אור ברסלב
נקי כפים פרק יג - לשון נקיה

נקי כפים

פרק יג - לשון נקיה

פרק יב - שבועות ונדרים

(הלכות לשון נקיה וקללות, מספר הבית היהודי להרה"ג הרב זכאי שליט"א)

מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי תַּלְמִידִים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְלוֹמְדִים בִּפְנֵי הֶחָכָם. הָאֶחָד אָמַר: עָשְׂתָה אוֹתָנוּ הַהֲלָכָה הַזֹּאת כְּמוֹ חֲזִיר עָיֵף, וְהַשֵּׁנִי אָמַר: עָשְׂתָה אוֹתָנוּ כְּמוֹ גְּדִי עָיֵף. וְכַוָּנָתָם הָיְתָה, שֶׁהֵם הִתְיַגְּעוּ וְעָמְלוּ הַרְבֵּה לְהָבִין אֶת הַהֲלָכָה. וּלְפִי שֶׁהַתַּלְמִיד הָרִאשׁוֹן הוֹצִיא דָּבָר מְגֻנֶּה מִפִּיו לְדַמּוֹת הַדָּבָר לַחֲזִיר, לָכֵן שׁוּב לֹא דִּבֵּר הֶחָכָם עִם הַתַּלְמִיד הַזֶּה. (פסחים ג:)

וּמַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי תַּלְמִידִים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִים וְלוֹמְדִים בִּפְנֵי הֶחָכָם. הָאֶחָד אָמַר: מִפְּנֵי מָה בּוֹצְרִין בְּטָהֳרָה וְאֵין מוֹסְקִין בְּ"טָהֳרָה"? וְהַשֵּׁנִי אָמַר: מִפְּנֵי מָה בּוֹצְרִין בְּטָהֳרָה וּמוֹסְקִין בְּ"טֻמְאָה"? אָמַר הֶחָכָם: מֻבְטָח אֲנִי בְּתַלְמִיד זֶה [כְּלוֹמַר, בַּתַּלְמִיד הָרִאשׁוֹן שֶׁאָמַר "וְאֵין מוֹסְקִין בְּטָהֳרָה" וְלֹא הוֹצִיא תֵּבַת "טֻמְאָה" מִפִּיו] שֶׁיּוֹרֶה הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל, וְלֹא הָיוּ יָמִים מוּעָטִים עַד שֶׁהוֹרָה הוֹרָאָה בְּיִשְׂרָאֵל. (שם)

פַּעַם יָשְׁבוּ שְׁלשָׁה כֹּהֲנִים בְּמָקוֹם אֶחָד וְסִפֵּר כָּל אֶחָד עַל הַקָּרְבָּן שֶׁאָכַל בְּאוֹתוֹ יוֹם. הָאֶחָד אָמַר שֶׁהִגִּיעַ לוֹ כְּשִׁעוּר פוּל, וְהַשֵּׁנִי אָמַר שֶׁהִגִּיעַ לוֹ כְּשִׁעוּר זַיִת, וְהַשְּׁלִישִׁי אָמַר שֶׁהִגִּיעַ לוֹ כְּשִׁעוּר זְנַב הַלְּטָאָה. וּלְפִי שֶׁזֶּה הָאַחֲרוֹן דִּבֵּר בְּלָשׁוֹן מְגֻנָּה, נִכְנַס הַדָּבָר בְּלֵב חֲכָמִים, וּבָדְקוּ אַחַר מִשְׁפַּחְתּוֹ וּמָצְאוּ שֶׁאֵינוֹ כֹּהֵן אֲמִתִּי. (שם)

א. בַּעֲוֹן נַבְלוּת פֶּה צָרוֹת רַבּוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, וּבַחוּרֵי שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל מֵתִים, יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת צוֹעֲקִין וְאֵין נַעֲנִין, וְכָל הַמְנַבֵּל פִּיו - אֲפִלּוּ חוֹתְמִין עָלָיו גְּזַר דִּין שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה לְטוֹבָה, הוֹפְכִין עָלָיו לְרָעָה (שבת לג.). וּמִי זֶה הָאִישׁ שֶׁלֹּא יֶחֱרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה בְּשָׁמְעוֹ אֶת כָּל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ כַּמָּה רָעָה גּוֹרֵם הַמְנַבֵּל פִּיו, וְלֹא הַמְנַבֵּל פִּיו בִּלְבַד אָמְרוּ שֶׁרָאוּי לְעֹנֶשׁ גָּדוֹל כָּזֶה - כִּי גַּם הַשּׁוֹמֵעַ נִבּוּל פֶּה וְשׁוֹתֵק נֶעֱנָשׁ. (תוכחת חיים, בראשית עמ' נא)

