אור ברסלב
נשים בהלכה הלכות שבת › מעשה של אשה

נשים בהלכה

הלכות שבת · מעשה של אשה

חשוב לזכור !!!

ישנם מקרים שמסובבים אותנו ללא הרגשה ומכריחים אותנו להשתנות בהתאם, הנה אחד המהמקרים הללו שקורים ומשנים את האדם ללא תכנונים מוקדמים.

יום שישי ארבע שעות לפני כניסת שבת

משפחת כהן בעיצומם של הכנות ליום שבת הנרות כבר מוכנות והשעון שבת מכוון והחמין על הפלאטה מתחמם לקראת שבת אבל אלחנן התינוק שוב עם חום והקאות ללא הפסקה אין מנוס מזמינים עזרה ראשונה, הרופא נוגע לוחץ בודק , ובפנים חמורות פוסק את דברו יש לנסוע מיד לחדר מיון הילד במצב מאוד חמור.

יום שישי שלוש שעות לפני כניסת שבת

יוצאים לחדר מיון בית חולים לילדים, עוברים סדרת בדיקות בחדר האחות, והאחות אומרת וחורצת הילד במצב חמור, אין סיכוי שתצאו מכאן לפני שבת ולפי הבדיקות שעשינו יש סיכוי שהתינוק יצטרך עירוי, ואם יתמזל מזלכם תשתחררו בליל שבת. אבל אנחנו שומרים שבת אמרו שני ההורים כאחד,

ענתה האחות הכל תלוי ברופאים ואם הילד יתאשפז אז יש אפשרות שאחד ההורים ישאר ואם הילד ישתחרר אז אין לכם היכן להיות ותצטרכו לנסוע הביתה אפילו בשבת ואני חושבת שמותר לנסוע בשבת לצורך אוכל נפש....

יום שישי שעתיים לפני כניסת שבת

ההורים המודאגים לא יודעים מה לעשות ולמי לפנות הרופא בודק ואומר גם הוא המצב חמור, יש לעבור סידרת בדיקות שיארכו לפחות שעה והתוצאות גם הם יארכו שעה ואחר כך נחליט אם התינוק יתאשפז או ישתחרר. השאלות החלו מנקרות במוחם ומה יהיה אם נשתחרר אחר כניסת שבת היכן נישן? מה עם קידוש ושלוש סעודות? ואם ח''ו יאמרו שאנו צריכים להשאר כאן ולשהות בבית חולים שבת שלימה...

שעה לפני כניסת שבת

הרופאים מסתודדים בודקים ולא בדיוק יודעים כל אחד מעלה סברה אולי זה ואולי זה אבל מה שבטוח המצב חמור מאוד.

האשה אינה יודעת כללים ברפואה היא יודעת כללים בתפילה באמונה בשפיכת הלב לפני בורא עולם ברגע כזה שכל העולם נגדה שאין מי שיחזיר אותה לביתה עם תינוקה היא מבקשת מבעלה שיכנס איתה לחדר מבודד, ובין רופא לרופא הם נכנסים לחדר ההנקה שנמצא בפינת המסדרון והיא אומרת בעניים דומעות אני לא רוצה להשאר פה שבת ואני רוצה שאלחנן יהא בריא נקבל עלינו קבלה אני ואתה כל אחד לבד ותראה שבחצי שעה הקרובה נצא ותהא ישועה...והם מקבלים שניהם קבלה של מצוה.

ארבעים וחמש דקות לפני כניסת שבת

כשיצאו החוצה לחדר המיון התחלפו המשמרות, רופא חדש ליווה אותם לראות איך יתפתחו העיניינים, יש לו תג על חולצתו שמעיד שהוא רופא מתלמד והוא גם בדק נגע לחץ הזיז את הראש ימינה ואת הרגליים שמאלה ורץ מיד לקרוא לרופא אחר, רופא מומחה. המומחה מסתכל בוחן ופוסק באופן חד משמעי מרים גבותיו בפליאה הילד בריא ואני פוסק שאתם משוחררים...

חמש דקות לפני קבלת שבת

הוא בבית הכנסת בשכונתו בתפילת מנחה והיא מדליקה נרות שבת בביתה ועיניה דומעות מתרגשות וכל כולה אומרת תודה, מודים אנחנו לך ריבון העולמים שלעולם לא עזבתנו ולא תעזבנו...

והוא אמנם יודע שאשתו צדיקה אבל הוא לא יודע עד כמה.

הטמנה

א) הטמנה - פירושה עטיפת המאכל או הכלי בכל דבר שנועד לחמם או לשמור על חומו של התבשיל כגון : מגבת, או נייר מגבת, ניילון וכד'. ובערב שבת מותר להטמין רק בדבר ששומר על החום ואינו מוסיף חום כגון בשמיכות וסדינים. ובשבת אסור להטמין אפילו בדבר שאינו מוסיף חום.

ב) בגדים על פאלטה - אפשר להקל ולהטמין בערב שבת בבגדים או סדינים סירים על גבי פלאטה חשמלית ותשתדל שהבגדים לא יגעו בפלאטה וחלק מהסירים ישאר מגולה וכן מותר להסיר את הכיסוי בשבת ולהחזירו בתנאי שהתבשיל מבושל כל צורכו.

ג) פתיחת תנור - אם הניחה בתוך תנור חשמלי ,או על תנור פח המונח על להבת גז ,פלאטה וכד' מאכלים שאינם מבושלים ופתחה בשבת דלת התנור אסור לסוגרה בחזרה אם המאכלים אינם מבושלים.

ד) בקבוק תינוק - מותר להטמין בקבוק של תינוק, שדינו ככלי שני, בתוך מגבת, על מנת לשמור חומו לאורך זמן, אך אין לעטפו במגבת ולהניחו שיתחמם על מקור חום.

ה) פירות וירקות - ושאר מאכלים קרים אסור לעטפם בשבת במגבת ולהניחם במקום חם כדי שיתחממו, אבל אם מניחה במקום שאינו מחמם מותר.

ו) נייר כסף - יש להחמיר ולא להניח על פלאטה חמה תבשיל או פת עטופה בנייר כסף ואפילו שהתבשיל עטוף מיום שישי ויש שכתבו להקל כשאינה עוטפת את התבשיל כולו אלא משאירה פתח לכניסת אויר קר.

ז) שקית ניילון - אסור להכניס לתוך שקית ניילון לחם או תבשיל ולהניחו על הפלאטה או על כל מקור חום אחר משום הטמנה.

ח) תבשיל שהצטמק - אם חוששת שהתבשיל יתייבש או ישרף יכולה לפני כניסת שבת להטמין בתוך התבשיל שקית עם מים ובשבת לנקב את השקית כדי שהמים יתערבבו בתבשיל כדי שלא ישרף או יצטמק.

ט) בקבוק תינוק - מותר להניח בשבת בקבוק או קופסת שימורים בתוך כלי שני עם מים חמים כדי לחמם ההמאכל שבתוכו.

זהירות סכנה !!!

המחלל שבת, יכול לגרום למזל ביש לעצמו ולכל הנילווים אליו, ולכן לפני שמחפשים כל מיני סגולות להצלחה חובה ללמוד ולא לזלזל בהלכות שבת ששבת שומרת על כל מי ששומר עליה

נרות שבת

א) כל אשה נשואה גרושה או אלמנה וכן רווקה שנימצאת במקום שאין מדליקים נרות חייבת בהדלקת נרות בברכה וטוב ליתן שלוש מטבעות לצדקה לפני הדלקת נרות ותתפלל מיד אחר הדלקת נרות שיתן לה ה' בנים המאירים בתורה.

ב) שמן זית - מצווה מן המובחר להדליק בנרות שמן זית ואין הבדל בין שמן זית שנועד למאור לבין שמן זית לבישול ואכילה אלא כל שמן זית שאינו של ערלה והופרשו ממנו תרומות ומעשרות ואורו צלול ויפה מצווה להדליק בו.

ג) שאר שמנים - אם אין שמן זית אפשר להדליק בשמן רגיל כגון שמן סויה חמניות וכו' וכן אפשר להשתמש בשמן שנשאר במחבת או בסיר טיגון בתנאי שדולק יפה וצלול.

ד) נרות שעווה - בימנו שנרות השעווה מאירים יפה אין חובה להדליק בשמן זית ויכולה להדליק בנרות שעווה.

ה) חינוך ילדה להדלקת נרות - ילדה קטנה אינה צריכה להדליק נרות ולכן אין ללמדה להדליק בברכה ואפילו שמתכוונת לשם חינוך אסור ויכולה להדליק ללא ברכה ולהקשיב לאם המברכת.

ו) הדרה עם הוריה - תכוון לצאת ידי חובה בנרות שבת. שמדליקים בביתה ואפילו אם רוצה להדליק בחדרה אינה מברכת, אלא תשמע הברכה מבעלת הבית המדליקה.

ז) פלג המנחה - אי אפשר לקבל שבת לפני פלג המנחה (שהוא בימות הקיץ כשעה ורבע לפני השקיעה ובימי החורף כשעה לפני השקיעה) והמדליקה נרות מפלג המנחה כגון שמדליקה כשעה לפני השקיעה צריכה לקבל עליה שבת מיד, ואסורה בעשיית מלאכה כדי שיהיה ניכר שהדליקה הנרות לכבוד שבת.

ח) תפילת מנחה - ראוי שתתפלל מנחה קודם הדלקת נרות, ואם הדליקה נרות ולא התפללה תפילת מנחה יכולה להתפלל תפילת מנחה של חול אחר הדלקת נרות.

ט) זמן הדלקה - ראוי להדליק נרות כעשרים דקות לפני השקיעה ובדיעבד כשלא הדליקה יכולה להדליק עד כחמש דקות לפני השקיעה.

י) קבלת שבת בהדלקת נרות - כשמדליקה נרות בחצי שעה לפני השקיעה אם מתנה לפני ההדלקה ואומרת ''איני מקבלת שבת בהדלקת נרות'', יכולה שלא לקבל שבת בהדלקת נרות ואפילו שהדליקה הנרות בברכה, תקבל שבת מאוחר יותר, ודי בתנאי אחד לכל השנה.

יא) נגררת אחר הבעל - כשהאיש מתפלל ערבית מפלג המנחה ומקבל שבת מוקדם, לכתחילה תקבל שבת כשבעלה קיבל שבת ואם אינה יכולה, כגון שלא הספיקה ההכנות לשבת תכוון בליבה שאינה נגררת אחר הבעל ותקבל שבת כהרגלה.

יב) אמירה לגוי - לאחר השקיעה אסור להדליק נרות שבת אבל כשעדיין זמן בין השמשות מותר לומר לגוי להדליק והיא לא תברך.

יג) כשכבו הנרות - כשעדיין לא קיבלה שבת יכולה להדליקם שוב כשאר מלאכה המותרת לה לפני כניסת שבת ואם קיבלה עליה השבת ועדיין לא שקעה השמש, יכולה לבקש מאחד מבני ביתה שעדיין לא קיבל שבת שידליק בעבורה ללא ברכה.

יד) ברכת ההדלקה - יש לברך לפני הדלקת הנרות כדי שתהיה עוברת לעשייתן ולא תכנס לספק ברכה לבטלה ויש הנוהגות להדליק הנרות ומכסות עיניהן מברכות ואח''כ נהנות מאור הנרות.

טו) נוסח הברכה - להדליק ''נר של שבת'' ואפילו שמדליקה הרבה נרות כי עיקר החיוב הוא נר אחד וביום טוב שחל בשבת מברכת להדליק נר של שבת ויום טוב ואם לא הזכירה שבת או יום טוב יצאה ידי חובה.

טז) ברכת שהחיינו - אשה המדליקה פעם ראשונה בחייה נרות שבת אינה מברכת שהחיינו על הדלקה זו וכדאי שתלבש בגד חדש ותברך עליו שהחיינו ותכוון גם על הדלקת נרות.

יז) כשהדליקה ולא בירכה - אם סיימה להדליק את כל הנרות ומיד נזכרה ששכחה לברך אינה מברכת ורק אם נשארו עוד נרות להדליק ואפילו נר אחד מברכת עליו.

יח) מספר הנרות - מעיקר הדין די בהדלקת נר אחד בלבד כשיש הנאה מאורו והמנהג כיום להדליק לפחות שתי נרות. ויש הנוהגות להדליק נרות כמספר נפשות בני הבית וצריכה להקפיד להדליק מספר הנרות שרגילה בו.

יט) כששכחה להדליק נרות - צריכה להוסיף נר נוסף על מה שרגילה ואם מדליקה בשמן צריכה להוסיף שמן כקנס על כך שלא הדליקה ואם לא הדליקה מאונס או השאירה אור החשמל שדולק ומאיר את הבית אינה צריכה קנס.

כ) התרת נדרים - הנוהגת להדליק מספר מסויים של נרות ורוצה להפחית מספר הנרות, וכן אם נהגה להדליק בשמן ורוצה לשנות לנר רגיל צריכה התרת נדרים.

כא) שימוש בנרות - אם כבה הגפרור, ועדיין לא סיימה להדליק את כל הנרות, אין להדליקו מנר שבת אלא תדליק גפרור אחר, או שתדליק שאר הנרות מנר שהודלק לכבוד שבת. וכן אין לחמם נר בנר שבת כדי להדביקו שאין משתמשים בנרות שבת לצורך תשמיש אחר מלבד אור.

כב) אופן ההדלקה - יש להדליק את רוב הפתילה בנר ורק לאחר שהאש אחזה היטב בפתילה לעבור לנר השני כדי שלא יחשב כאילו נדלקה מאליה.

כג) בל תשחית - אין להשתמש בנרות יקרים או בכמות גדולה של שמן משום בל תשחית. אלא תשים כמות שמן או נרות שידלקו למשך זמן הלילה בלבד.

כד) כיבוי הגפרור - אם אינה מקבלת שבת בהדלקת נרות יכולה לכבות הגפרור וכן להחזיר הגפרורים למקומם, אבל אם מקבלת שבת לאחר הדלקת הנרות אין לכבות את הגפרור אלא יש להניחו שיתכבה מאיליו.

כה) הגבהת השמן במים - מותר לשים מים בכוסיות השמן כשבכוונתה במים להגביה הנרות או כשמתכוונת לנוי כגון שהמים מתחת לשמן צבועים בצבע מאכל , אבל אם רצונה כדי שהמים יכבו הנר אסור לשים מים בכוסית השמן ואפילו שעדיין לא נכנסה השבת.

כו) מקום הנחתם - לכתחילה יש להדליק הנרות במקום האכילה ויש להשאירם היכן שהודלקו ואם צריכה להעבירם למקום אחר כגון יולדת שהביאו לה להדליק נרות סמוך למיטתה או כשיש ילדים קטנים שיכולים להינזק מותר להניח הנרות אחר ההדלקה במקום גבוה בתנאי שייהנו מאורם.

כז) אור החשמל - יש המקפידים לכבות את האורות לפני הדלקת הנרות כדי שאור הנרות יאיר את הבית לפני אור החשמל ויש שאינם מקפידים בזה.

כח) כבוד הנרות - אסור לעשות מול הנרות כל תשמיש בזוי כהחלפה לתינוק או להושיב קטן שעושה צרכיו בכלי או לשהות ליד הנרות שלא בצניעות ואם מתארחת בביתה אשה שאינה צנועה תסביר לה את ההלכה בנועם.

כט) המתארחת בשבת - כשיש לה חדר נפרד צריכה להדליק בחדרה בברכה, ואם אינה יכולה להדליק בחדרה מסיבות שונות תדליק ללא ברכה יחד עם בעלת הבית ותכוון לצאת בברכתה של בעלת הבית.

ל) המתארחת לסעודת שבת - החוזרת לישון בביתה תדליק בביתה נרות ארוכים שידלקו למשך זמן רב, עד שתחזור לביתה ותיהנה מאור הנרות. וכשחוששת שהנרות יכבו עד שתגיע לביתה יכולה להדליק אור החשמל בנוסף ולסמוך עליו כדי שלא תחשב ברכתה לכטלה.

לא) המתארחת בבית מלון - לכתחילה תבקש אישור מהנהלת בית המלון להדליק בחדרה בהתאם להוראות הבטיחות של המלון, ובליל שבת תשתדל לחזור לחדרה בעוד הנרות דולקות.

לב) כשאין אפשרות להדליק בחדר המלון - אם הנהלת המלון אוסרת בכל אופן להדליק בחדרים תקפיד להדליק הראשונה בחדר אוכל ותברך, (ואם הדליקו לפניה לא תברך) או, תדליק אור חשמל בברכה בחדרה ויצאה ידי חובה.

לג) אכילה ושתייה - מרגע שקיבלה על עצמה שבת אסורה באכילה ושתייה עד הקידוש ואפילו מים אין לה לשתות ואם חייבת לאכול תקדש לעצמה.

לד) שתיית מים אחר הדלקת נרות - אשה שהדליקה נרות שבת וצמאה מאוד לשתיית מים או שנזכרה שצריכה לבלוע תרופה יכולה להקל ולשתות מים או תרופה ללא קידוש כל עוד לא שקעה השמש.

לה) לעיסת מסטיק - אפילו שאסור לאכול לפני הקידוש, אם נישאר בפיה גומי לעיסה (מסטיק) ללא טעם וריח כלל אינה חייבת לזורקו.

ברשות השבת

בשבת אין רשות לדבר דברי חולין או תכנונים לימי החול ואפילו שלפני שמתחילים לתכנן מבקשים ברשות השבת

אין רשות !!

ידוע לכל

שברגעי עשיית מצוה המיוחדת לנשים כגון הדלקת נרות

יש עת רצון יותר מתמיד ולכן

תתן מעות לצדקה

תקבל עליה איזו מצוה או הנהגה טובה

ואז תתפלל ותבקש על בעלה וילדיה

וה' תפילתה ישמע

קידוש של שבת

א) נשים חייבות בקידוש מן התורה, ולכן יכולה להוציא את בני ביתה גברים ונשים אך מטעמי צניעות נכון לנהוג כך רק בשעת הדחק כשאין אדם אחר שיכול לקדש.

ב) קידוש במקום סעודה - היכן ששומעת הקידוש צריכה לאכול פת או לפחות כזית מזונות או רביעית יין ורק כך יוצאת ידי חובת קידוש בין בלילה ובין ביום ולכתחילה צריך שהקידוש והסעודה יהיו באותו מקום.

ג) רביעית יין או כזית מזונות - המתארחת בבית מלון או בשבת חתן וכלה וכד' וקשה לה לחכות לשעת הסעודה יכולה לצאת ידי חובת קידוש ( בשמיעה או שתקדש בעצמה) ולאכול כזית מזונות, או לשתות רביעית יין, כדי שתתחייב בברכה אחרונה ותצא ידי חובת קידוש במקום הסעודה.

ד) כוס חד פעמי - אין חובה לקדש על כוס מיוחדת לקידוש אלא יכולה לקדש על כוס זכוכית או חרס ופלסטיק וכשאין כוס אחרת מותר אפילו על כוס חד פעמי.

