פרק יא - שקר · הֲיָדַעְתָּ?!
אֵין מָאוּס בְּעֵינֵי ה' יִתְבָּרַךְ כְּשֶׁקֶר, וְלֹא מָצִינוּ אַזְהָרָה כְּאַזְהָרַת הַשֶּׁקֶר, וְלָכֵן נִזְכַּר בּוֹ לְשׁוֹן "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק" - שֶׁיֵּשׁ לְהִתְרַחֵק מֵהַשֶּׁקֶר וּלְמָאֳסוֹ. וַאֲפִלּוּ מְדַבֵּר אֱמֶת וְרַק מְעָרֵב בְּסִפּוּרוֹ דְּבַר שֶׁקֶר, עוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה מֵהַתּוֹרָה "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק", וְכָל שֶׁכֵּן אִם כְּתוֹצָאָה מִשְּׁקָרָיו מַפְסִיד הוּא אֶת חֲבֵרוֹ, אֲזַי נִכְשָׁל הוּא גַּם בִּגְנֵבָה. וְהַמְעָרֵב שֶׁקֶר בְּסִפּוּרָיו לַהֲנָאָתוֹ, וְאַף שֶׁאֵינוֹ גּוֹרֵם בְּכָךְ שׁוּם נֶזֶק לְזוּלָתוֹ - גָּדוֹל מְאֹד עָנְשׁוֹ. וְגַם הַמְשַׁקֵּר מִתּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לִבּוֹ לְדַיֵּק בְּסִפּוּרָיו, גַּם הוּא מִכְּלַל כַּת הַשַּׁקְּרָנִים יִמָּנֶה. (רבנו יונה)
מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי יוֹסֵף "נוֹטֵר הָאֱמֶת"
אָבִיו שֶׁל רַבִּי יִצְחָק הַמַּגִּיד מִדֶּרְהוֹבִיץ הָיָה שְׁמוֹ "רַבִּי יוֹסֵף נוֹטֵר אֱמֶת", כִּי לְעוֹלָם לֹא הָיָה מְשַׁנֶּה מִדִּבּוּרוֹ וְסָר מֵהָאֱמֶת יָמִין וּשְׂמֹאל.
מַעֲשֶׂה וּבָא יְהוּדִי לְבֵיתוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵף וּבִקְשׁוֹ שֶׁיַּחְבִּיא לוֹ חֲבִילַת סְחוֹרָה מֻבְרַחַת, כִּי שׁוֹטְרֵי הַמַּלְכוּת מְחַפְּשִׂים אַחֲרָיו. וְנִמֵּק אוֹתוֹ אָדָם וְאָמַר לְרַבִּי יוֹסֵף: "אֶצְלְךָ וַדַּאי לֹא יָבוֹאוּ הַמִּשְׁטָרָה לְחַפֵּשׂ, כִּי הֲלֹא הִנְּךָ יָדוּעַ כְּאָדָם אֲמִתִּי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁקֵּר, וְלֹא יַחְשְׁבוּךָ לְמַבְרִיחַ סְחוֹרוֹת."
סֵרַב רַבִּי יוֹסֵף, כְּדַרְכּוֹ, שֶׁלֹּא לְסַיֵּעַ בְּעִנְיְנֵי שֶׁקֶר וְרַמָּאוּת, אוּלָם אוֹתוֹ אָדָם הִפְצִיר בּוֹ מְאֹד, וְהִתְחַנֵּן וְאָמַר לוֹ: "בְּסֵרוּבְךָ אַתָּה הוֹרֵס אֶת חַיַּי. הַשּׁוֹטְרִים רוֹדְפִים אַחֲרַי, וְאִם יִתְפְּסוּנִי - יַעֲנִישׁוּנִי קָשׁוֹת!"
שְׁאָלוֹ רַבִּי יוֹסֵף: "כַּמָּה שָׁוָה סְחוֹרָתְךָ זוֹ הַמֻּבְרַחַת?" עָנָה: "חֲמִשִּׁים רוּבָּלִים!"
הִמְשִׁיךְ רַבִּי יוֹסֵף וְשָׁאַל: "הַאִם תִּמְכֹּר לִי אוֹתָהּ?" "לָמָּה לֹא?" עָנָה הַסּוֹחֵר.
פָּנָה רַבִּי יוֹסֵף לִשְׁכֵנָיו, לָוָה אֶת אוֹתוֹ הַסְּכוּם וְקָנָה אֶת הַסְּחוֹרָה מֵהַסּוֹחֵר בְּכֶסֶף מָלֵא. הַסּוֹחֵר הִסְתַּלֵּק בְּשִׂמְחָה מֵהַמָּקוֹם, שֶׁהֲרֵי מֵהַסַּכָּנָה נִצַּל - וְגַם קִבֵּל שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם.
הָלַךְ רַבִּי יוֹסֵף, נָטַל אֶת הַסְּחוֹרָה וּשְׂרָפָהּ בָּאֵשׁ, בְּחָשְׁשׁוֹ שֶׁאוּלַי יָבוֹאוּ וִיחַפְּשׂוּ בְּבֵיתוֹ וְיֵאָלֵץ לְשַׁקֵּר, וּבָזֶה הִצִּיל אֶת הַסּוֹחֵר מִסַּכָּנָה - וְאֶת עַצְמוֹ מִשֶּׁקֶר. יָמִים רַבִּים עָמַל רַבִּי יוֹסֵף לְשַׁלֵּם אֶת הֲקָפוֹתָיו שֶׁלָּוָה עֲבוּר אוֹתָהּ סְחוֹרָה. (מדבר שקר תרחק)