יש חשש שתפיל הולד ח''ו מותר לעשות כל הדרוש כדי להציל הולד.
שולחן של שבת הוא מקום של קדושה וטהרה
ואינו מקום למריבות לכן יש להנהיג בבית
שאין הערות על שולחן שבת נקודה !!!
ד) נסיעה לבית החולים - לכתחילה משום חשש סכנה בדרך ראוי להזמין אמבולנס שיש בו מיכשור רפואי, אבל אפשר גם מונית עם נהג גוי, ואפילו שמותרת הנסיעה ברכב פרטי עם נהג יהודי כיון שיש פרטים רבים שצריך להזהר בהם צריך לעשות השיקול הנכון בהתאם.
ה) ישוב הדעת -אפילו שלכתחילה אין להעדיף בית חולים רחוק בשביל הידור בכשרות או בצניעות מכל מקום הכל תלוי ביישוב דעתה של היולדת, ולכן אם דעתה של היולדת מתישבת דוקא בבית חולים עם צוות רופאים ואחיות שהיא מעדיפה מותר להסיעה לשם אפילו שהוא במקום יותר רחוק.
ו) לקחת מצרכים לצורך השבת - כשיש צורך לקחת יולדת בשבת אין לקחת מאכלים לצורך המלווה ורק אם אין שם יין לקידוש וסעודות שבת אפשר להקל להוציא מהבית לצורך סעודות שבת.
ז) אדם מלווה - מותר לבעל או לכל אדם שהיולדת סומכת עליו ודעתה מתישבת בכך להתלוות ולנסוע עימה ברכב לבית החולים כדי ליישב דעתה של היולדת.
ח) הוצאה מהבית לצורך הנסיעה - כל מה שצריך בשביל פיקוח נפש מותר להוציא אבל אם יש שהות יש למעט בחילולי שבת ולהוציא בהוצאה אחת.
ט) מוקצה שבתיקים - לכתחילה ראוי להוציא לפני שבת את כל סוגי המוקצה שאינם ניצרכים ללידה ובדיעבד כשיש סוגי חפצים בתיק שאינם לצורך הלידה כגון פלאפון ארנק וכד' עם חפצים הניצרכים ללידה מותר להוציא הכל בפעם אחת בתיק אחד.
י) טלטול רשיון נהיגה - כל תעודה או חפץ שיש בו צורך לנהיגה מותר להוציא ולכן מותר לקחת רשיונות נהיגה תעודת זהות רשיונות רכב וכד'.
יא) ניתוק טלפון אחר השיחה - כשחייגו למד''א או לשאר ארגון סיוע אחר אם יש חשש שלא יקבלו שיחות בתחנת מד''א ויגרם חשש של סכנת פיקוח נפש של אחרים שרוצים לקבל סיוע והטלפון יהיה תפוס אז יהיה מותר.
יב) מלוה כשיורד מהאמבולנס בזמן הלידה - כשהלידה באמצע הנסיעה לבית החולים והנהג עוצר והמלוה יורד מהאמבולנס כדי לא להיות נוכח בלידה מותר לו לחזור לנסיעה אם היולדת עדיין זקוקה לו.
יג) לומר בפה שצריכה מלוה - אשה כשיש לה צירי לידה וכן הכורעת ללדת אינה צריכה לומר בפיה שהיא צריכה שבעלה יבוא איתה ודי בכך שהמלוה יודע שהיא רוצה שיתלוו אליה לנסיעה.
יד) חתימה על טיפול רפואי - מותר לחתום על כל טיפול רפואי הנועד להקל על היולדת ולהצילה מסכנה ועדיף לחתום בשינוי או לבקש מגוי שיחתום במקומה.
טו) כיבוי מכשיר חשמל מפריע - אם נידלק הטיפ בווליום גדול באמצע הנסיעה או בחדר הלידה אם היולדת טוענת שזה מפריע לה וגורם לה היזק כגון שמפריע את מנוחתה וגורם לה לטירוף הדעת מותר למלא בקשתה לצורך ישוב דעתה של היולדת.
טז) אפידוראל - מותר לאשה הסובלת מכאבי לידה לבקש זריקת אפידוראל כדי ללדת ביישוב הדעת ולהשיב את נפשה אבל אם אפשר להימנע מזה גם בימות החול עדיף.
יז) המפלת - אשה שהפילה לאחר ארבעים יום ליצירת הולד הרי היא כיולדת ממש ולכן עד שלושה ימים נחשבת כחולה שיש בו סכנה וכל דיני יולדת חלים גם עליה.
יח) זירוז ללידה - אין שום היתר לעשות זירוז לידה בשביל נוחות בין בשבת ובין בימי החול שלכל תינוק יש מזל שנקבע לו בעת לידתו והזירוז יכול לקבוע לו מזל אחר ואסור להתערב במלאכת שמים ורק במקרה של סכנת חיים לאם או לולד התירו לאשה לקבל טיפול רפואי שיזרז הלידה.
יט) חולה שיש בה סכנה - שלושה ימים ראשונים מהלידה, היולדת בחזקת סכנה ומחללים עליה השבת. ומהיום השלישי עד יום השביעי רק אם אומרת צריכה אני. ומהיום השמיני עד יום השלושים נחשבת כחולה שאין בו סכנה ומותר לעשות לרפואתה מלאכות דרבנן בשינוי או על ידי גוי.
ראוי להתפלל...
אפילו שמותר לחלל שבת בשביל יולדת או חולה
יש נשים המתפללות שלא יצטרכו ללדת בשבת
ושלא יבואו לחלל שבת בעבורן