ה) מוציאה ידי חובה - אשה מוציאה את האחרים ידי חובת קידוש בתנאי שמקדשת כהלכה ושותה שיעור מלא לוגמיו (כרביעית יין), ובדיעבד כשאחד מהמתכוונים לצאת ידי חובה שתה או מה ששתו כולם היצטרף לשיעור רביעית יצאו ידי חובה.

ו) שתייה מהיין -המקדש על היין חייב לשתות רביעית יין כדי לצאת חובת קידוש. ושאר השומעים אינם חייבים לשתות מיין הקידוש ומ''מ מצווה לטעום מהקידוש לחיבוב המצווה.

ז) עמידה - אין חובה לשבת או לעמוד בשעת הקידוש בין קידוש בליל שבת או קידוש של יום שבת ולכן כשאין בכוחה לעמוד יכולה לשבת בזמן הקידוש, (ואפילו אם שמעה הקידוש כשיושבת וטעמה בעמידה אינו מעכב כלל).

ח) תינוק בידיים - צריכה להיות קשובה לברכת המקדש ולכוון לצאת ידי חובה, ואסור לעשות אפילו מעשה קל ולכתחילה כשמתכוונת לצאת ידי חובה אין להאכיל או להניק ורק כשהתינוק בוכה ואינה יכולה להתרכז ולשמוע הקידוש יכולה להקל.

ט) יין מגולה - לא מקדשים על יין שנשאר מגולה בלילה ולכן יין שנשאר מקידוש הלילה חובה לכסותו ואם שהה במקרר ללא מכסה אפשר להקל.

י) יין שנשאר מהקידוש - לא תחזיר מיד לבקבוק את היין הנותר בכוס הקידוש אלא תמזוג מעט יין מהבקבוק ליין הנשאר בכוס ואחר כך תחזיר הכל לבקבוק היין.

יא) יין מהכוס שהוחזר לבקבוק - אם החזירה לבקבוק היין את היין הנשאר בכוס, והכמות הכללית של היין שהיה בבקבוק גדולה יותר מהיין שהוחזר מותר לקדש על יין זה.

יב) ילד קטן - אינה יוצאת ידי חובה על ידי קטן מתחת לגיל שלוש עשרה, ואם אינה יודעת לקדש תחזור אחריו מילה במילה כל נוסח הקידוש ותשתה רביעית יין מכוס הקידוש כדין המקדש לעצמו.

יג) בדיעבד כשיצאה מהחדר - אשה שלפתע בזמן הקידוש יצאה לחדר אחר ושמעה את הקידוש מהחדר השני אם המקדש כיוון להוציאה והיא התכוונה לצאת ידי חובה יצאה ידי חובה ואין צריכה לקדש שוב.

קידוש שחרית של שבת ויו''ט

א) קידושא רבה - קידוש שחרית של שבת ויו''ט נקרא קידושא רבא וכל חובת הקידוש היא ברכת בורא פרי הגפן בלבד ולכן אם לא שמעה את הפסוקים שלפני הקידוש ושמעה רק את ברכת בורא פרי הגפן יצאה די חובה.

ב) הפסיקה בדיבור- כשהפסיקה בדיבור לאחר ברכת בורא פרי הגפן אינה צריכה לחזור ולקדש שוב ואם רוצה לשתות מהיין צריכה לברך שוב בורא פרי הגפן.

ג) חולה -התירו לחולה לאכול קודם תפלת שחרית, כגון יולדת בימים הסמוכים ללידתה וראוי שתצא ידי חובת קידוש לפני כן.

ד) קידוש על בירה - כשאינה יכולה להמתין לבעלה שיקדש או שאין לה יין לקידוש תתפלל תפילת שחרית ותקדש על בירה לבנה או מיץ טבעי.

סעודות שבת

א) נשים חייבות בלחם משנה ולברך ולבצוע על שתי ככרות פת שלימות ובסעודות שבת צריך לאכול לכתחילה פת יותר משיעור כביצה, (כחמישים וארבע גרם) ורק מי שחולה וקשה לה תאכל לפחות כזית פת ולא תברך על נטילת ידיים.

ב) דגים ובשר - אינה צריכה להכריח עצמה לאכול מאכלים ותבשילים שאינם לטעמה ואינם ערבים לה אלא תאכל רק מה שגורם לה לעונג שבת.

ג) סעודה שניה - יש להכין מאכלים יותר משובחים לסעודת הבוקר של יום השבת שסעודה שניה חשובה יותר מסעודה ראשונה של ליל שבת.

ד) סעודה שלישית - לכתחילה עם לחם משנה וכשקשה יכולה להקל ולאכול כזית מיני מזונות או פירות או בשר או לשתות רביעית יין.

