פרק ט - נזיקין · הֲיָדַעְתָּ?!
אִסּוּר חָמוּר הוּא לְהַכּוֹת אֶת חֲבֵרוֹ, וְכָל הַמֵּרִים יָד עַל חֲבֵרוֹ - אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא הִכָּהוּ נִקְרָא "רָשָׁע", וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, הַסּוֹטֵר לַחֲבֵרוֹ כְּסוֹטֵר לַשְּׁכִינָה, חַס וְחָלִילָה, וְכָל שֶׁכֵּן הַמַּכֶּה אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁעֲוֹנוֹ גָּדוֹל לִמְאֹד. וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּין הַמַּכֶּה לְגָדוֹל אוֹ לְיֶלֶד קָטָן, אֶלָּא אִם כֵּן מִתְכַּוֵּן הָאָב לְחַנֵּךְ אֶת בְּנוֹ וְהָרַב אֶת תַּלְמִידוֹ, וְגַם אָז לֹא יַכֶּנּוּ בְּאַכְזָרִיּוּת.