פרק ט - נזיקין · הֲיָדַעְתָּ?!
גַּם מָמוֹנְךָ שֶׁלְּךָ אָסוּר לְךָ לְהַזִּיק. לָכֵן, הַמְשַׁבֵּר כְּלִי אוֹ קוֹרֵעַ בֶּגֶד אוֹ זוֹרֵק וּמְאַבֵּד מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה אוֹ מְמָאֲסָם, וְכֵן הַמְקַלְקֵל שְׁאָר כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיֵּהָנוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם אֲחֵרִים, עוֹבֵר מִשּׁוּם "לֹא תַשְׁחִית" (קשו"ע)