ה) פת קפואה - כגון חלה או פיתה, לכתחילה אין לצרף חלה קפואה ללחם משנה אבל בשעת הדחק כשאין לה אפשרות להשאיל מהשכנים יכולה להקל ולצרף ללחם משנה פת קפואה.

ו) שירי שבת - צריכה להיזהר ולא לשיר בקול שירי שבת ליד קרובים כיון כל שהותר הוא ליד בעלה וילדיה או אביה בלבד ואפילו ליד אחיה יש שכתבו להחמיר.

ז) דיאטה - כשנמצאת בפיקוח תזונה, ואכילתה תגרום לה צער ועוגמת נפש תאכל לפחות פת כשיעור לחיוב סעודת שבת ומשאר המאכלים פטורה.

אזהרה !!!

שולחן שבת זה לא הזמן להתלונן או ל''קטר''

ואפילו כשכולם יושבים יחדיו ויש צורך להעיר ולבקר

צריך להיזהר שלא לגרום למריבות

וכל מה שיש להגיד כדי לתקן לשמור למוצאי שבת לאחר ההבדלה

ואם נשכח מה שרצינו לומר לא נורא... נזכר בשבת הבאה...

הבדלה

א) בעל ואשה - כשהאיש מחמיר על עצמו ביציאת השבת כדעת רבינו תם מותר לו לומר לאשתו לעשות מלאכות בעבורו, ואשה הרוצה להחמיר על עצמה ביציאת השבת חייבת לקבל הסכמת בעלה לכך.

ב) אכילה ושתייה - אין לאכול לפני הבדלה ואפילו שממתינה זמן רב, ואם מוכרחה לאכול חייבת להבדיל על כוס יין בשמים ונר אבל שתיית מים בלבד (ללא טעמים) מותרת אפילו ללא הבדלה.

ג) ברוך המבדיל - כשיצאה שבת ועדיין לא הבדילה אומרת ברוך המבדיל בין קודש לחול ואפילו שיכולה לעשות מלאכה אסורה באכילה עד ההבדלה על הכוס.

ד) חייבת בהבדלה - כשם שחייבת בקידוש, כך חייבת בהבדלה ולכן אם אין מי שיבדיל בשבילה תעשה הבדלה לעצמה ויכולה להבדיל ולהוציא ידי חובה את בעלה וילדיה והמבדילה לעצמה חייבת לשתות מהיין כדין האיש כדי שברכת בורא פרי הגפן לא תהא לבטלה.

ה) שתייה מהיין - נהגו נשים שלא לשתות מיין ההבדלה מטעמים שונים אבל כשאין מי שיבדיל לה והיא מבדילה לעצמה חייבת לשתות רביעית יין כדין קידוש, ולא תחשוש שזכות המצוה שומרת ומגנה ואינה גורמת נזק.

ו) שיעור שתיה מהיין - המבדילה לעצמה צריכה לשתות רביעית יין ואם אינה יכולה לשתות, תטעם מהיין כדי שברכתה לא תהיה לבטלה ואדם אחר ישתה רביעית (ואפשר קטן שהגיע לגיל חינוך).

ז) ברכת מאורי האש - לכתחילה צריכה להיות קרובה לנר בשיעור שיכולה ליהנות מהאור ובדיעבד גם כשהייתה רחוקה יצאה ידי חובה.

ח) דיברה בין הברכות - כששמעה הבדלה והפסיקה בדיבור בין הברכות של ההבדלה אינה צריכה להבדיל שוב אבל בברכות ההבדלה חייבת להאזין היטב ולא להסיח דעתה כדי שלא תיכנס לספק אם יצאה ידי חובה.

ט) המאריכה בסעודה שלישית- הצריכה לברך ברכת המזון לפני ההבדלה תקפיד שלא לסעוד סעודה רביעית מיד אחר ברכת המזון משום חשש ברכה שאינה צריכה אלא יש לשהות שיעור זמן של הפסק והסחת דעת כדי שתוכל לברך שוב המוציא.

י) סעודה רביעית - נשים חייבות בסעודה רביעית ולכתחילה טוב שיבצעו על פת ואם לא יכולה לפחות תאכל מזונות או פירות או לשתות רביעית יין או מיץ ענבים כדי שיעור ברכה אחרונה כדין סעודה שלישית.

יא) זמן סעודה רביעית - לכתחילה טוב להקדים את סעודה רביעית כדי שתהיה סמוכה ליציאת השבת ובבגדי שבת ואם אינה יכולה סמוך תשתדל עד חצות לילה ובדיעבד יכולה לאכול עד עלות השחר.

יב) נרות - יש הנוהגות להדליק נרות לכבוד דוד המלך בסעודה רביעית וטוב שיאמרו על מנהגן בלי נדר.

דיני הכנה משבת לחול

א) מפני כבוד השבת אין להכין בשבת לצורך מוצ''ש או לימי השבוע ואפילו טרחה מועטת אסורה אבל טרחה שהיא לצורך השבת כגון ניקיון מפני הזבובים או ריח רע וכן לסדר הבית לכבוד שבת, מותר.