ב. הַמְנַבֵּל אֶת פִּיו [הֲרֵי הוּא] כְּבַד עָוֹן וְנִתְעָב וְנֶאֱלָח, כִּי עָזַב וְהִנִּיחַ הַבּוּשָׁה וְהַצְּנִיעוּת, שֶׁהֵן הַמִּדּוֹת הַיְדוּעוֹת לְזֶרַע הַקֹּדֶשׁ, וְהָלַךְ עַל שְׁבִילֵי עַזּוּת פָּנִים, שֶׁהִיא מִדַּת הַנְּבָלִים הָרָעִים, וְהַשֵּׁנִית - כִּי חִלֵּל אֶת קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ו): "וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה", וְזֶה נָהַג עַל דֶּרֶךְ הַסְּכָלִים הַנִּמְאָסִים הַמְרֻחָקִים מִדֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל שֶׁכֻּלּוֹ יָפֶה אַף נָעִים, וְעָלָה בָּאְשָׁם וְתַעַל צַחֲנָתָם, וְכָל חָכָם וְנָבוֹן שַׁקֵּץ יְשַׁקְּצֵם וְתַעֵב יְתַעֲבֵם, וְהִנֵּה הוּא מְחַלֵּל כְּלִי הַשֵּׂכֶל אֲשֶׁר הוּא יָקָר מִכָּל כְּלִי חֶמְדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כ, טו): "וּכְלִי יְקָר שִׂפְתֵי דָעַת". (שערי תשובה, שער ג אות רכט)

ג. הַפּוֹגֵם פִּיו בִּדְבַר נְבָלָה - פּוֹגֵם בְּנַפְשׁוֹ, וּמְטַמְּאִין אוֹתוֹ בְּקֶרִי לְבַטָּלָה, וְנִדּוֹן בְּמִיתָה עוֹלָמִית, וְאֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת אַרְבָּעִים יוֹם, וּבְהֵיכַל נֹגַהּ שִׁשָּׁה מַלְאָכִים עִם מָאתַיִם אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ כִּתּוֹת מְנַדִּין אוֹתוֹ לַמּוֹצִיא לְבַטָּלָה. (צפורן שמיר, סי' יא אות קעח)

ד. הָאִסּוּר לְדַבֵּר נַבְלוּת הַפֶּה לֹא נֶאֱמַר דַּוְקָא בְּמִי שֶׁדָּמוֹ רוֹתֵחַ, שֶׁמִּדֵּי דַּבְּרוֹ בָּא לִידֵי תַּאֲוָה, אֶלָּא גַּם בְּמִי שֶׁמְּדַבֵּר נַבְלוּת פֶּה דֶּרֶךְ שְׂחוֹק בְּעָלְמָא הַדָּבָר אָסוּר, כִּי נִבּוּל פֶּה הוּא עֶרְוָתוֹ שֶׁל הַדִּבּוּר מַמָּשׁ וְאָסוּר מִצַּד עַצְמוֹ, מִלְּבַד הֱיוֹתוֹ גּוֹרֵם וּמֵבִיא לְאִסּוּרִים אֲחֵרִים. (מסילת ישרים פרק יא)

ה. אוֹתָם אֲנָשִׁים הַמְדַבְּרִים נִבּוּל פֶּה אוֹ לָשׁוֹן הָרָע אוֹ חוֹשְׁדִים בִּכְשֵׁרִים בְּכַוָּנָה וְאוֹמְרִים: "הַמָּקוֹם יִמְחַל לִי, לֹא יַחֲשֹׁב לִי עָוֹן," אֵינָם מְבִינִים כִּי לֹא יֹאבֶה ה' סְלוֹחַ לָהֶם, אֶלָּא אַדְּרַבָּה - יִכְבַּד עָנְשָׁם, כִּי הֵם יוֹדְעִים רִבּוֹנָם וּמְכַוְּנִים לִמְרֹד. (יעלזו חסידים עמ' קי)

כְּשֵׁם שֶׁהַלָּשׁוֹן הַנְּקִיָּה שֶׁל הָאָדָם מַשְׁפִּיעָה לְכָל גּוּפוֹ קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה, כֵּן, חָלִילָה, אִם מְנַבֵּל פִּיו, הֲרֵי הוּא מַשְׁפִּיעַ טֻמְאָה עַל כָּל גּוּפוֹ. וְהַמְפָרְשִׁים הִסְבִּירוּ זֹאת עַל פִּי מָשָׁל.

מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ לוֹ יֵינוֹת חֲשׁוּבִים שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים בְּנוֹדוֹת חֲשׁוּבִים, שֶׁכֵּן עוֹשִׂים הוֹלְכֵי דְּרָכִים וְעוֹבְרֵי אֹרַח - שֶׁמַּנִּיחִים אֶת הַיַּיִן בְּנוֹדוֹת חֲשׁוּבִים, וְעוֹשִׂים לָהֶם שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל קָנֶה אוֹ שֶׁל כֶּסֶף לְהוֹצִיא אֶת הַיַּיִן דַּרְכּוֹ.

בָּרוּר מֵאֵלָיו, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁהַקָּנֶה יִהְיֶה מְנֻקֶּה מִכָּל לִכְלוּךְ. שֶׁאִם הַשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁל הַקָּנֶה מְזֹהֶמֶת וּמְלֻכְלֶכֶת - אַף עַל פִּי שֶׁהַיַּיִן נָקִי, הֲרֵי גַּם הַיַּיִן נִמְאָס בְּעֵינֵי רוֹאָיו וְלֹא יִשְׁתּוּ מִמֶּנּוּ, כֵּיוָן שֶׁסּוֹף סוֹף יָצָא דֶּרֶךְ שְׁפוֹפֶרֶת מְלֻכְלֶכֶת, וְלָכֵן לֹא יִשְׁתּוּ מִמֶּנּוּ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִשְׁתּוּ הַמְּלָכִים וְהָאִסְטְנִיסְטִים.

וְהִנֵּה, עַבְדּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ לֹא נִשְׁמַר בְּנִקְיוֹן הַשְּׁפוֹפֶרֶת, וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ בְּמִינֵי זֻהֲמוֹת וְסִרְחוֹנוֹת עַד שֶׁנִּמְאֲסָה בְּעֵינֵי כָּל רוֹאֶיהָ, וּבָא לְהָרִיק אֶת הַיַּיִן דֶּרֶךְ פִּי הַשְּׁפוֹפֶרֶת. וַהֲרֵי עֲוֹנוֹ נִכְפָּל כִּפְלַיִם - כִּי מִלְּבַד שֶׁנִּמְאָס הַיַּיִן בְּעֵינֵי כָּל רוֹאָיו, בְּנוֹסָף לָזֶה גָּרַם לַמֶּלֶךְ צַעַר, שֶׁקָּצָה נַפְשׁוֹ מִזֶּה. שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הָאִסְטְנִיסְטִים - שֶׁאִם רוֹאִים דָּבָר מָאוּס, תָּקוּץ נַפְשָׁם.

וְהַנִּמְשָׁל - שֶׁהָאָדָם הוּא כְּמוֹ הַנּוֹד שֶׁבְּתוֹכוֹ מֻנָּח הַיַּיִן, שֶׁהוּא הַמַּחֲשָׁבָה וְהָרָצוֹן וְהַשֵּׂכֶל וְהַבִּינָה, וְהַקּוֹל הַיּוֹצֵא וְהַדִּבּוּר שֶׁל חֲמִשָּׁה מוֹצְאוֹת הַפֶּה וְהַלָּשׁוֹן הוּא דֻּגְמַת הַקָּנֶה וְהַשְּׁפוֹפֶרֶת שֶׁמַּנִּיחִים בְּרֹאשׁ הַנּוֹד לְהוֹצִיא הַיַּיִן דֶּרֶךְ שָׁם, שֶׁכָּל דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב יוֹצְאִים דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן, וְהוּא הַיַּיִן שֶׁל מַלְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם לַעֲבֹד עֲבוֹדָתוֹ וּלְהוֹדוֹת וּלְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה, וְהוּא עוֹבֵר אֹרַח בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּמוֹ הוֹלְכֵי דְּרָכִים שֶׁמַּנִּיחִים הַיַּיִן בְּנוֹדוֹת. וְאִם הָאָדָם לֹא נִשְׁמָר בִּלְשׁוֹנוֹ מִלְּדַבֵּר דִּבְרֵי נַבְלוּת וּמְאִיסוּת, אֲזַי אֵין לְךָ מְשֻׁקָּץ וּמְתֹעָב לִפְנֵי הַמָּקוֹם יוֹתֵר מִזֶּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, וַהֲרֵי וַדַּאי כָּל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ נִמְאָס. שֶׁכְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַלָּשׁוֹן נִמְאָס וּמְזֹהָם, אָז הַיַּיִן, שֶׁהוּא הַתְּפִלּוֹת וְהֶבֶל הַיּוֹצֵא מִן הַפֶּה, הֲרֵי הוּא מָאוּס לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן צָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר עַל נִקְיוֹן לְשׁוֹנוֹ. (קול ששון)

תוכן העניינים

נקי כפים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה