פרק י - נקימה ונטירה · תְּנַצַּח הָאַהֲבָה אֶת הַשִּׂנְאָה
וְאִם תֹּאמַר, מַדּוּעַ אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַזְהִיר בְּלָאו עַל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁסְּתָם אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁאִיל לַחֲבֵרוֹ כֵּלָיו, שֶׁהֲרֵי עַל זֶה לֹא מָצִינוּ אִסּוּר בַּתּוֹרָה, וְאִלּוּ עַל זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָלָיו טַעֲנָה גְּדוֹלָה - שֶׁלֹּא רָצָה חֲבֵרוֹ לְהַשְׁאִילוֹ תְּחִלָּה - כֵּן הִזְהִיר בְּלָאו.
וְיֵשׁ לוֹמַר, שֶׁהָרִאשׁוֹן שֶׁאֵינוֹ מַסְכִּים לְהַשְׁאִיל לוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מֵחֲמַת צָרוּת עַיִן, שֶׁהָיָה קַרְדֻּמּוֹ אוֹ מַגָּלוֹ חָבִיב עָלָיו, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַכְרִיחוֹ לְהַשְׁאִיל כֵּלָיו שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנוֹ, אֲבָל זֶה שֶׁהָיָה מַשְׁאִיל לוֹ לוּלֵי הַשִּׂנְאָה, אֶלָּא שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִנָּקֵם - אִם כֵּן, מֵחֲמַת שִׂנְאָה הוּא עוֹשֶׂה כָּךְ. לְפִיכָךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, תְּנַצַּח הָאַהֲבָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ עִמּוֹ אֶת הַשִּׂנְאָה שֶׁיֵּשׁ לְךָ עִמּוֹ, וּמִתּוֹךְ כָּךְ יָבֹא שָׁלוֹם בָּעוֹלָם. (ראב"ד, תוספות חזקוני)
וּבְמִלּוֹתָיו הַנֶּחְמָדוֹת שֶׁל הַ"חֲזוֹן אִישׁ" תְּנַצַּח הָאַהֲבָה, וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאֵין לֶחָכָם לִכְעֹס וְלִנְקֹם בַּמֵּרֵעַ לוֹ מִתּוֹךְ חֳלִי רוּחַ - כֵּן אֵין רָאוּי לִנְקֹם וְלִשְׂנֹא אֶת הַמֵּרֵעַ מִתּוֹךְ חֳלִי נֶפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת וְחֹסֶר מִשְׁקַל מִדּוֹת הַטּוֹבוֹת.