ב) הכנות שונות - אשה הצריכה להתכונן ליציאה במוצאי שבת אין לה להתחיל בהכנות לפני יציאת השבת ואפילו ללבוש בגדים לאירוע אסור ואם לובשת לכבוד שבת מותר לה להשאר עם הלבוש עד מוצאי שבת.

ג) קיפול בגדים - אין לקפל בגדים, מגבות וכד' לצורך ימי החול אבל כדי לשמור על הסדר בבית, לכבוד השבת אפשר בתנאי שמקפלת ללא קיפול קבוע ובשינוי מקום הקפלים בבגדים.

ד) סידור מצעים ומיטות - מותר לקפל ולסדר המצעים רק כשצריכה להכנס לחדר במשך השבת וכוונתה כדי לכבד השבת ואם לא כן אסור לסדר את החדר.

ה) שטיפת כלים - מותר לשטוף כוסות אם שוטפת לצורך השבת ומתכוונת להשתמש בכוסות אלו בשבת, אבל שאר כלים אסור לשטוף , אלא רק כשיש צורך להשתמש בהן בשבת.

ו) אריזת מזוודות בשבת - המתארחים אצל קרוביהם או בבית מלון אין להם לארוז חפצים לפני צאת השבת ואפילו תיק קטן אין להכין לצורך מוצאי השבת.

ז) הלבשת ילדים - מותר להלבשי הקטנים בבגדי שינה לפני ההבדלה כשזוהי דרכם להתלבש בשעה זו בימי השבוע וגם אינה מתכוונת להקל מעליה טורח הלבשתם במוצ''ש.

ח) איסוף צעצועים - מותר לאסוף צעצועים המפוזרים בבית כשכוונתה שהבית יהיה מסודר לכבוד שבת ובתנאי שיהיו צעצועים שאינם מוקצים ומותרים בטלטול.

ט) ילקוט בית הספר - הכנת מערכת שעות (ספרים ומחברות הנחוצים למשך השבוע) אסורה משום מכין משבת לחול.

י) רחיצת ילדים קטנים- אם דרכה לקלח הילדים כל יום בזמן קבוע ועושה זאת לניקיונם הגופני וכדי לשמור על בריאותם מותר לקלחם, (ויש לקלחם בדרך המותרת על פי ההלכה ללא ספוג רחצה וכן ללא מים חמים שהוחמו בבויילר) אבל אין לקלחם לכתחילה בשביל להקל מעליה טורח רחיצתם במוצ''ש.

יא) מותר לישון בשבת - כדי להיות ערנית במוצ''ש ובלבד שלא תאמר זאת בפירוש שעושה כן לשם מוצ''ש.

יב) הפשרת אוכל קפוא לצורך מוצ''ש - אין להוציא מתא ההקפאה בשבת מאכלים כדי להכינם למוצ''ש ואם צריכה מהמאכל גם לצורך השבת מותר.

יג) מכונת כביסה - הכנסת בגדים למכונת הכביסה מותרת רק כדי למנוע ביזיון לשבת כגון שבגדי התינוקות מדיפים ריח רע או שדרכה בימי השבוע להניחם במכונת כביסה ואין פעולה חשמלית בפתיחת המכונה ובסגירתה.

יד) כשיוצאת בשבת - היוצאת מביתה בשבת ואינה מתכוונת לחזור לביתה עד מוצאי שבת אסור לה להרים הכלים ולנקות השולחן ורק אם מתכוונת לחזור לביתה לפני צאת השבת יכולה לסדר שולחן לכבוד השבת.

זהירות..!!!

אומנם יש פעמים שהתירו לשנות למען השלום

אבל אין שום היתר לחלל שבת בשביל שלום בית..

טו) הורדת כביסה - כשיש גשם או אבק אפשר להוריד בשבת אפילו שהבגדים היו רטובים בין השמשות ומותר להורידם ולקפלם בשינוי ולהכניסם לארון כדי לשמור על הסדר וכבוד השבת.

טז) מחסנית טיטולים - כלי פלסטיק המיועד להכיל בתוכו מלאי של טיטולים ומותקן בדרך כלל ליד מיטת התינוק שהתרוקן מותר למלאתו בשבת אם צריכה לטיטולים במשך השבת ואפילו כשצריכה לטיטול אחד מותר למלא כל תכולתו.

יז) פינוי השולחן - אין לפנות השולחן משיורי מאכל וכלי אכילה אחר סעודה שלישית אלא יש להניח הכל עד לאחר ההבדלה ואם צריכה לשולחן בשבת או שעושה כן מפני כבוד השבת מותר לפנות הכלים.

יח) מתקן יבוש כלים - כאשר הדיחה כלים באופן המותר ולצורך השבת מותר לה להניחם במקומם המתאים על מנת לשמור על הסדר במטבח.

