פרק ט - נזיקין · הֲיָדַעְתָּ?!
אָסוּר לְהַלְשִׁין וְלִמְסֹר אָדָם אוֹ מָמוֹנוֹ לְשִׁלְטוֹנוֹת נָכְרִיִּים, וַאֲפִלּוּ הוּא רָשָׁע וּבַעַל עֲבֵרוֹת וַאֲפִלּוּ הוּא מְצַעַרְךָ. וְכָל הַמּוֹסֵר גּוּפוֹ אוֹ מָמוֹנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ לְנָכְרִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְיוֹרֵד לַגֵּיהִנָּם וְנִדּוֹן בָּהּ לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן מֵיצֵר וּמְצַעֵר אָדָם זֶה לַצִּבּוּר אוֹ שֶׁמַּכֶּה אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁמֻּתָּר לְמָסְרוֹ לְנָכְרִים שֶׁיְּיַסְּרוּהוּ.