יט) לרוקן פח אשפה- מותר לרוקן פח אשפה שיש בו שיורי מזון או פסולת שיש בה ריח רע הפוגם בכבוד השבת ואפילו לאחר סעודה שלישית כל שעושה זאת לצורך ולכבוד שבת.

כ) הכנת בגדים - אין להכין בגדים למוצאי שבת על מנת שיהיו מוכנים מיד במוצאי שבת שזוהי ההכנה האסורה אלא יכולה ללבשם לכבוד שבת כגון לסעודה שלישית ולהמשיך לבישתם עד מוצאי שבת

כא) הקפאת מים ושאר משקאות - אין להקפיא שתיה או שאר מאכלים לצורך מוצ''ש וכן אין להכניס למקרר בקבוקי שתיה על מנת שיהיו קרים במוצאי שבת משום הכנה משבת לחול

מוקצה

חכמים אסרו לטלטל חפצים מסוימים בשבת שמא יעשו בהם מלאכת חול. או שיזלזלו בכבוד השבת וכאן הבאנו את עיקרי כללי המוקצה הנפוצים בבית.

א) כלי שמלאכתו לאיסור - אסור להרים כלי שדרך ההשתמשות בו בימי החול מביאה לידי עשיית מעשה איסור בשבת כגון מברג או גפרורים וכד' אבל מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו.

ב) טלטול לצורך גופו -כשיש צורך הכרחי להשתמש בכלי שמלאכתו לאיסור כגון בפטיש שנחשב לכלי שמלאכתו לאיסור מותר להשתמש בו כדי לפצח אגוזים.

ג) טלטול לצורך מקומו - מותר להרים כלי שמלאכתו לאיסור לצורך מקומו כגון שצריכה את המקום שמונח עליו, כגון אם יש על השולחן כלי כתיבה מותר להרימם כשצריכה לאכול על השולחן וכד'.

ד) מוקצה מחמת חסרון כיס - הגדרתו כלי מלאכתו לאיסור וחשוב לה ושומרת עליו שלא ינזק ע''י תשמיש אחר כגון: מצלמה, טלפון נייד יקר או דיסק של נגינה וכד'.

ה) טלטולו - מוקצה מחמת חסרון כיס אסור לטלטלו כלל ואפילו שיש חשש שינזק או יגנב ואפילו אם שכחה בחצר חפץ יקר כגון טלפון נייד ויש חשש שיירטב במים אין להרימו ולהכניסו למקומו בשבת.

ו) מוקצה מחמת גופו - הגדרתו חפץ שאין בו שימוש ואינו ראוי למאכל אדם או בהמה, ולא חשבה עליו ככלי לפני שבת.אסור בטלטול כגון: גפרור שרוף שאינו כלי ואינו ראוי למאכל, ולא חשבו להשתמש בו לפני שבת נחשב כמוקצה מחמת גופו אין לטלטלו כלל.

ז) נייר עטיפה של ממתקים - שאין בו שיירי מאכל הרי הוא כמוקצה מחמת גופו שאינו כלי, אינו ראוי לאכילה ולא חשבה עליהם לכלי ואם חשבה עליו לכלי (כגון: נייר עטיפה של קרמבו למשחק) אינו מוקצה.

ח) קטן שאוחז מוקצה - אין להרים ילד קטן שיש בידו מוקצה שמא יפול המוקצה ויבואו להרימו, וילד הבוכה מאוד ויש סכנה לבריאותו מותר להרימו כשיש בידו חפץ חסר ערך, אבל כשיש בידו חפץ חשוב כגון שלט של מזגן, או מצלמה יקרה וכד' אין להרימו אפילו שבוכה מאוד, ומותר לומר לו להניחן במקום המשתמר.

ט) נגיעה במוקצה - כל מוקצה שאינו זז ומתנדנד כשנוגעים בו וכן לא משמיע קול בנגיעה מותר לגעת בו ולהשען עליו ולכן מותר לשבת על מכונית כשאין חשש של אזעקה וכן מותר להניח בגדים על מייבש או מכונת כביסה וכד'.

א) אבזם חגורה שהתפרק - אם דרכה לפרק ולהחזיר בכל ימי השבוע ויש חשיבות לחלקיו ככלים מותר לטלטלו למקום המשתמר ואין להחזירו לחגורה.

ב) אבקות וחומרים להכנת תבשילים - שאינם ראויים למאכל אדם או בהמה כגון אבקת אפיה, קמח, אורז, אטריות דינם כמוקצה מחמת גופו.

ג) אגרטל עם פרחי נוי או פרחי פלסטיק -כשיש מים באגרטל הראויים לשתיית אדם או בע''ח אינו מוקצה ומותר בטלטול,ואם יש בו ריח רע ומאוס מותר לטלטלו.

תוכן העניינים

נשים בהלכה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה